יש מאין חלק א רמו

סוגים הנז' וא"כ במקום שכותבין לראיה מה חידש התנאי שיקנו בכסף להרב"ד דגם בתנאי תהיה קנייתו תלוייה בלא"ה דינו כן א"ו דהתנאי יוכל לחדש שגם בלא כסף חלק הקנייה וזוזי הלואה כדב"מ) ושו"מ להרב"ד עצמו בספרו ח"מ סי' ק"י כתב להדייא דמהני תנאי שלא לכתוב במוטוילי שיקנה גם אם לא כתב כלל מטעם פריש (מה שסיים שם שאם התנה לכתוב במוטוילי מתחיל הקנין משעת נתינת הכסף ונגמר למפרע בשעת כתי' נראה לכאורה נגד דברי הר"ן דבשטר הקנאה אינו קונה רק בשטר וכשהתנו לכתוב ודאי דלא יגרע משטר הקנאה ועיין רב דגן בחי' ח"מ סי' ק"ץ או"ד) ובלי ס' שאחר הויכוח עם הרדב"מ ז"ל הודה לדבריו ומשו"ה כ"כ בספרו (ותימה על אשדות הפסגה סוס"י י"ב שסמך ע"ד שבדב"מ) וה"ט דבדה"ץ שלא חשו לדבריו שבדב"מ ויש לתמוה על הרב נדיב לב ח"ב בח"מ דפ"ג שהעיר על המזכים משום פריש שכיון המוטוילי הוא מצרן וקודם לזכות בשלו איך תסמוך דעת הקונה וכו' דלדב"ק נתבטל דין פריש כיון שכל קרקע יש לו מצרן אלא שכיון דפריש מהני לאחריות דנפשיה סגי גם דלא יועיל זה למצרן גם מ"ש הרב ראש"ל ז"ל בשע"ר ח"ב ח"מ סי' וי"ו שכיון שהמלכות לא תדע לגבות. המסים רק מהכתובה ע"ש וכו' א"כ מה קנה ע"ש מלבד דאנו יודעים שהמלכות חוקה לגבות מדר בבתים ואפי' שוכר עוד כבר תיקן זה הדב"מ שם בכח ב"ד יפה לענינו וה"ן מה אכפת אם אינה כתובה ע"ש מ"מ הב"ד יכופו ללוקח לפרוע המסים ויכופו למוכר ליקח תעודת הבנין ללוקח בעת הצורך ואין שום סתירה מכל הנז' לאותו המעב"ד ובפרט שבנדון ההוא יש ריוח לפסקם ממ"ש הפ"מ ח"ב סוס"י פ"ט דשטרי מכר והטבה העשויים להיתר רבית וסופם לחזור לבעליהם ל"ש למימר שההעברה בפנקס המוטוילי תעכב בהם ע"ש ומינה לשטרי מכר ושכי' נדון הבדה"ץ הי"ו ועיין רך אברהם ח"מ סי' א' ובזה צדקה תשו' המורשה בנד"ז שאין שייך חוג'יט וחק המלכות במשכנתא כיון שסופה לחזור לבעלים: ואפי' יהיה חק המלכות גם בה וא"כ לא מהני מ"ש לגבי מעב"ד לקיימו מטעם קבלת ס' הפוסק דבנד"ז לא נכתב ק' ס' הפוסק וגם דזה נראה דלא יספיק רק לטעם פריש דיש בה מח' אבל לטעם דמ"ד. דהפקענוהו משום התנאי שמועיל בו הנה השמ"ץ שם כתב דכשיש הנאה למלך לאו כ"כ להתנות לחוב לו והכא איכא הנאת הריסם כנז' מ"מ יש ללמד זכות דקיים המקח בידה דאי משום חששת דד"מ מלבד מ"ש או"ג שם בלימוד רי"ח דקנין החוג'יט חספא בעלמא ל"מ להרמב"ם ומרן הסו' דאפי' בשטרי של עש"ג בעינן שיתן המעות וכו' ויכתבו בפנינו מנה וכו' ובחוג'יט חסר תנאים אלו אלא אפי' להרא"ש הנה כל האחרונים כתבו דערכאות שבמלכות תו' הם מקבלי שוחדא וכו' ולאו דמ"ד אלא חמסנותא ולכ"ע חספא הוא ע"ש עוד בה שכבר ידענו ממעשים בכל יום שמקיימים המכר הנעשה בדיני יש' והשופט עושה פסק עליו ופורעים הריסם ועושים פראג שלא מרצון בעלים. והרי נתגלה שאין זה נגד דמ"ד. ומזה נמי מובן דהקונה יסמוך דעתו בזה ועוד דאפי' כשנאמר דגם לשטר ראיה קפיד הקונה ולא ס"ד אפי' בפריש מ"מ דקי"ל בסי' ר"ב דאפי' קרקע כל שהוא מקנין ע"ג ואפי' שאול או שכור מאחרים ואפי' אינו מסויים ע"ש א"כ לא עדיף משכי' שכתב הש"ע דבקנין כל דהו ס"ד. ומכ"ז אין חשש לחוג'יט בנד"ז: ולטענת היורשי' דהכא שטר הודאה ואינו נקנה בכתו"מ. מדבריהם נראה שהוא כתוב בזה"ל בפ"ע הודה שמשכן הבית וכו' ולא בפ"ע משכן פ' ביתו וכו' (דזה שטר ראיה עיין בראש יוסף סי' ס"ו סקכ"ג) וא"כ הנה כתבנו לעיל משם התו' דהודאה הקנאה עושה ועיין בברכ"י ח"מ סי' מ' או"ב שפלפל בזה וכתב לדעת מרן דהודאה הקנאה עושה ואזיל לשטתיה בכ"מ פי"א ממכירה הט"ו וס"ל כתו' ע"ש (גם אנכי צדדתי