יש מאין חלק א לח

הגאבילא גם הרב זכו"ל אביגדור סי' נ"ו חפץ בביטולה והביא מ"ש מהרח"א ז"ל בתקנות שבס' חיים וחסד שאסורה והיא גזל עניים רק מה שהיה מקודם וגם ממהר"י בשן סי' צ"ח דהו"ל כמתנים על הגזל ואין זה תקנת הקהל אלא חטאת הקהל היא ע"ש. גם הרב דברי מרדכי קריספין ח"מ סי' י"ב צווח ע"ז וכתב משם ה' חנן אלד'ים כי ה' יריב ריבם וקבע קובעיהם נפש ואפי' כונתם לצדקה אין זה כ"א צעקה וגזל. והרב בתי כהונה בבית דין סי' כ"א שקו"ט בזה ולבסוף כתב לענין הפאטוריס אם מגיע להם פסידא מהגאבילא על סחורת האורחים אין ביד בני העיר לכוף וכו' זולת אם יש מנהג על אופן שכתב מהראנ"ח ז"ל. וגם כי ראיתי לכנה"ג בסי' קס"ג הגה"ט אוק"ג שאם הולכים המעות לת"ח ולשוחטים חייב הת"ח וכו' וכן המנהג בכל המקומות כבר תרגמה המט"ש ח"ג בס' מירא דכייא סי' למ"ד דדוקא כשעיקר הגאבילא עבור שכר השוחטים אף כי נמשך ממנה גם סיוע לת"ח לא איכפת דאין דרך הצבור לדקדק אפריטי אבל כשהיא רק לצדקה לא וכו' ואפי' עשו בחרם אין החרם חל ותמה על החב"י סי' ק"ב שדן שאין היחיד יכול לעכב בגאבילא ע"ש ועיין לגדול אחרון בס' משא חיים מע"ג אוטו"ב שהאריך בביטולה אפי' לת"ת רק לפ"ש משום דאכ"ע רמי ע"ש. א"כ איפה אחרי ראות מלין דרבנן בהרחקתה פשיטא דגם אם קבלוה מרצונם יוכלו להתירה וממילא אין חשש משום החרם לומר דאעל"מ גם לחששת הבנ"ח ז"ל. וע' להדבר"י סי"ל שכתב שאפי' אי עבוד לה לפד"ש דמדינא שרי עכ"ז יוכלו להתירה: ועתה עת לדבר מצד החרם הנז' עצמו שעשאוהו הקהל על השו"ב דדל מהכא ענין הגאבילא לצדקה מ"מ הרי הרא"ש בתחילת כלל ז' החמיר בו מצד שהצבור מסייעין על קצותם ויאכלו לאסור דבר המותר ולקנוס וכו' וכ"פ בש"ע יו"ד סי' א'. ולכאורה היה נראה לרפאת שבר זה ממה ששלחו מתם להודיע כי אע"ג שמטילי החרם הם רוב נפשות אבל המביאים השו"ב הם שועי העיר וגביריה וא"כ הנה הרא"ש ז"ל בכלל ז' סי' ג' כתב דבעסקי ממון הולכים אחר רוב ממון כההיא דשיירא ההולכת במדבר וכו' ולא יתכן שרוב נפשות הנותנים מיעוט המס יגזרו חרם על העשירים כפי דעתם ע"כ ומהרשד"ם א"ח סי' ל"ז האריך בזה והביא מתורתן של ראשונים מהריק"ו שו' למ"ד והריטב"א בשם הר"י שאפי' יו"ד בנ"א נכבדים ועשירים ותשעים דלת עם ליו"ד אנו שומעין וכו' ולמד מפסקי הרא"ש בפ"ק דע"ז דהכי ס"ל ע"ש (פלא אמאי לא זכר תשו' הרא"ש הנז' המפורשת והביאה הבד"ה סי' רכ"ח והרחיק נדוד לדיוק מפסקים) וכדבריו דן הרב מגן גבורים בסי' י"ב שם וכ"פ מורם בח"מ סי' קס"ג ס"ג ע"ש. וא"כ נ"ד נמי לרוב ממון אנו שומעים והחרם שלא מרצונם אינו חל. אבל ראיתי להרב פ"מ ח"א סי' י"ד שנמצא מהגדולים שחלקו על מהרשד"ם בזה. גם החק"ל בח"מ ח"א דקע"א כתב משם מהרי"א סי' רכ"ד וצ"ץ סי' פ' וכר"ש יו"ד סי' כ"ב ודב"מ ח"מ סי' נ"ב סברי דרוב נפשות והם רוב פורעי מס הוי רוב ואזלינן בתריה. גם מהרימ"ט ז"ל ח"א סי' ס"ט כתב חלילה להבין דהרא"ש לעולם בת"ר ממון אזיל אלא לאפוקי מי שאינו פורע כלל אבל הפורעים בין רב למעט הם בכלל הרוב ע"ש וכנה"ג סי' קס"ג הגב"י אורנ"ה ישב דעת רבו לכל הפוס' וגם הדבר"י שם סי' למ"ד הורה כדבריו ולפ"ז בנ"ד נמי שהכל אוכלים בשר ופורעים גאבילא יחד עשיר ואביון לרוב נפשות צייתינן ואפי' לדברי הסמ"ע בסי' קס"ג שכתב בדעת הרא"ש שאפשר ס"ל כמחצה על מחצה חשיבי א"כ הו"ל ס' חרם. אמנם יש צדדים אחרים בזה כי ודאי לא היה החרם במעמד כל הקהל ועיין בכנה"ג סי' י"ג הגב"י אוכ"ב אסיפת זקנים בזה ושם באות כ"ו כתב דגם בהסכמת הקהל בעינן כן וגם לדברי המשא מלך שהביא באוט"ל מ"מ נ"ד יש בו הפסד ליחידי' ולכ"ע בעי רומ"כ