יש מאין חלק א רנז

כנז') ומשו"ה אסיק בגר"ב דידיה דאי תפס בלא עדים ל"מ מיניה. ואני שמעתי ולא אבין דהמעיין שם בריב"ש יראה שנדונו היה תפוס בכוס בלא עדים ומפנ"כ כתב דנאמן לגבות עד כדי דמיו ועכ"ז כתב שכיון שאין על היתומים לפרוע חוב אביהם אלא מדין שמים והם רוצים להגבותו קרקע ולא הכוס חייב להחזירו אעפ"י שתפס שכן כתב הרמב"ן וכו' והשתא ק' מאי מייתי מהרמב"ן שמפו' בו דדוקא בתפס בעדים משא"כ בתפס בלא עדים ומוכרח לומר דס"ל להריב"ש דדוקא במנה לי בידך והלה אומר איני יודע שאם היה יודע או יש עדים היה חייב גם בד"א לפיכך אם תפס שלא בעדים מהני משום מגו שאין לו בידו (לא משום שזה חייב לצי"ש דא"כ מ"ש תפס בלא עדים או בעדים) משא"כ בהני דאין בהם חיוב בד"א כלל כגון נדון הריב"ש שהיתומים אינן חייבים לפרוע וגר"ב נמי ואבק"ר דמן הדין פטורים א"נ תפס שלא בעדים מאי מהני ליה דמגו לא מהני רק בטענה שאם היתה מתבררת היה חייב בדין משא"כ בטענה שאפי' תתברר יהיו פטורים בעליה מן הדין וכ"כ להדיא הפ"מ ח"ב סי' טו"ב וז"ל דאפי' אי הוייא תפיסה בלא עדים לא מהני דבלא עדים נראה דמהני הוא משום מגו ומגו ל"מ אלא אם יטעון טענה הראויה עפ"י התורה שאז א"ץ ליבחן אם טענתו אמתית דהא אית ליה מגו משא"כ כגון זו דאפי' אי מהימנת ליה אין כאן כ"א גר"ב ופטור מה מועיל מגו ע"כ וכ"כ חו"י סי' מ"ד בפשיטות לפוצץ טענת מגו שם מטעם הנז'. (והוא פלא על מט"א איך השוה אותם) וא"כ נ"ד הגם דתפס ראובן שלא בעדים ל"מ תפיסתו. ה') דבשאלה כתוב שמעון שתפס הוא השלוח מיאוד'ה איש החסד. ואם ר"ל דשלוח לשמעון לעשות בו חסדים ודאי שאין זו תפיסה מטעם שכתב שם מט"א משם כנה"ג סי' שפ"ו הגה"ט אומ"ד דאיך טוביה חטא וזיגוד מנגד ודן ממנו להוציא התפיסה אפי' שתפס בלא עדים ואפי' אם אינו רק לחסד לשמעון ה"ז נק' ממון עניים וכבר פ"מ שם כתב דממון עניים ל"מ בו תפיסה וכ"כ שעה"ח ח"ב ח"מ סי' י"ב לפטור מטע"ז ואפי' אם היה מתחייב שמעון בדין לשלם נראה שאינו חייב לשלם ממעות ששלח לו יאוד'ה בתורת חסד כמ"ש ביו"ד סי' רנ"ג סי"ב ואפי' למ"ש מור"ם שם הכא מעולם לא עלה ע"ד שמעון המבקש ולא ע"ד יאודה השולח שממעות אלו יהיה נגבה הפסדות כאלה דגרמא או גרמי. וי"ו) כיון שנזק אין לראובן בנכסיו כל ימי חייו רק ליורשיו אחריו ואין הנזק ברור דעבידי הנימוסים להתחלף וגם הנכסים עולים ויורדים וגם אין חיובו ברור בפוס' היכי מצי לתפוס הרי בסי' ק"ה ס"ד מפו' דמאי דמהני תפיסה לאחר במקום שאינו חייב לאחרים אינו רק היכא דאיכא פסידא וכו' ונקיט שטרא בידיה ואפי' בפקדון שמועיל בו תפיסה להני מילי דבס' וי"ו אע"ג דליכא פסידא כמ"ש הסמ"ע שם מ"מ אם אין הבע"ח כאן אינו יכול לעכבו עד בואו ואפי' אם הלוה מודה וכ"ש הכא דעוד החיוב לא בא עוד מפו' בסי' ע"ב סט"ל דמי שתפס מנכסי ראובן עבור ששמעון אמ"ל שחייב לו אין בדברי שמעון כלום וע"ש בסמ"ע שאפי' התופס שותף שמעון וגם יש לו מגו וכו' מטעם דמגו ל"מ אלא על מה שבידו לטעון ולא על מה שביד חבירו לטעון (והך דסי' ק"ה דמשמע דמהני ואפי' אינו שותף ודאי משום שהתופס יודע דהמפקיד חייב לבע"ח ועיין לש"ך סקקנ"ח שסתר ראיות הב"ח בזה ועיין לחק"ל ח"מ ח"א סי' מ"ט האריך בזה ואסיק דכשהוא לא ידע ורק סומך ע"ד השותף דל"מ תפיסתו) ועוד דמצי לכתוב ליאוד'ה ויאוד'ה יוציאם מראובן ויתנם לו כמ"ש סי' קכ"ה דהמלוה יטעון נגד לוה מסרתני בידי מאן דלא מצינא לאשתעויי דינא בהדיה וכו' ולוה כופה לשליח ליתנם לו אם יש נכסים למלוה לפרוע לבע"ח או כשאינו מודה או לא הגיע זמן הלואתו והכא לא הגיע זמן החיוב עד אאיו"ש דראובן וגם שמעון אינו מודה שחייב. גם אומר שיש לו לפרוע בלי מעות אלו