יש מאין חלק ב רעז

ע"ש, ונמצא שיש עילוי בקניית ספרים מס"ת ובשינויו יוכל לצאת חובת נדרו וכמ"ש ובפרט לדברי השאגת אריה סי' ל"ו דכיון דלא בקיאינן בחסרות ויתרות דס"ת ובחסר ויתר פסול א"כ אין בידינו לקיום מצוה זו, והגם כי החק"ל ז"ל האריך בזה בסי' קי"ט שם דמצד זה אין לפטור דסמא בידו לבדוק מרוב ס"ת שבעיר וכו' מ"מ מכח מח' שבדעת הרא"ש ומכח דברי השאגת אריה עשה ס"ם להקל ע"ש

שוב אחר החפוש מצאתי בספר סמיכה לחיים יו"ד סי' וי"ו נשאל על הנודר ס"ת והתחיל לכתבו ועתה רצה לשנות נדרו למצוה אחרת אי מצי לשנות, והאריך להשיב דמצי לשנות להספקת תלמידים וכו' מהראיות שכתבתי ושוב פקפק מהראיה דמוכרין ס"ת ללמוד תורה די"ל דהתם שאני דכל היכא דקאי בקדושתיה קאי ודחה דלא נאמר זה אלא לגבי הוצאת מעות לחולין אבל לשנויי לעילוי לא נ"מ מידי ועיין בב"י א"ח סי' קנ"ג מ"ש הב"י מהנמק"י בשם רבינו משולם, גם הוכיח שם דהגם שביו"ד סי' ע"ר כתב בש"ע דלא הותר מכירת ס"ת אלא כשאין לו דבר אחר למכור גבי שינוי לעילוייא לא נאמר זה, גם מה שפקפק שם משום דכבר התחיל במצוה ואיך יבטל מצוה זו מפני אחרת ע"ש מלבד מאי דשקו"ט התם בנד"ז עדיין לא התחילה לכתוב ס"ת גם התם שאני דמיירי באיש דרמיא עליה מצות כתיבת ס"ת משא"כ באשה וכמו שהוכיח בברכ"י יו"ד סי' ע"ר מלשון הרמב"ם והש"ע ודלא כספקו דהשאגת אריה ע"ש, והנה אגב סיפא הסכים על ידו הגאון חק"ל ז"ל דיכול לשנות נדרו מכתי' ס"ת לקנין שאר ספרים מטעמיה ע"ש

שוב האיר ה' את עיני ומצאתי תשו' שלמה בספר חיים ביד סי' ס"ה למהר"ח יו"ט דאנון ז"ל אודות גביר שנדר לעשות ס"ת ורוצה לשנות לבנות בנין מיוחד לת"ת תשב"ר שהעלה מכח הראיות הנז' ומתשו' סמ"ל הנז' דשפיר דמי אלא שפקפק בזה דאי אמרה הסמ"ל לשינוי דקניית ספרים מאן לימא לן דמצי לשנות גם לצורך תשב"ר וע"ז הביא ראיה מפ' כל כתבי דתשב"ר עדיפי מת"ת דגדולים שהתירו להדיא לשנות לו ממ"ש שם אמר"ל משום ר"י נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תשב"ר אמ"ל ר"פ לאביי דידי ודידך מאי אמ"ל אינו דומה הבל שאין בו חטא להבל שיש בו חטא ע"כ, הרי פשוט דמעלת לימוד תשב"ר עדיפא ממע' לימוד הגדולים וכן כתב מהרשד"ם ז"ל ביו"ד סי' קס"ז ומח"א בהל' צדקה סי' א' אלא שעמד נגדו מה שהק' בס' מערכי לב דרוש כ"ה על סוגיא זו ממ"ש בפ"ק דברכות אוהב ה' שערי ציון וכו' אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבכ"ן ובמ"ד והיינו דאמר עולא מיום שחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה וכו' דזה נגד דברי ר"ל ונגד דברי מהרשד"ם כפי מ"ש מהרש"א דב"כנס וב"מד קטן וגדול שם הוא אלא שלומדים שם מקרא ומדרש ולא עלה בידם הלכה וכו' והוא ז"ל תי' לזה דמהרשד"ם לא יפרש כמהרש"א בבהכנ"ס לומדים שם תשב"ר אלא פשטה דקאי על מע' הבהמ"ד הקבוע דעדיף יותר מבהכ"נ וזהו מה שפסקו הפוס' כהך דברכות ומה שהביא ראיה ממד"ר דתולדות דאמר אבנימוס הגרדי חזרו על בכנ"ס ובמ"ד אם מצאתם תשב"ר וכו' אבנימוס הוא דאמר כן אבל לפי האמת בכנ"ס ובמ"ד לבד ות"ת של תשב"ר לבד ע"כ ולעד"ן דמה שעשה מהרש"א חולק למהרשד"ם לא היה מוכרח לזה דמ"ש מהרש"א קטן וגדול שם הוא מצינן למימר דקטן וגדול בלימוד קאמר וכמו שסיים שלומדים שם מקרא ומדרש ולא קטן בשנים עד שנכלול תשב"ר אלא מה שדחה הראיה מאבנימוס וכו' הנה בפ' לא יחפור אמרו שאחר תקנת יהושע בן גמלא לא ממטינן ינוקא ממתא למתא אבל מבי כנשתא לבי כנשתא ממטינן ש"מ שהיו תשב"ר לומדים בבהכנ"ס וכ"ר להגאון מהרח"פ ז"ל שם תפש עליו דלדבריו הול"ל אוהב ה' תשב"ר יותר מכל וכו' והוא ז"ל הבי"ר ממ"ש בב"ב ד"ח והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות ורבנן מאי אמר רבינא ואוהביו כצאת השמש בגבורתו הרי דרבנן עדיפי מתשב"ר אלא שאח"כ הביא מ"ש משפטי שמואל בסי' ס"ה דתשב"ר עדיפי ומ"ש ורבנן מאי היינו לענין שכר אבל לקיום העולם ושכר המחזיקים