יש מאין חלק א רנח

כ"ש דבחדא מהני סגי ומכל האמור אין זכות לראובן בתפיסה זו וק"ו דהוא פטיר ועטיר ואינו חייב לא בד"א ולא בד"ש וראובן ה' ימלא חסרונו לטו"ב. סימן ט"ל שאלתני ידידי בהא דקי"ל בחו"מ סי' רע"ו ס"ה אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב שאם מת בחייה ואח"כ מתה האם וכו' אבל אם מתה האם בחייו ואח"כ מת הוא וכו' יורשה ומנחיל הירושה ליורשיו ממשפחת אביו ע"כ אם מתה האם תחילה ואח"כ הבן ואחריו הזקן אי הוי בכללא דרישא או בדסיפא ומנחיל: ואני בחפזי ובמושכל ראשון לא ידעתי מקום לספקו כי נזכרתי עיקרא דהאי מילתא דאין הבן יורש את אמו בקבר וכו' ילפי לה בב"ב דקי"ד ודקנ"ט מירושת הבעל מה הבעל אינו יורש את אשתו בקבר אף הבן אינו יורש את אמו בקבר וע"ש פר"ש והתו' דירושת הבעל גופה דפשיט"ל משום מאי דאוקמו לעיל דאין הבעל יורש את אשתו בראוי וא"כ דכוותה בבן כל שמת לפני הזקן דהו"ל הירושה ראוי אפי' מת אחרי אמו אינו יורש בקבר להנחיל לאחין. ושוב מצאתי כן בס' צ"ץ סי' צ"ו וד"ן סי' י"ד בחו"מ שאלה זו ותשו' בצדה מהראיה שכתבתי ושו"ש. וחשבתי למשפט אולי עלה בדעתך טעם הדבר דדוקא במת בחיי אמו דאז פקע לו כח ירושתו ולא הוכשר להיות יורש כשלא הניח זרע אבל כשמת אחריה דהוכשר ליורשה אלא דממון הירושה הו"ל ראוי ס"ל דיורש ומנחיל וכבר כתב סברא זאת גבי בן את אמו הרשב"ם בדקי"ד ד"ה אף האשה את בנה וכו' ע"ש ובאמת שהיא ס' נכונה אפי' בבן שמת בחיי אביו בלי זרע דפקע ירושתו וקרוביו כאחיו וכיוצא לא מכחיה ירתי אלא מכח אביו וכדמוכח מדברי הרשב"ם הנז' שהרגיש לפי הסברא הנז' דמאי רבותא דבן את אמו בלא"ה מכח הסברא הדין נותן כן בשאר יורשי' ותי' דמשום לא תסוב דכתיבי תרי זימני איצטריך לאשמועינן בהא עש"ב וכ"מ בריש סי' רע"ו דכשמת הבן בחיי אביו בלי זרע אפי' הממון שסיגל הבן חוזר לאביו ואי ירתי אחי מאבוהון הוא דירתי וכ"ש במה שהיה ראוי לו לירש מאביו וכ"מ הסוגייא בב"ב דקט"ז בבעית רמי בר חמא אברהם ויעקב בנכסי עשו מי מהם קודם ופשיט הש"ס דיעקב קודם מכח יצחק אביו ע"ש גם בדקנ"ט בעי לאוכוחי הש"ס מהך דנפל הבית עליו ועל אביו יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ובע"ח אומר האב מת ראשון דיורשי האב היינו בני הש"מ דמצו למימר מכח אבוה דאבא קאתינא ודחי מאי יורשי האב אחי ע"כ כלו' ולדבריהם דהאח מת ראשון פקע כח ירושתו ואינו יורש כלל עד שיזכה בע"ח מכחו ע"ש פרשב"ם. וכ"מ נמי ממאי דקי"ל בסי' רע"ז תינוק בן יומו ממעט חלק בכורה והיינו שנשאר חי אחר אביו יו"א ועיין בנדה דמ"ד ולא אשתמיט שום תנא או אמורא או פוסק לומר דגם במת בחיי האב ממעט ש"מ דס' פשוטה היא דכשמת בחיי האב בלי זרע פסק כח ירושתו ואין לו שום שייכות בה ולא מצאתי הפך מזה רק להגאון שב יעקב ז"ל בחח"מ סי' י"ז שהביא ראיה מהט' שאמרו בדקנ"ט שאין הבן יורש את אמו וכו' משום סיבת נחלה דבבן שמת בחיי אביו שאין כאן סיבת נחלה יורש בקבר להנחיל לאחיו מן האב ואם יש איזה נ"מ במה שיירשו מכחו ולא מכח אביהם הדין נותן שאחיו יירשו מכחו ולענ"ד הוא תימא מכל המקומות הנז': אלא דעכ"ז לא נתקררה דעתי מדוע נסתפקת כיון שידעת דעיקר הילפותא מירושת הבעל והתם אפי' הבעל חי אחרי האשה אינו יורש בראוי מוכרח דבן דיליף מיניה כוותיה וכשמת קודם הזקן הו"ל ראוי זולת אם נשאר חי יורש זקנו הגם דכשמתה אמו הו"ל ראוי משום דאתרבאי לזה מואין לו עיין בתו' דקי"ד ע"ב ד"ה מהאשה וכו' ולא עוד אלא הנה לדעתי הדבר מפו' בב"ב דקנ"ט