יש מאין חלק א סד

הבתים סי' י"ג ס"ג במשכנתות שהם מכר והטבה והשכן מזיק בהיז"ר מי ימחה בו בעה"ק או הממושכנת אצלו שהביא דברי העדוב"י סי' ג"ן שהממושכנת בידו הוא ימחה ולטעמיה אזיל בסי' מ"ז שפסק שאין האלמנה גובה כתו' ולא בע"ח חובו ממותר המשכנתא דהו"ל ראוי וכו' והוא ז"ל כתב ובכן אנן בדידן האידנא קחזינן מנהג פשוט בכל ב"ד וכו' דמגבים לאל' ובע"ח וכו' באופן דחלקו על הרז"ל וס"ל דזה קרקע בעלים הראשונים ומוחזק וכו' דאעפ"י שכותב לו מכי' החלטית בלא הטבה אם הדמים מודיעים דבתורת משכנתא אתא לידיה מחייבים הלוקח לקבל המעות ולהחזיר הקרקע וכו' ועיין בס' בית דוד סי' פ"ח ופ"ט ועוד ראיה לדברינו שאנו רואים מעשים בכל יום במוכר במשכנתות הנז' שחוזר ומוכר לאחר תוה"ז הקצוב ומתקיים המכר לשני והוא קם תחתיו ולדברי העדוב"י ז"ל הרי אין אדם מוכר דבר שאינו שלו ודאי משכנתא היא ולא כתב מכר רק לאלומי מילתא וכ"ן המנהג הפשוט שבעה"ק הוא המוחה בהיז"ר וכו' ומעולם לא ערער אדם וכו' וגם העדוב"י דקל"ו ע"ג קרי להו משכנתות ע"כ הנה הרב מקיים מש"ל אי משום האומדנא ואי משום פישוט המנהג וכמ"ש: ואם נפשך לומר דבנד"ז כתוב בשטר ק' ס' הפוסק ואולי ימצא השוכר איזה פוסק לזכותו גם לזה י"ל דמלבד שהרב מ"ס המלך ז"ל בחק"ל מ"ב ח"מ סי' י"ג כתב שאין לישען ע"ז והרב המחבר אף שפקפק בראיותיו עמד נגדו מ"ש מהרימ"ט ז"ל דבמידי דלא ידע כמה מחיל ל"מ מחילה ובסוף כתב דאין ולאו ורפיא בידיה ונמשך מזה מח' באחרונים וא"כ יוכלו המשכירים לומר קי"ל עוד בה נראה דבנד"ז אחר שפשט המנהג בעי"ק ת"ו לדון כן ליכא מאן דפליג דאין תקון זה מועיל כי הרב מ"ס המלך ז"ל דחה תקון זה ממש' בש"ע סי' ס"א ס"ו שטר שנכתב בו שיוכל לירד לנכסי לוה ולמכור בלא שומא והכרזה לא מהני והחק"ל שם הליץ דהתם מיירי בכתב נגד המנהג וכדבריו מפו' ממש בסי' ק"ג ס"ז וא"כ גם הסו' דמועיל תקון זה מודו בכותב נגד המנהג דל"מ: ולמאי דאוקימנא דהו"ל כהתנו ביניהם לסלק זא"ז אחר זמן ההטבה א"כ בנ"ד אם מכרו הכוללות הבית הנז' יוכל הקונה להוציא השוכר בכלות זמן ההטבה כדין השכי' בסי' שי"ב דמוכר ביתו השכורה תוה"ז אין הקונה יכול להוציאו ולאחה"ז מוציא ואפי' אם יש לשט"ד דין שטר משד"ס פסק שם וז"ל משכנו לשנים ידועות כו"ך לשנה כ"ז שלא יפדנו וחזר ומכרו לאחר אין הלוקח יכול ליקחנו מיד המלוה תוך השנה אבל אחר השנה יכול ליקחנו והתם במשד"ס איירי דבר לחוד מתיר הש"ע ביו"ד והתנה לוה לסלק או שמנהג העיר לסלק ועכ"ז תוך השנה אינו יכול ליקחנו משום דסתם משכנתא שתא וכמ"ש בב"י אבל אחר השנה לא וכ"כ להדיא בב"י שם ראש הסימן משם הירוש' וזהו קצור פי' השייך לנו דר' איסא עבד עובדא בבית של אחד שהיה ממושכן אצל יאודי אחר במשד"ס או כל ימיו כו"ך לשנה כל זמן שלא יפדנה ולא הי"ל מעות לפדותה והורה כר' אמי שיצא מיד אבל משכיר בית לשנה וצריך למוכרה מחמת דוחקו צריך להניח שוכר בבית עד שישלים זמנו כר"ז עכ"ל הב"י הרי דבמשד"ס שיוכל לסלקו או בשכי' לאחר זמנו מצי הקונה להוציאו מן הבית חוצה. ומינה לנד"ד דהקונה יוציא השוכר זהנלע"ד במה ששניתי בין הפרקים ואם יסכימו עמי בעלי הוראה ישמח לבי: סימן י"ג שאלת חכם מני"ר הרה"ג כמהר"ר מרדכי ן' גו הי"ו שמזה כחמשים שנה אשר מע' הרב הק' הרמ"ז זצ"ל בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל בשבת תשובה דרוש דרש להם מחומר איסור הוצאה ולא זזו משם עד שגזר בחרם אל יצא איש מקיר העיר החוצה ביום השביעי וה