יש מאין חלק א עז

דקדושין והב"י שם הביא שרש דבר מקדושין די"ח א"ר יוחנן גוי יורש את אביו דב"ת דכתי' כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ודילמא יש' משומד שאני אלא מהכא וכו' ע"כ. והביא משם המרדכי דגם ראבי"ה הכי ס"ל אלא שכתב משם רב צדק גאון ור"ח דמומר אינו יורש והא דפריך ודילמא וכו' ה"פ דילמא יש' משומד והוריש לבניו את הר שעיר ע"ש. וכן בפסקי ריקאנטי סי' שמ"ב הביא דרגמ"א סובר דאינו יורש דב"ת. ועיין בהג"א פי"ג וזכיתי לראות שרש דברי הגאונים בס' חמדה גנוזה הנד"מ סי' נ"ב וז"ל וששאלתם אי משומד יורש את אביו ישראל כך הראונו מן השמים שאינו יורש מ"ט כיון דאשתמד נפק ליה מקדושתא דיש' ודאבוה דאשכחן דלא הוי קדושה אלא לבר יש' דמתייחס בתר אבוה דכתי' ונתתי לך ולזרעך אחריך מי שזרעו מיוחס אחריו וכו' וכ"מ באברהם כי גר יהיה זרעך וישמעאל לא פרע חובו אלא יצחק שנא' כי ביצחק יקרא וכו' וכן לירושה אינו יורש וכו' וא"ת הא דאר"י גוי יורש את אביו דב"ת התם יורש את אביו גוי וכו' וכ"פ רצ"ג ואמ"ל במתיבתא דילמא את אביו יש' אמ"ל אי הר עשו דיצחק וירתיה עשו כדאמריתו השתא דלאו דיצחק הוה ה"ק כי ירושה לעשו להוריש לבניו גוים וקאמרינן ודילמא שאני עשו דיש' משומד וירתי ליה בניה וכו' ע"ש ומכ"ז מפורש שדעת רצ"ג שיש' מומר אינו יורש את אביו דב"ת דאל"ה מאי ק"ל מהך דגוי יורש. ומדוע הרגיש מדילמא יש' משומד אנה"ן דמדאוריתא ירתי ואיהו מדרבנן אלא מוכרח דס"ל דמדב"ת אינו יורש וכמו שהבין המרדכי הנז' ואחר שהביא דברי ר"ץ ור"ח כתב ולראבי"ה נראה דיורש רק חז"ל הפקיעו ממונו דמשמע דמח' הגאון וראבי"ה הוא בדב"ת ומדרבנן שוים הם. וכ"כ מהרד"ך בית כ"ח חדר ב' בכונת הגאון ובריש בית כ"ד נמי כ"כ והוכיח דאי מדרבנן קאמר מאי ק"ל וכו' וסבר לה כהר"י שכתב בס' הדיינים תשו' לרבינו משולם דאינו יורש את אביו והביא דבריו ריב"ה וכו' והביא ראיה מהפסוק וא"כ אית לן למימר שמפני שגילה קרא אינו יורש אבל כשלא גילה בנו הוא לכל דבר כיש' עש"ב (מ"ש והבי"ד ריב"ה הוא מ"ש הטוח"מ סי' רפ"ג תשו' אביו ז"ל כ"י סי' יו"ד שהביא תשו' רמש"ו ז"ל דאייתי ראיה מק' ונתתי לך ולזרעך. וכו' וע"ש שהרא"ש כתב דק' אס' בעלמא ולפי המוצע מתשו' הגאון א"א לומר כן אלא דס"ל דב"ת גמור ואפ' דלא סיימו קמיה תשו' הגאון הנז' וכן תי' מהרד"ך בבית כ"ח מתשו' הרא"ש לפסקים דפסק יורש דבזמן כת"י הפסקים עוד לא ראה תשו' הגאון ע"ש) אלא שראיתי למהרש"ך ח"א סי' קל"ז. פירש בדברי הגאון דמדרבנן קאמר ותמה על מונח מהרד"ך שכתב דס"ל אינו יורש דב"ת דמנ"ל הא דאת"ל דמ"ש ודילמא יש' משומד שאני הוא להוריש אבל מנ"ל דאינו יורש ואי משום לך ולזרעך וכו' לא הוי כ"א אס' כמ"ש הרא"ש ותו דלא הוזכר מזה בדברי הרב הכהן הנז' ע"ש ובעיני יפלא איך לא הוזכר במהרד"ך הנה לפניך מפורש דאהך קרא סמיך וכו' ומ"ש מנ"ל הא לפי ההכרחיות דלעיל מי יוכל להכחיש דהגאוני' סברי אינו יורש דב"ת ועיין גם למהרי"ל ז"ל סי"ך שכתב בזה"ל אם נשתמד בחיי אביו ושוב מת אביו לראבי"ה יורש ולגאונים לא וראבי"ה גופו כתב אם ראו ב"ד להפקיר וכו' ע"כ. משמע לראבי"ה דוקא מדרבנן ולגאונים גם מה"ת ועיין למהרימ"ט ז"ל ח"מ סי' מ"א שגם הוא פשיט"ל דלהגאונים אינו יורש מה"ת ולהרמב"ם והרא"ש דוקא מדרבנן (ע"ש הביא תשו' רש"י במומר שהפקיד ביד יש' ומת והנפקד רוצה לזכות והקרובים רוצים לירש שהשיב אם יש עדים לנפקד שתבעו המומר והשיב לא אתן זכה הנפקד ואין כח בדיינים להוציא דמומר לע"ז מין הוא וגופו וממונו הפקר כמסור וכו' והק' עליו דמשמע דס"ל כהרא"ש ורמב"ם וכו' ואם מטעם הפקר הוא דקנסינן ליה הרי הרא"ש כתב דראוים לו אם ישוב. והרמב"ם