יש מאין חלק א צא

כשהגוי נותן מעצמו ונמצא מכל האמור ההיתר בשופי לאח עני דנ"ד לקבל מאחיו העשיר אף שהוא מומר ועל חולם החלום עיין ביו"ד סי' רנ"ט בהג"ה דדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין והוא ש"ס ערוך בסנהדרין ד"ל ע"א ומה שיש להתיישב בזה מהך דנידוהו או נשבע בחלום אין כאן מקומו ולית ליה למיחש וצוי"מ וירים מכשול מדרך עמו: סימן ט"ו אחב"י קהלות האשכנזים הי"ו בארה"ק לקיום ישובם קבלו עליהם אחיהם שברוסייא לקבוע קופות בבתיהם וכו' ולתת שמה כל איש מסת ידו והגבאים הממונים בחתי' אנשי ארץ ישראל מחזירין תדיר לקבץ כל הכסף הנמצא שמה ושולחים לגבאים שבא"י הממונים גם הם מהעניים לחלקם ביעקב ת"ח ועניים ועתה אחד מגבאי חו"ל מיעט ההכנסה לגבאי א"י ממה ששולח מאז. ואחר החקירה נודע להם שמינה גבאים אחרים בא"י מתחת ידו ושולח להם באומרו דהמתנדבים אדעתא דידיה יהבי ולמאן די יצבי יתנינה. ולכן גבאים הישנים וענייהם העטופים ברעב דורשי משפט אם יש כח להרב הגבאי הנז' לעשות כן או לא: ואני בעוניי שועת עניים שמעו אזני ולכן נטפלתי להשיב וחלילה לי לחשוד שהרב הנז' זוכה לעצמו בטענתו הנז' אחר שהדבר מפו' בחק"ל יו"ד ח"ג דק"ך ע"א וז"ל ולא הותר כלל שיקח מעות העניים לצורכו אע"ג שהנודרים נדרו על דעתו ע"ש ולא דמי להך דקטיעא בר שלום בע"ז דיו"ד שאמר נכסי לרע"ק וחביריו ודרש רע"ק והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו דהתם שאני שהזכיר שם רע"ק וכפירש"י שם. ופשיטא דאינו משנה רק לצדקה אחרת או עניים אחרים וסומך בזה עמ"ש בש"ע יו"ד ואם היה חכם גדול במדינה שהכל גובים על דעתו והוא יחלק לעניים כפי מה שירצה ה"ז יכול לשנותו וכו' ובהגה וה"ה לגבאי הממונה מבני העיר. גם הרב מים שאל יו"ד סי' רנ"ט נתן כח זה לגבאי קושטא לשנות בנדבות השלוחות אליהם לשם ירושת"ו ודלא כמהר"מ אלשקאר ריש סי' ע"א ומהרי"א סי' ע"ב וה"ט דכל הניתן על ידם לדעתם ניתן אם להניחם אם לתתם לאחרים ע"ש: אמנם אי מהא לא אירייא ושאני הכא דהגבאי הזה אין המתנדבים נותנים לו רק עפ"י מינויו מא"י ושליח דא"י הוא וכל המשנה מדעת השליח בטל שליחותו עיין בחו"מ מסי' קפ"ב ואילך ועיין במהריק"ו שו' ו"ו במינה אשתו על ארנקי ש"ץ. אבל נדון המים שאל כח הגבאים היה מהנדיבים וגם לשון הש"ע מדוקדק כן שכתב והוא יחלק לעניים וכו' דיש רשות בידו לשנות משא"כ נד"ד. ואפי' אי יהבינן ליה דין חבר עיר מה שאינו הנה הרב משפטי שמואל סי' ס"ג חילק דאין די"ז נוהג רק בנדבה מחודשת ולא בדבר הנעשה קודם בא חבר עיר. ועוד כיון דידוע שתחילתו היה לת"ת ל"ש למימר אדעתא דידיה יהבי ע"ש וה"ן בנד"ד גבול זה גבלו ראשונים מזה רבות בשנים טרם לידת הגבאי הזה וגם ידוע הוא לצדקת א"י ול"ש בו אד"ד יהבי. ובזה אזיל סמוכין דיליה מההגה שכתב וה"ה לגבאי. כיון דחבר עיר יכול לשנות לצורכי העיר ואפי' לדבר הרשות כמ"ש ביו"ד סי' רנ"ו ואילו גבאי רק לדב"מ וכמש"ש הש"ך סק"ח והמח"א ה' צדקה ס"י וי"א והחק"ל שם סי' ק"ז ועכ"ז חב"ע אינו יכול לשנות בגוונא דנד"ד א"כ כ"ש הוא לגבאי: וגדולה מזו אני רואה דאפי' בני העיר עצמם אינם יכולים לשנות בנד"ד ואפי' מעני לעני. כי המעיין בטוב"י סי' רנ"ו ורנ"ט יראה שהמקילים בשינוי המה הרמב"ם ור"ת והרא"ש וכוותייהו פסק הש"ע ולדעתם כתב הטור משם אביו ז"ל דדוקא קופה ותמחוי שאם יחסר יגבו להם פעם אחרת יכולים לשנות אבל במקרה שגבו לצורך עניים וכו' לא ישנו ואפי' לצורך עניים אחרים.