יש מאין חלק א רלג

להם רביע בגוף וחזקה דאסמכוה לדין סקריקון בח"מ סי' רל"ו והקונים הנז' נשמטו בטענה שקנו הכל בב"א ודימו זה למ"ש בסי' קע"ה במצרן שאם קנה הכל בבת אחת אין המצרן יכול לסלק גם יש מקומות שיש לקונים שותפות בהם ולמדו משם שאין השותף מסתלק גם תובעים הוצאות ושוחדות רבים שהוציאו על המקנה האל"ה לא יחזירו לבעלי החזקות ותצא דינ"ה מידי אביר יעקב שאין ממש בטענות רו"ש. והפציר בי לגלות דעתי והגם שדעתי בל עמי וגם ספרי דבי רב אין גם אחד מ"מ משום אין מסרבין לגדול אמרתי להוסיף נופך על דב"ק: הנה על טענת רו"ש השיב כת"ר שאם כל הבע"ח יעמדו לפדות כ"א את שלו הדין עמהם ממ"ש הזכו"ל חח"מ אות ח' משם מהרי"ך באחד שקנה מהגוי חצר שבתוכה חזקת בית אחת ליש' דמצי הקונה לומר או קנה הכל או צא מעלי דלא עדיפא האי תקנתא מדדב"מ וכו' אבל אם בעה"ח רוצה לקנות הכל שומעין לו ולא דמי להך דסי' קע"ה כלו' דהתם אפי' אם ירצה לקנות הכל אין שומעין לו דהתם משום פסידא דמוכר והכא ערבי הוא ע"כ: ואני מוסיף שהכא אפי' אם רק אחד מבע"ח רוצה לפדות את שלו נלע"ד דהדין עמו. דלכאורה הוראת הרב מהרי"ך תמוהה מדכתב לא עדיפא מדדב"מ ש"מ דגם בדדב"מ הדין כן ואמאי והלא בסי' קע"ה מפו' הטעם דלא יוכל המצרן לסלק מהחלק המגיע לו משום פסידא דמוכר שיאמר שרוצה למכור הכל בב"א וגם אם ירצה לקנות הכל איכא פסידא שיאמר סברתי שלא תקנה הכל ואדביני ביני שאמלך עמך ילך הקונה וא"כ כיון דהכא מיירי בערבי דלית משום פסידא אמאי לא יוכל לומר המצרן או בעה"ח לא אקנה רק השייך לי (נהי דבש"ע תלה הטעם לזכות קונה שכתב שהרי היא והאחרת קנה ולא כתב מכר דוקא משום דבקונה איירי נקטיה אבל שרש הטעם משום פסידת מוכר) ואפ' כי הרב מדמה חצר אחת הגם שיש בה בתים מחולקים לדין שדה המוזכר שם בסי"ג דהמצרן או מסלק מכולה או מניחו בכולה. ומשמע התם שאף שקנאה משנים וידוע לכ"א חלקו מבורר בה (ממ"ש ובא המצרן לסלקו מחציה שלקח מן האחד) עכ"ז הדין כן ומזה יליף לנ"ד דגם בתי החצר כל שבחצר אחת כחד דמו ודינו או לסלקו מכל או מניחו בכל ולא דמו לשתי שדות שם בהגה. ולפ"ז בנ"ד שהם חצרות מחולקים ומוכריהם מוחלקים יודה הרב שכ"א מבע"ח יסלק במה ששייך לו: עוד יש לדון זה מטעם אחר כי נהי דבכנה"ג ח"מ סי' ק"מ בהגה"ט אסף מח' בחזקת ישוב אם דין קרקע אית להו או דין טלטל אבל חזקות דנ"ד הבא מחמת שכי' מגוי כתב הרב יעב"ץ בס' משו"ץ סי' ש"ז וש"י וש"ך והרב ויאמר יצחק ח"מ סי' קפ"ד וברית אבות דפ"ז ע"א דלכ"ע דין קרקע אית להו. וא"כ המחזיק דאית ליה רביע בקרקע גו"ח הרי הוא שותף וי"ל דשותף עדיף ממצרן וכמ"ש הב"י סי' קע"ה מתשו' הר"ם ובכנה"ג ח"מ הגב"י אוצ"א כתב שדעת מרן כן ותמה למה לא כתבו בש"ע (ולי חזיתי לתרץ זאת בקו' אחרת דהו"ל במה שהתחיל בש"ע אחד מן האחים או מן השותפים וכו' מסלקים ללוקח דמאי רבותייהו כיון שכל שמצרן יכול לסלק והייתי מתרץ משום דהוה ס"ד כיון שלא נתברר חלק כ"א מהם ל"ש מצרנות כמובן אבל עתה אני אומר דבא ללמדנו דאינהו עדיפי ממצרן) ולזה יוכל לסלק גם במקום פסידא דמוכר (רק בתשו' אחרת העליתי מהפוס' דלהא מילתא אין עדיפות לשותף ממצרן) ועיין לכנה"ג שם או"ד שכ"כ באחד שמכר ד' או ה' חדרים סמוכים זל"ז ואחת מהנה היה שותף בה אחר עמו שיש מי שדן שאין השותף יכול לסלק ללוקח כיון שקנה כולם בב"א והוא לא הודה לו דאפי' נאמר שזה כמכר כל נכסיו לאחד השותף מסלקו ע"כ אבל מפני שזכות זה לא יועיל רק למקומות שאין רו"ש שותפים בהם. וגם זכות הראשון לא יועיל לדעת מהרי"ך רק בסלוק מכל חצר וחצר