יש מאין חלק ב רפב

שהים אונו חומה לפי הנז"ל נפל הבנין שבנה ה"ה הי"ו לעשות ס"ס דאולי הזרעים שלפנים מן החומה לא מבטלי דירה, ולמטוניה דמר לא ידעתי אמאי הרבנים ז"ל שקדמוהו לא עשו ס"ס זה, וכי נעלם מהם ס' הדב"ש והח"ץ ס"י שעשה סניגור לדבריו ושאר הפוסקי' ז"ל

עוד ראיתי לה"ה הי"ו שרצה לעקור היסוד דתקון מבוי עקום מעיקרו ממה שמצא בא"ז שהבין דס"ל להרמב"ם כפוס' דמבוי עקום די לו בצוה"פ ולחי וקורה ולא בעי תקון בעקמימותו ומפני שיש לו ס' כדעת הרמב"ם לזה פסק כרש"י והרא"ש ולולא זה היה מכריע כהרמב"ם וכ"ש שהרשב"ץ כתב דהרמב"ם והרי"ף ס"ל דלא כהרא"ש ע"ש, וגם בזה לישרי לן מר דאע"ג דראיתי למהרימ"ט סו' רנ"ט פשיט"ל דהרמב"ם דלא כרש"י וגם הפרישה כ"כ מ"מ הנה מר"ן בב"י סי' שס"ד בעשוי כנדל כתב להדיא דהרמב"ם כרש"י והכו נקטינן ולדידן דכל סמוכין דילן עליה דמר איך נוכל לזוז מדבריו

ומ"מ מהך בתרייתא שהביא כת"ר ללמוד מתשו' תה"ד סו' ע"ג והביאה מר"ן בב"י סי' שס"ה ובש"ע בשם יש מי שאומר וגם מור"ם בסי' שס"ג המבואות שלנו בעיר המוקפת חומה דינם כחצר והמה כרה"י וממילא דא"ץ תקון בעקמימותם בהא מודינא ליה (בל"ז נמי ס"ד לומר טעם הרבנים שדנו ים ג'רבא לחומה ממה שראותו להרב זרע אמת ח"א ס"י הביא משטת תו"ח ז"ל דמ"ש התו' בעשוי בידי שמים דלא חשיב מחיצה אינו אלא כשא"א לעשות כן ביד"א אבל באפשר לעשות חשוב, והכא הנה אפשר להקיף כל אי ג'רבא סביב סביב בחריץ עמוק יו"ד ורחב ד' העשוי ביד"א וכמו שעושים היום תעלות עמוקים ורחבים יותר מזה בארך מהלך כמה ימים וממילא גם שעשוי עתה ביד"ש מהני למחיצה, אלא דלא הבנתי א"כ במאי אזדא לה קו' התו' על בבל וס' תו"ח איננו אתי) והגם שתה"ד לא כ"כ רק בעיר המוקפת חומה וכתבנו דים ג'רבא לא חשיב חומה מ"מ הנה במ"א סי' שס"ג בס"ק כ"ז דקדק מתה"ד דבפרזי צריך צוה"פ ותמה דלא ראה נוהגין כן וכתב דכיון דרמ"א סתם דכל מבואות יש להם דין חצרות משמע אפי' אין מוקפין חומה ובחצר אין חילוק בין עקום לשוה וא"ץ אלא תקון אחד בראשו ולא בעקמימותו כיון דהעקמימות אינו קרוב לרה"ר ע"ש ועיין ביד אפרים, והגם דהט"ז בסי' שס"ד סק"ב אחר שהביא מהרב מ"ב דא"ץ תקון בעקמימות ומני"ר לא ניח"ל והצריך לתקן מ"מ אחר שזכינו וראינו להרה"ג מארי אתרא דידהו עשו מעשה רב כהמג"א כמ"ש הרה"ג ויאמר משה אוי"ו וז"ל רשום בזכרוני כי שלח הרה"ג כמהר"א חג'אג' ע"י הרב כמהרמ"ש ז"ל דבתונס כשנפרצה החומה לא עשו שום תקון לעקמימות בהיות כי לדידן חשוב הכל כרמלית ואינם פתוחים לרה"ר, ומזה גם אנחנו באתרין לא עשינו שום תקון לעקמימות כשכרו הקשתות וכ"כ גם בוידבר משה ה' שבת סי' ה' בתשו' שהשיב לכת"ר שיחל"א ואח"ז אין מקום לשאלה כי מי יבא אחריהם להורות נגדם באתרא דידהו ולא יחוש ללעז ח"ו, וה' עמו שהלכה כמותו וה' ינחנו בדרך אמת לאמתו אמן החותם בשבט שנת פור"ת לי': סי' ו'

נתתי לבי לעיון אודות הרחיים של קיטור חדשים מקרוב אשר אופן הוייתם כך הוא שבבית אחת נתונים הרחיים רכב ע"ג שכב ונותנים החטים מהאפרכסת לרכב ונטחנים שם ומשם יורדים דרך מרזב לתיבה או כיס ולוקח הבעה"ב הקמח ומרקדו בביתו ובחדר אחר מונחת מכונה אחת אשר ממנה יוצאים רצועות ארוכות עד הרחיים ומכח האש מתנועעת המכונה ההיא באופנים והאופנים יסבו ומניעים הרצועות ההם ומכחם סובב הרחיים סבוב מהיר ואין שם מים כלל ולא הבל מים רק צנור קטן סובב על המכונה ההיא ובתוכו עוברים מים מרישיה לסופיה כדי לקרר כח האש שבמכונה שלא ישרפו אופניה. ובהיות כי נקל להבעה"ב לטחון בזאת בטלו הטוחנות דסוסים וכו' כמעט ואז הוכרח הדבר לטחון בה גם חטי דפסחא. ויען כי ממהירות סבוב הרחיים מזיעים האבנים מבחוץ ונדבק בהם אבק מקמח