יש מאין חלק א מא

נתגלה להם שלא נפטר לפיכך ערערו ע"כ ועיין להרב מש"ץ ח"א סי' כ"ו גם מהריב"ל ח"א סי' מ"ד למד מתשו' הרמב"ם וז"ל הרי לך בהדייא שאפי' נהגו בהסכמה בחושבם שהיו מחוייבים לקיימה אחר שנודע להם עפ"י חכמים שהיא בטלה פשיטא שקבלתם היתה בטעות ומכאן והלאה אינם חייבים לקיימה ע"כ. וכיוצא בזה כתב בח"ב סי' ע"ב ע"ש והלח"ר בסי' ס"ג הבי"ד ואסיק להלכה כמותו גם הרב ד"ן בח"מ סי' כ"ט כתב על טענתם שמאחר שלא שאלו עד עתה מחלו כבר כתב הרב הפוסק והביא ראיה מרב"א סי' ל"ט גם מצאתי למהריק"ש בהגהות סי' קס"ג כתב שהה בעיר יב"ח ולא תבעו ממנו מס לא הוייא מחילה וכו' ע"ש וכן הכנה"ג בתשו' ח"מ ח"א סי' ק"ה ובכנה"ג סי' קס"ג הגב"י אוקכ"ח הביא מהרמ"ם סי' י"ז ורב"א הנז' דמה ששתקו לא הוי מחילה. והסכים דגם בשתיקה דע"י מעשה היכא שיש לתלות על מה שתקו לא הוי מחילה. (הנה הרב שם הרגיש מהך דהגוזל דקי"ו ע"ב דאמרינן שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד אחד מהן והציל מגייס הציל לאמצע ואם אמר אציל לעצמי הציל לעצמו דמוקי הש"ס סיפא ביכולים להציל ע"י הדחק אי גלי דעתיה לעצמו לא גלי דעתיה לאמצע ופירש"י אמר לעצמי ושמעו הבעלים ושתקו וכו' אסחו אדעתייהו וגילו דאייאוש וכו' וכו'. דמוכח מזה דכיון דיצאו ולא מיחו אסחו אדעתייהו ותי' דשאנ"ה דהמוחל עביד מעשה אבל היכא דנמחל עביד מעשה אפשר דלא הוי מחילה ע"ש. לא ידעתי מהיכן הבין בש"ס דמיירי שהמוחל עביד מעשה ואפ' דהבין מועמד אחד מהן כלו' שעמד במקומו להציל והשאר ברחו מהגייס דהשתא בבריחתם עבדו מעשה ואין ללמוד מזה לנ"ד דכיון שפרעו הרי המוחל עביד מעשה ואין להם לבטל דכ"ז הוא אם אין להם במה לתלות השתיקה אבל כשיש במה לתלות מפו' במרוצת דבריו דאפי' עביד מעשה אין זה מחי') ועוד ראיתי להרב באותו חלק סי' רמ"ד עמד בחקי' זאת לענין הגאבילא שפרעו מקודם שנראה מדברי מהרמ"א בתשו' ע"ג ומהרשד"ם יו"ד סי' קכ"ז דכל שקבלו עליהם איזה תקון שוב אינם יכולים למחות. והביא לעומת זה דברי מהריב"ל והראד"ב ז"ל הנז' וכתב דכיון דהוי פד"ר יכולים לפטור עצמם בקי"ל ושוב כתב דאפי' מהרמ"א ומהרשד"ם ל"א אלא בידעו מקודם שמן הדין יכולים שלא לקבל וקבלו אבל כשתחילה לא היה ערעור וחשבו שכן שוה"ד כ"ע מודו דיכולים לבטל ע"ש והוא נ"ד ממש. ועיין להרב מט"ש ח"ג סי' רל"א הגה"ט אופ"ב ובמירא דכייא סי"ל שהביא מהרב כמהר"א נחום ז"ל שהסכמת הגאבילא הגם שדשו בה רבים שנים רבות לצדקה והספקת ת"ח יכולים לבטלה. זאת ועוד אחרת אפי' אם נאמר שקבלתם לא היתה בטעות מה שאינו כן מ"מ יש להם טענה אחרת עד כה סבלנו מכאן ואילך אין אנו יכולים וכמ"ש המרדכי בפ"ק דב"ב משם מהר"ם וז"ל ואף אם עד עכשיו נהגו מאליהן שלא ליקח המס ממה שיש ביד בנ"א משל אחרים יכולים מקצתם עתה למחות ולומר עד כה סבלנו ע"כ והבי"ד הכנה"ג סי' קס"ה הגב"י אורל"ג והפרמ"א ח"א סי' ס"א דן כן גם מהר"י קצבי סוסי' ט"ו הגם שכתב דר"ת פליג אמהר"מ בעיקר הדין וכו' מ"מ בעלמא וכו' יכולים לומר עד כה סבלנו וכו' ואפי' שיהיו המערערים מיעוט נגד הרוב ע"ש. גם מהרח"ש ח"ג סי' ק"ב דן את הדין מב' טעמים הנז' וז"ל ועוד נראה שהגם שלא תבעו שנה או שנתים יכולים לתבוע בשנים אחרות כמו וכו' ואף שנאמר שהמס אין דרך להעביר את השנה מ"מ יכולים הם לתבוע כיון שלא פירשו כך שלא תבעו אותה שנה והנה כתב המרדכי בפ"ק דב"ב וכו' הרי דבמידי דלאו מס הוא יכולים לתבוע למפרע דשתיקה לאו מחילה וכ"ש להבא דיכולים לומר עד כה סבלנו וכו' והגם דממ"ש הרב יכולים הם לתבוע כיון שלא פירשו וכו' משמע הא אם יש הסכמה מפורשת כגון נ"ד וכ"ש אם נהגו לפרוע לא מצו תו למיטען