יש מאין חלק א צב

וא"כ בנד"ד שאם יחסר אין מכריח למתנדבים להתנדב פעם אחרת אין לשנות והגם שבב"י הביא דברי הרא"ש ופי' שדעתו לומר דהך דירוש' שאין מוחים ביד הפרנסים היינו בבאים לשנות לדבר שהוא צורך עניים הנה הכ"מ תמה עליו ממ"ש הטור דאפי' לצורך עניים אסור והגם שהש"ך יישב דמיירי דוקא בראו שיש צורך בדבר המטה יוסף ח"ב סי' י"ב הרבה להשיב ע"ז וישב דל"א הב"י רק לצורך אותו עני עצמו כגון לשנת מכסות למזון וכו' אבל מעני לעני לא ע"ש והגם שמהריק"ו בשו"ה הבי"ד הב"י שם חי' באו"א דלא הרא"ש שלא לשנות במקום פסידא דלא הדר רק בעניים ידועים אבל עניי ירושת"ו דאינם ידועים אפי' פסידא דלא הדר מצו לשנויי לפחות לדב"מ כבר החק"ל ביו"ד ח"ג סי' ק"ה העלה דרבו החולקים עליו וס"ל אפי' באינם ידועים אינם יכולים לשנות רק באם יצטרכו יגבו להם פעם אחרת וכ"כ המח"א ה' צדקה סי' יו"ד ועיין במטה יוסף ח"ב סי' י"א דמהרמ"ח ז"ל סבר יכולים לשנות גם בפסידא דלא הדר והמחבר ז"ל האריך לחלוק עליו ובדמ"ו פי' דברי הרא"ש בפסקיו לב"ב דגבאי מותר לשנות לדב"מ אפי' לא יפרענה עוד דמיירי בחוזר וגובה להם אם יחסר ע"ש וכ"פ המח"א שם וא"כ בנ"ד לא מצי לשנויי אפי' לדב"מ כיון דהוא פסידא דלא הדר. ובפרט דנראה דגם מהריק"ו יודה בנד"ד מתלת טעמי. א' דהמתחקה בדב"ק שם יבין דעיקר החילוק הוא תלוי בממון הנגבה להתחלק קו"פ מיד דאז הו"ל בעלים ידועים אבל בממון הקדש דהוא קרן קיים ורק הפירות מתחלקים דאז אין להם זכיה בגוף והדבר ידוע כי ברוב הימים מתים ונדים ונעים ומתחלפים העניים בזה הו"ל בעלים שאינן ידועים כי לא ייחדו שום עני ומסרו הדבר לבני העיר או הגבאים לתת לאשר יחפצו והחילוק הזה מפורש היטב בהעתקת דברי מהריק"ו במהרימ"ט ח"א סי' ס"ג כי שינה לשונו לבאר זאת שו"ר: להחת"ס ח"ו סי' ז"ך שחילק כן מנדונו לדמהריק"ו ומהרימ"ט וכתב דמיתה וגלות במעט זמן ל"ש ובזה יש לתרץ מה שנראה לכאורה סתירה בתשו' מהרימ"ט ח"ב בענין רבית שלוום גבאי עה"ק ירושת"ו דבסי' ט"ל כתב דאפ' שהם נתלים בתשו' הרשב"א שהתיר רבית בהק' עניים מפני שאין לממון זה בעלים ידועים ואסיק דהיכא דאיכא עניים דקייץ להו ארוחת תמיד ממון שיש לו תובעים הוא וכו' ובר מן דין בנ"ד כל בני העיר מיקרו בעלים שממון הבא מחו"ל ניתן לצרכי העיר וכו' ואילו בסי' מ"ה התיר והעיד שכן נהגו בא"י וכתב לא מטעם דממון עניים הוא אלא דהני עניים לאו בעלי ממון מיקרו וגם אין להם בגוף הקרן כלום ואינם זוכים אלא העתידין לבא ע"כ (עיין בשכנה"ג ליו"ד בתחילתו בתשו' לטירייא הרגיש בזה ותי' דבסי' ט"ל בא לאפוקי מהרשב"א שהתיר מטעם שהעניים לאו בעלים מיוחדים וע"ז כתב דכיון דקייץ הו"ל מיוחדים ובסי' מ"ה התיר מטעם שאין להם חלק בגוף וכו' לאו בעלי הקרן מיקרו ע"כ נראה שמבין שתיהם מיירי בהקדש קרן קיימת וא"כ אין זכות תולה להבין החילוק ואמאי בסי' ט"ל לא התיר מט' סי' מ"ה) ולפי האמור ניחא דבסי' ט"ל מיירי במעות שמתחלקים קו"פ ובסי' מ"ה מיירי בקרן קיימת והפירות דוקא מתחלקים. וכ"ר להרב שער אשר ח"מ בדס"ה דחה מה שלמד ה' חוקי חיים בסי' מ"ז מתשו' אבק"ר סי' פ"ג בהקדיש לת"ח שאינם מבוררים דהגם דאין ברירה חייב מדין נדר וכתב דשאני הת"ח דהקדיש לעניי א"י והרי הם מבוררים כל שהיה עני באותה שעה. לא כן במי שלא היה רוצה שיזכו כל הת"ח שבא"י רק יו"ד מהם את אשר יבחר ושייך בזה דין ברירה מי יימר דזכו ע"ש שחילוקו כמ"ש. ועתה בא לידי קונטריס הנד"מ בעה"ק ירושת"ו בש' תר"ן ושם ראיתי גזרת עירין שלא לשנות נדבות רמב"ה אפי' לפדיון שבויים ואפי' להלוותם על משכון זהב וכסף אלא יהיו צרורים ומונחים עד בא הגבאי וכו' ובשם הגרע"א וקרוב לשלשים גאו' עמו אסרו לשנות המעות