יש מאין חלק ב שא

דסי' מ' איירי בהוספת הערך בגרוש וגם מחנ"א ז"ל איירי בהוס' הערך בזולוטא ועכ"ז דנו לה כדין גזל ומעתה גם בשטרי מכר והטבה דליתנהו ברבית מ"מ אית בהו משום גזל ותנאי בשעת ההלואה כבר הוכרחנו מדברי מהרש"ך ז"ל שאין כאן שום תנאי לגבי יוקרא וזולא ואדרבה ממלת סך שכותבים יראה כונתם שהתשלומין בזמן הפרעון יהיה כערך דשעת ההלואה בין בזול בין ביוקר וא"ת לפ"ז הגם אם אין רבית יש גזל איך הגם שאסרו הלואת סאה בסאה התירו מטבע במטבע אפי' אם יוקר נהי דאין רבית הלא יש גזל די"ל דסאה בסאה דיש חשש רבית פסיקא להו דאסור בין בסתם בין במפרש גם אם תוקר דאין תנאי מועיל ברבית משא"כ מטבע אנה"ן במפרש דמכח תנאו מחל ואין שם גזל מותר אבל בסתם אנה"ן משום רבית ליכא אבל משום גזל היכא דיש להקפיד אסור ודין גזל ידוע במקומו ומהרימ"ט עצמו הרגיש שם בזה דאמאי בהוסיפו על המטבע שקו"ט התם בש"ס מענין רבית ולא מענין גזל ותי' כן דמשום דהבעיא שם איירי בין בסתם בין במפרש ובמפרש ליתא משום גזל להכי שקו"ט ברבית דבתרויהו שייך ע"ש

ועוד אנכי הרואה לע"ד זכות תולה ללוה בנד"ז אפי' אם היו מתנים בפי' בין יעלו בין ירדו היה פטור כי היוקר בלירות דהאידנא משונה בכל דרכיו אי משום שבימי תורקייא לא היה המטבע עולה ויורד ובפרט מטבע הזהב שהמלכות עצמה עושה אותו מזהב השוה כערכו ואינה מרווחת בו רק מעט מזער והכל סומכים שא"א לפחות או להוסיף על ערכו ולולא המלחמה אשר כמוהו לא נהייתה וקבוץ כל המלכים את כל הזהב וגזרותם בזה עד אשר אבד זכרו ונתייקרו גם חתיכות הזהב בלי צורה ואין מטבעות הזהב נמצאים וכ"ש שאונם יוצאים בשוק לשום דבר ולא הי"ל שום קצבה מגזרת המלכות רק בין הסוחרים במסתרים וחדרי חדרים ולא נשאר להם שם מטבע דתלוי בצורתא אלא שם פירא התלוי בשם עצמו ושיויו (עיין בזה בחק"ל שם סי' קנ"ד) מכח כ"ז ודאי דהוי מילתא דלא שכיח ובזה גם אם היה תנאי ברור נימא דהלוה לא ס"ד בעת התנאי ולא קבל עליה וכמו שמפורש בח"מ סי' נ"ה גבי פרע מקצת שטרו והשליש השטר בתנאי שאם לא יפרע לזמן פ' יחזיר השטר למלוה לגבות בו כל החוב וחלה או עכבו נהר שלא יחזיר השטר וכן בסי' רכ"ה מפו' דאפי' בתנאי מפורש אונסא דלא שכיח לא קבל עליה וא"כ ה"ן אין לך דלא שכיח גדול מזה ועיין לכנה"ג בהגה"ט שם הביא. ממהרשד"ם ח"מ סי' ע"ה דעליית וירידת המטבעות אונסא דלא שכיח הוא והגם דהוא ז"ל כתב דבזמנם היה מצוי וגם חילק בזמנים דבזמנם היה תלוי הזהב בלבנים וכשהם דקים מתעלה הזהוב וכשהם עבים הוא נפחת וגם זכר לנח"ר שכתב בסי' ס"ט דיוקו"ז דמטבע אונסא דשכיח מ"מ לא שמענו מימינו יוקו"ז במטבעות זהב גם יוקו"ז זה אינו תלוי בשינוי מטבעות אחרים רק באסיפת הזהב וגם דלא בא מכח מאמר המלך אלא שהסוחרים עילוהו מחמת חסרון מציאותו כנז' ודאי כ"ע יודו דכל כה"ג לא ס"ד ולא קבל עליה

ועוד רבו יתירה אשתכח לזכות הלוים בנד"ז כי המלכות יר"ה תכף לכיבוש תלתה הודעות בכ"מ ונתנה קצבה לבע"ח כמה יפרעו ממטבעות מצריות סכום הלירא צרפתית לנושים בם מקדם ולפ"ז יצא הדבר ממחלוקת הפוסקים בין מצד הרבית ובין מצד הגזל כי כפי גזרתם כן יקום דבר כדקי"ל דינא דמלכותא דינא וכמ"ש הרמב"ם בה' זו"מ ומר"ן בח"מ סי' קצ"ד בזה"ל שכל דיני המלך בממון דנים על פיו ומסתמא משמע בין יש הנאה למלך בין לא ודלא כשאר הפוס' המחלקים בזה ובעה"ת גם מביא דבעסקי יש' עם ישראל אין לדון ביניהם דד"מ דלהרמב"ם ומר"ן משמע דאין חילוק בכ"ז ועיין בתשו' אבק"ר סי' וי"ו שגם שם אזיל בשיטת הרמב"ם בזה והגם כי מתשו' הרא"ש כלל ק"ג לכאורה נראה שחולק בזה שנשאל בפיחת המלך או הוסיף במטבע אם יש בזה דמ"ד והשיב לא ידענא מה שייך להזכיר בזה דמ"ד אם המלך עשה מטבע חדש שיצא במלכותו ופסל את זה לא בשביל זה גוזר להפסיד למלוה שהלוה מטבע יפה שיקבל גרוע המלך אינו מפקיד רק שיהיה הראשין נפסל והחדש