עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryיש מאין חלק א

יש מאין חלק א צד

Yesh Meayin part 1 94 · יש מאין חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

הצדקה אלא לשלחה לא"י ובשלחם כלתה שליחותם ודמי להא דכתב הרמב"ם פ"ט דגרושין ע"ש והגם שהרב המחבר בסי' מ"א כתב ואני אומר שליח לחוד ופרנס לחוד מחמת שיש לו טורח להשתדל ברווחים אלו המעות איכא למימר עשאם נמי שלוחים לחלק וכו' ועיין במהריק"ו ע"כ מלבד שחלילה לומר דאשתמיט למהרמ"א והמסכימים עמו דברי מהריק"ו אלא העיקר כמ"ש בכונתו דהתם היו מחלקים הם עצמם. עוד בה נראה דגם התו"ח ז"ל יודה בנד"ד די"ל דל"א הרב שם רק מחמת שני תנאים שנמצאו בהם אי משום דממונים היו מהמתנדב י"ל דכחם ככחו ואי משום דהיו מתעסקים ברווחים י"ל אומד"ד דמסר להם כח גם לשנות. וכמו שנראה דזהו כל סמוכות מהריק"ו ז"ל וכמו שראיתי לה' מטה יוסף ז"ל שכתב שם שמהריק"ו לא התיר רק בצירוף ג' טעמים הא' שלא התנדבו לעניים מיוחדים אלא שיהיה קרן קיים הב' שמינה הפקידים לתת כפי אשר יראה בעיניהם וכו' הג' שהגזברים היו מתעסקים במעות לטרוח בהם והחק"ל שם דק"ך תמה עליו והוכיח דכל סמוכות מהריק"ו אינו רק משום שהיו טורחים וכו' ומהרימ"ט ח"א סי' ס"ג נראה שסו' כהת"ח שכ"כ קצורו של דבר דהרואה מ"ש מהריק"ו באותה תשו' יראה בבירור שהממונה שמינהו בעל המעות להתעסק ולטרוח יכול לשנות הרי רמז שני תנאים הנז' וא"כ בנד"ד דאין גם אחד מהתנאים הנ"ל דאין מתעסקים ברווחים וגם לא מינום הנדיבים רק שלוחי א"י הם מודה מהריק"ו ז"ל ובלא"ה עיין בח"מ סי' רצ"ב דמי שהופקד אצלו ממון פדיון שבויים דאם הוא לפד"ש סתם יוכל לפדות עצמו בו ואם לפ"ש ידועים חייב לשלם. ונ"ד כתבנו דהם ידועים וגם מור"ם ביו"ד סי' רנ"ו פ' שאם פירש הנותן לעניים ידועים או לעניי העיר אין להם לשנות אפי' לת"ת והבאה"ט שם כתב הט' דמיד זכו אותם העניים והו"ל כבא לידם: טעם ג' דהכא כיון שמנהגם לקבוע קופות בבתי כל איש מדעתם ושם נותנים נדריהם הו"ל כליו של קונה ותכף כשבא הכסף שם קנה והגם דקי"ל בח"מ סי' ר' דכליו של קונה ברשות מקנה לא קנה מ"מ אם אמ"ל לך וקנה בכלי זה קנה וע"ש בטוב"י דכל שגילה דעתו דלא מקפיד על מקום הכלי קנה ע"ש. וה"ן הרי מדעתם מניחים וקנו ולא יאמר אדם בזה דשרי לשנות שוב אורו עיני להגאון מפרשי הים בס' מאמר מרדכי סי' ט"ו האריך לפו"ד דאין יכולים לשנות. צדקת רמב"ה ולבסוף כתב שאין מקום לפקפק כיון דמעמידין הקופות וכו' ואף דכלי קנייתו מתורת חצר אין לתלות זה אי חצר משום יד אתרבאי ואין יד להק' דממ"ן אי צדקה כהדיוט קנתה חצרו ואי בהק' אמירתו לגבוה כמסי"ל והאריך דהמשנה גוזל את העניים וזהו טעם רוב רבני רוסייא ופולין אשר אסרו וכו' ע"ש כדברינו וכן ראיתי בשד"ח שם הביא דברי הרמ"ץ יו"ד סי' ע' שאסר לשנות מעות רמב"ה והט' משום שבאו לקופה גם כתב משום דהוי פסידא דלא הדרא. גם כתב דאותם גבאים אינם רק שלוחים דא"י ולא גבאים גם כתב ביטול טענתם דאדעתא דהכי יהבי דמי יימר כולם ידעו זאת וגם האורחים נותנים שם ודעתם לא"י עש"ב ותמצא שכיוננו בעניותין לרוב דב"ק. ובנד"ד אין מקום לשנות ח"ו ועדיפא אני אומר דלפי"ה שאין לגבאי חו"ל דין גבאי וגם שמעות רמב"ה הו"ל כבאו ליד עניי א"י א"כ אם יבקשו ממנו חשבון צריך לסדר חשבונו ואין זה בכלל מ"ש מרן בסי' רנ"ז ולא יחשבו וכו' גם לפי"ה דהם שלוחי א"י לא נשאר מקום לשאלה אם יכולים הם למנות גבאים בא"י ולסלק הקודמים. דכלפי לייא שבא"י יכולים לשנותם ולא הם: וגדולה מזו אני אומר דאפי' בהסכמת בני העיר אינם מסתלקים כיון שהחזיקו במינויים זה כמה שנים ואפי' אם היו מחזיקים בו בעצמם וכ"ש דנתמנו מתחילה בהסכמת בני העיר דכל שררה על הצבור ילפינן ממלך דכתי' ביה למען