יש מאין חלק ב רעח

תשב"ר עדיפי וכמ"ש דידי ודידך מאי וכו' והוא תמה עליו מי גילה לו רז זה שהרי אמרו באבות על ג' דברים העולם עומד על התורה ובפר"א אמרו דהוא ממ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ וכו' ובפסחים דס"ח אמרו בר"ש דהוה מהדר תלמודיה כל תלתין יומין והוה אמר חדאי נפשאי לך קראי והק' והאמר"א אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ דכתי' אם לא בריתי וכו' הרי דבת"ת דגדולים מתקיים העולם וע"ש שהביא עוד מתשו' מהרש"ח סו' סי' ל"ה ומהר"י ן' ריי בס' דב"מ ח"ב סוס"י קי"א שדעתם כמהרשד"ם ז"ל דתשב"ר עדיפי מלימוד גדולים ועכ"ז לא שב אפו מהם לתמוה עליהם, ואחה"ר מנע"ר. יש להליץ בעדם מכל הנז' דאי מהך דברכות הנה קי"ל דאין למדין מן הכללות ומ"ש מכל בכנ"ס הוא חוץ מהנך שלומדים שם תשב"ר דלאו בכל בכנ"ס ימצאו תשב"ר וז"ש אבנימוס חזרו על בכנ"ס אם מצאתם שם תשב"ר שהזהירם לחזור ולחפש בכל בכנ"ס גם אם לא ימצאו במקצתם ומה שלא אמרו אוהב ה' תשב"ר כדי לאשמועינן רבותא בשערי' דהלכה דעדיפי משאר שאין בהם תשב"ר ומה שהק' על תי' משפטי שמואל מהך דאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ דמיירי בת"ת דגדולים הנה כקו' ז"ל יש להקשות עמ"ש הטור בח"מ סי' א' משם הר"י ז"ל בישוב סתורת התנא דאמר על ג' דברים העולם עומד על התורה וכו' ושם אמרו על הדין וכו' ותי' הר"י ז"ל דעל התורה וכו' בעבורה היתה בריאתו אבל אחר שנברא הדין והאמת מקיימים אותו ע"ש והרי ר"א אמר דגם הקיום הוא בתורה. אלא דבל"ז כבר הק' הב"י שם דאיך השלשה שהיו סבה לבריאתו לא יספיקו לקיומו וכו' ותי' דרשב"ג שהיה אחר החרבן בא לומר שאעפ"י שאין עבודה וגם תורה וג"ח אינם יכולים לעשות כראוי מחמת הגלות מ"מ האיכא דין ואמת וכו' עש"ב והשתא א"כ י"ל דאעפ"י שיש לומדים מ"מ מחמת הגלות הלימוד מטירוד הזמן אינו נקי מחטא אבל תשב"ר שפנוי שכלם בלי חטא העולם מתקיים בשבילם ומ"מ הלומדי' מתוך דוחק ודאי שכרם מרובה וכמ"ש מש"ש ז"ל. ואפ' דזהו כונת ר"פ להק' דידי ודידך מאי דלדברי ר"ל אין העולם מתקיים בלימודינו ואנן תנן שהעולם עומד על התורה והשיבו אינו דומה הבל שיש בו חטא וכו' כלומר דזה נאמר על זמן שלא היה בהבל פינו חטא לא כן עתה. ולזה נקט ר"ל רק תשב"ר ובחילוק זה י"ל תו' אחר דמ"ש ורבנן מאי הוא על קודם החרבן דעלייהו קיימי קראי אבל אחר החרבן כמ"ש ר"ל ועוד יש לישב על המש"ש ז"ל דמה שהק' ר"ש דאמר חדאי נפשאי וכו' הוא משום דכלל בזה גם מה שלמד בקטנותו דלולא זה לא היה בא לכלל לימוד דזקנותו וע"ז הק' והאמר"א אלמלא תורה לא נתקימו וכו' ואם די"ל דזה דוקא על לימוד הקטנות מ"מ הרי משמח נפשו דלא למד גם בקטנות וזה א"א והיה נראה להביא ראיה עוד דלימוד תשב"ר עדיף הגם דזו"ז גורם לקיום העולם ממ"ש בפ' כ"כ אין מבטלין תשב"ר אפילו לבנין בהמ"ק והרי העבודה היא קיום העולם ובלא בהמ"ק ליכא עבודה ועכ"ז אין מבטלין, ומצד אחר ג"כ יש להבי"ר דתשב"ר עדיפי ממ"ש בסופ"ק דקדושין נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה והתו' שם הק' ממ"ש בקמא קיים אמרינן לימד לא אמרינן והאמר מר גדול תלמו' וכו' ופירש"י שקטן נתלה בגדו' וחלקו דהבא ללמוד מחדש תלמוד גדול אבל מי שלמד כבר מעשה גדול ע"ש ונמצא דתשב"ר שעדין לא למדו יש להם עדיפות להזדרז בעבורם ללמוד יותר ממי שלמד כבר ובזה נתחזקו דברי הגדולים הנז' שמעדיפים תשב"ר, ואם אין גדים אין תישים, ומ"מ הנה גם הה"ג כמהרח"פ ז"ל הסכים לדין כמהרחי"ט הנז' שהנודר לס"ת יוכל לשנות לבנין ת"ת דתשב"ר והביא מעשה רב שעשו באיזמיר לשנות צדקת עניים לבנין ת"ת עש"ב, והגם שבכל התשו' הנז' הצריכו לנדיב התרת חכם על נדרו הראשון, המעיין שם היטב יראה דאינו רק משום מהיות טוב. כי כן גם בנדון דידן אם האשה הנז' תוכל להתיר נדרה הראשון בנקל רנה מה טוב ואם לאו אין כאן בית מיחוש וישתנו המעות הנז' לבנין הת"ת וקניית הזוה"ק וזכות התורה תגן בעדה ועליה תבא ברכת טוב: