יש מאין חלק ב רצז

אשכחן להטור סי' ס"ח כתב הטומן הראש ברמץ אי אותביה אבית השחי' דשפיר משאב שאיב וכן בש"ע סי' ס"ח כתב אם מלגו התרנגולת ברמץ וכו' ש"מ דגם תולדת האש הוי כאש לצליית בשר ומשאב שאוב דמא כמו שדנו הרבנים הנז' (והוא פלא איך לא זכרו מזה)

אך מטעם הב' שכתב הנוב"י ז"ל שחוזר הבשר ובולע מהדם שזב מלבד שהרב פת"ש דחה דברי הר הכרמל שבדם מרובה אין לומר שהאש מכלהו ומייבשו הנה גם הר הכרמל ז"ל לא אמרה ודאו רק כשהוא סמוך לאש אבל ברחוק וכ"ש בתנור גרוף שאין שם אש כלל ודאי לא ואיך לא חשו הכנה"ג והדב"מ לזה וכבר תמה עליהם החק"ל ז"ל כן ולע"ד כי הכנה"ג ז"ל מלשונו שכתב לא יפה הם עושים דשמא אחר שנפלט חוזר הבשר ובולע מהדם וכו' מוכח להדיא דעל חששא זו קאי אלא משום דפשיט"ל מלי"ב ולשון רש"י שחום התנור שורף באש ממש ס"ל כהר הכרמל ז"ל באש דמכלה ומייבש וגם לדם מרובה ושאני הך דסי' צ"ב דאינו מכלה רק מעט משום דנפל ע"ג הקדרה שיש בו רוטב ואפי' שלא כנגדו סו"ס הרוטב הוא פושט לחלוחית אבל דופן הקדרה ולחלוחית החלב המרובה עם לחלוחית הרוטב גוברים יחד על חום האש משא"ך כשנפל על קרקע התנור דאין שום לחלוחית גובר החום ומייבשו והינו דאסיק מדכתב רש"י ששורף בגד ה"ה ששורף דם והדב"מ ז"ל נמשך אחריו אלא דצ"ע על מונח זה מסי' צ"ז דנראה דאין חום התנור מכלה הזב מהאיסור וכשיש הותר בתנור אפי' רחוק ממנו אם יש לחוש שזב הוא נאסר ועון בש"ך סק"ב הטעם משום דמספק"ל אולי הבשול מפעפע בכל התנור וא"כ כ"ש הכא שהדם זב תחת הבשר ממש אבל החק"ל ז"ל התיר מטעם אחר משום שאם בעת שלא נגמר צלייתו אמרי' איידי דטריד למפלט לא בלע וגם אחרי שנגמר הרי י"ל כבכ"פ ע"ש שהאריך בזה מדין שפוד דסי' ע"ו (גם בזה לא הונח לי הך דסי' צ"ז אמאי גם שם לא נימא הכו ואי משום דשם איירי בשומן וטבעו לפעפע הרי גם הצלי זב שומן עם דם ונאסר ויחזור לפעפע ואפי' משום דהתם איירי בפת או דגים עם שומן האיסור דאז טעם השומן נרגש בהם משא"ך בשר עם בשר דאינו ניכר כ"כ טעם האיסור בהיתר ולפיכך כשאינו מעורב השומן האסור עם דם מבואר בסי' ק"ח דמפטם אבל כשמעורב עם דם ודם טעמו קלוש לא חשו ועין בט"ז סי' ק"ח סק"א שהוא והב"ח התירו בנצלה בשר הנאסר משום דם כגון ששהה יג' ימים בלא שרייה עם בשר אחר בתנור משום דטעם קלוש ואין בו משום ריחא ולא חשו לשומן הזב עמו נראה מפני שמתבטל עם הדם) וא"כ אחרי דבריהם נלך דגם בתנור גרוף מותר לצלות בשר ע"ג חרסו דשפיר חומו משאב שאיב ואינו חוזר הזב לאסור הבשר

ובזה נסיים תשובה לשאלת כת"ר הנה הר חק"ל שם ראה להפליג שיצלו שמה גם תוך מחבת משום דגם צלי קדר (בלי רוטב) לא אימעוט רק לפסח משום צלי אש אמ"ר ולא מחמת דבר אחר אלא דחזר בו מזה משום דהו"ל כלי שאינו מנוקב וכשא"מ מדינא דגמרא אסור למליחה וה"ה לצלי ומ"מ בדף פשוט של מתכת או על קרקע התנור עצמו התיר להדיא אם הם חלקים גם בלי מדרון ואם יש בהם גומות בעו מדרון הכל כדין מליחה וממילא בדף חלק או נייר על הפאפור שכתב כת"ר וגם בקרקע התנור ש"ד וכשאינם חלקים והיו בשפוע שיזוב הדם ולא נאסרו גם לצלות עליהם פעם אחרת וכמו שפסק בסי' ע"ו לגבי שפוד ע"ש ויען שכת"ר כעת שרוי בעיר שהאופים הם גוים אעתיק לו מ"ש הדב"מ בסוף התשו' וז"ל ומה שלא נהגו כן בלארסו מפני שהם תנורים של גוים ולא ידעי להזהר אם חם הרבה כדינו וגם מפני שהגוים צולים ויש חשש החלפה ע"כ כי כן עליה דמר מאריה דאתרא לשים עון בקורת וסיג לתורה וה יצילנו משגיאות וימ"ן אמן הדוש"ט באדר המהודר ש' אעתר לפ"ק והוא הק' א אליהו ילוז ס"ט