יש מאין חלק א רלד

אבל לא בסלוק מכל בית ובית: לכן אכתוב זכות גדולה דלע"ד לא דמי דין הני חזקות לדדב"מ שאין לו בגוף הקרקע כלום רק משום היוה"ט יש לו זכות לסלק לוקח וכשיש פסידא למוכר כגון זה ליכא למיחש להיוה"ט אבל חזקות האלה מתקני ההסכמות נתנו לבעה"ח חלק בגוף הקרקע וכל היב"ח יכול לפדות כדין סקריקון ואמרי' דכל המוכר לגוי שייר לעצמו זכות זה עד דכלו תריסר ירחי שתא דמיאש וא"כ מה לו לחוש לפסידא דמוכר או לוקח ומהרי"ך שזיכה ללוקח בטע' קנה הכל היינו בחזקות דידהו דלא נתנו בהם כח לפדות כל היב"ח רק לסלק לשעתו כדין מצרן דפליגי בזה הפוס' ואיהו מהסו' דמצי לסלק רק לא עדיף ממצרן אבל בהני חזקות גם הוא יודה כיון שנתנו לו הכח הזה מצי אמר תן לי מה שזיכוני לפדות שהוא חלקי ולא יותר וכעין זה כתב כנה"ג הגה"ט בסי' ק"ס משם מהרשד"ם ח"מ סי' רמ"ו שאם אחד קנה מולקי מתוגר שהדין הוא שיפרע דמי חזקה שבה לבעליה דל"מ למימר לבעה"ח תן לי מעותי וקח המולקי' דחזקה שאין בה אחריות רוצה ולא המולקי ע"ש דל"מ לחייבו ביותר ממה שזיכו לו בעלי התקנה וה"ן בנ"ד וצדקו בעלי החזקות שלא לפדות רק מה שיש להם בו חזקה ולא הכל ואפי' אם יהיה בזה ס' ל"מ רו"ש לומר דס' בתקנה העמידהו כיון שהרב יעב"ץ ז"ל בסי' רי"ז הביא. כמה נדויים וחרמות שגזרו על משיג גבול בתקנות האלה הו"ל ס' חרם להחמיר ע"ש בכנה"ג: ובזה פקע טענת רו"ש נמי שהם שותפים ול"מ לסלקם כי הרה"ג משפטי' ישרים ז"ל ח"א סי' שפ"ה כתב להדיא שבחזקות אלו הסכימו כל חכמי המערב שאין חילוק בין שותף לאיניש דעלמא ומר בריה הרב המבי"ן ז"ל בסי' ע"ט הוסיף דאפי' בשכי' אם קדם השותף והשכיר מגוי דלא מהני ושותפו זוכה בחלקו וחילק מזה למצרנות כמש"ל גם סתר טעם המזכים לשותף כי הבריח ארי דא"כ אחר נמי ואין זה אלא מרביץ ארי וגוזלו יהיה שותף או זולתו ול"א מבריח ארי רק בקונה מגוי קרקע שאין ליש' בו שום חזקה ע"ש וכ"כ הכנה"ג סי' קע"ה הגה"ט אוע"ג משם מהרש"ך ח"ב סי' קמ"ט דל"א מבריח ארי רק בבית גוי הסמוך ליש' לא בבית שיש' דר ומחזיק בה והוסיף ללמוד מזה דה"ה מצרן הסמוך לאותה בית של גוי שיש' דר בה שגם הוא מסלק ללוקח ע"ש ועיין לו שם בהגב"י מ"ש משם מהר"א גאליקו באוס"ב: גם מ"ש על טענת רו"ש שאם לא יפרעו להם כרצונם שימכרו אותם לגוי. דאין הדין עמהם מהך דסי' קע"ה ס"מ וממ"ש הבאה"ט שם בשם מהרש"ל דמי שקנה מהגוי בשכונת ישראל יכול להשכירו לגוי אבל לא למוכרו ע"כ נהי דשם בסי' קע"ה אינו כתוב רק דמשמתינן ליה עד דמקבל עליה כל אונסא דגוי וכו' מ"מ הנה הכנה"ג שם בהגה"ט כתב משם מהריב"ל ח"ג סי' קי"ח דזה דוקא במכר כבר אבל עדין לא מכר מאן לימא לן דלא מחייבינן ליה שלא ימכור וכ"ש היכא דבריא הזיקא וכו' ואפ' בנ"ד דברי הזיקא ועדיין לא מכרו פשיטא דמחייבינן ליה שלא ימכור. אבל מה שיש להבין בכאן הוא דאין בעה"ח רוצים לפדות בערך שיקנה הגוי והתם אמרי' דזה דוקא כשמוצא יש' לוקח בדמים שנותן הגוי ואפי' לדברי הסמ"ע שם דאין זה רק כשהגוי אינו מעלה אותה יותר משויוה ה"ן נראה שאפי' נצרף דמי המקנה עם ההוצאות ושוחדות עדין לא יגיעו לשוייוה ובזה יוכל למכור לגוי וכ"ש דנראה דהכא לא יש היזק ליש' כיון דסו"ס גם אם ימכרו רו"ש לגוים תשאר החזקה במקומה וכ"כ כנה"ג שם אוע"ח משם מהרשד"ם ח"מ סי' רפ"ה שאם תשאר חזקת יש' במקומה לא משמתינן ליה ע"ש ולזה יש מענה שטוענים בעה"ח דאם ימכרו לגוי שני יהיה להם יסורין בשכלולי החזקות ובהוספת שכי' וכיוצא והראשון נח להם והב' קשה ובכגו"ז ל"א מהרשד"ם ז"ל כיון