יש מאין חלק א רנא

החו"י סי' ר"ד) אבל הנה מור"ם הגיה וי"א דאינו חייב על נזקי בהמה. והט"ז תמה דמשמע דלמר"ן חייב אף על נזקיה ומאי שנא מהוציאוה לסטים דפטור ומחמת זה הגיה במור"ם י"א בלא וי"ו ומור"ם בא רק לפרש דמ"ש הש"ע חייב כהרמב"ם י"א דחייב על הבהמה ולא על נזקיה ע"ש וא"כ בנ"ד שבבקשת ראובן פרץ גדר חומת אינגלטירא מעל שמעון ונכנסו פרס להזיקו הו"ל כפורץ גדר שלפני בהמה ויצאה והזיקה דהכל אחד כי לא עשה הפורץ הנזק בידו ולכ"ע פטור גם להש"ע ועיין סי' שפ"ג במצמצם בהמת חבירו במים עד שמתה דחייב דמשמע דדוקא צמצמה במים אבל סוף המים שיבואו ואפי' פתח להם שיבואו ובאו ומתה פטור דאין זה אלא גורם וכמ"ש בסנהדרין דע"ז והטור כתב דסגר עליה את הדלת פטור וכתב הב"י דלישנא דמצמצם הכי משמע דאוחזה בידו אבל סגר הדלת אינו אלא גורם. וה"ן כיון ששמעון לא עשה ההיזק לממון אלא פתח לו פתח ההיזק פטור ולא עדיף זה מזבן לגוי דכתבתי משם הב"י להלכה דאי לא קביל עליה אונסא והזיקו דפטור ובודאי דה"פ דבריו בש"ע שכתב המוכר לעכו"ם משמתינן וכו' ואם אנסו בדבר וכו' משלם וכו' דר"ל אם אנסו אחר שקבל עליו (ולא ידעתי כונת ההגה שכתב ודוקא ששמתוהו וכו' אבל אם לא וכו' י"א דפטור מלשלם כיון דמרן נמי הכי פירושו) הא לא"ה פטור אפי' שהוא הרביץ לו ארי בשכונתו כיון דהוא לא עשה בעצמו ההיזק בגוף הממון: וגם בריא הזיקא ליתא הכא דראובן היה יכול לזכות ממונו ליורשיו באו"א ועיין בסי' תי"ח בכופף קמת חבירו בפני הדלקה ואינה מגעת אלא ברוח שאינה מצוייה פטור ובמ"מ פי"ד מנז"מ פי' אינה מצוייה שאין העולם מתנהג בה תמיד וכו' אעפ"י שבאה בעתים רחוקות וכו' דנראה כל שיש תקון להרחיק הנזק אעפ"י שהתקון רחוק פטור המזיק וה"ן בנד"ז וכ"ש. דבהרא"ש מפו' דתנאי בריא הזיקא דבוק לתנאי העושה מעשה בגוף הממון והכא ליתיה כמ"ש. גם תנאי שיעשה היזק מיד ליתיה הכא דדוקא אחר איו"ש לראובן אז יסלקו יורשיו וכ"ש דהכא אנכי הרואה דכל הדברים הללו ל"ש רק במזיק בע"כ של הניזק אבל הכא אם ראובן לא היה שומע לקול שמעון לבקש פטורי אינגלייא מי היה מכריחו ואין זה אלא כיועץ שפסק מור"ם בסי' שפ"ו דהמזיק לחבירו בעצתו אינו אלא גרמא ופטור ועיין לפ"מ ח"ב סי' קי"ט שביקש למצוא חיוב ליועץ ולא מצא. (כעת ראיתי בס' מפי אהרן דכ"ג כתב משם חוקות החיים סי' פ"א דלא חייבו בדד"ג כ"א כשהוא אנוס בדבר וזה מזיקו בע"כ אבל כשהוא בחירי ברצון מה לו לשמוע אליו והגם דס' חוק"ה איננו אתי מ"מ מילי דס' נינהו דאפי' באומ"ל להזיק לזולת קי"ל אשלד"ע ודברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין כ"ש באומ"ל להזיק עצמו ואין סת'ר לו מהך דסי' ש"ו במראה דינר לשולחני ונמצא רע דחייב לשלם דהתם נמי לש"ע אינו חייב רק באומר חזי דעלך סמיכנא. ואפי' למור"ם דבסתמא חייב כתב הש"ך מהג"א דמיירי באם האומן אומר טוב יהיה מוכרח לקבלו ואינו יכול לישמט) ואפי' אם היה נעשה בע"ך רק שהיה ע"י גרמת שניהם כיון שעשאוהו שניהם אשכחן בסי' קע"ה שאם הרוח מסייעתו לזורה פטור ול"ד לליבה ולבתו הרוח בסי' תי"ח דחייב אפי' אין בלבויו כדי ללבות בפי"ד מנז"מ עמדו המ"מ וכ"מ על סתי' הרמב"ם מזה להך דנפצי כיתנא דפטורים בה' שכנים ולפי מה שתי' הכ"מ דהך דשכנים לא בא הנזק מכח מזיק עצמו משא"ך הך דליבה א"כ גם נד"ז לא בא הנזק משמעון עצמו ולפי מ"ש הש"ך בסי' תי"ח דהך דשכנים הולך הפך מכחו שכונתו היה להפיל העפר לארץ וכו' ה"ן הנזק בא הפך מכח שמעון דמעולם לא נתכוון במעשה זה שיזיק לממון ראובן. וכ"ש דהכא שמעון אין לו שום סיוע בנזק דהא גם אם היה משתדל בכל