עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryיש מאין חלק א

יש מאין חלק א כג

Yesh Meayin part 1 23 · יש מאין חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

המלוין ואינם הספד. אבל המוחים עודם מחזיקים כי מנהג הערים הנז' הוא עפ"י הרמב"ם ז"ל והוא פירש במגילה פ"ד משנה ג' כי המעמדות עושים אותם בעת הלוייה וכ"פ רש"י ורע"ב ולא לאחר קבורה כהי"מ הנז'. ועוד המתירים הוסיפו צר'ה לעשות כן בחוה"מ גם לאדם פשוט ותבקע הארץ לקולם לדעת הדין עם מי: תשו' יסוד טענת המתירים לא ידעתי דאפי' להי"מ שהביא הרשב"ם ז"ל וכנראה שהוא המנהג שכתב הכל בו בה' אבל וז"ל ואח"כ עושים המעמדות כדי שיפסקו מן המלוין רוחות רעות שלוו את המת ע"כ. לא כ"כ רק לאחר חזרתם מבית הקברות ולא קודם דאז לא שייך הברחת רוחות מן המלוין עדיין ובפרט שהרשב"ם ז"ל דחה ס' הנז'. ואם כונתם ללמוד משם טעם למעמדם הנז' להבריח הרוחות מן המת לא מהמלוין וכמ"ש ה' מטה משה סי' תשפ"ט לענין הקפות לא ידעתי מי המנהיג הראשון רק שכתבו שכך נהגו להבריח רוחות רעות מן המת ע"כ ורצו לדון דדא ודא אחת היא. תימה עליהם איך המט"מ לא ידע מי המנהיג הראשון וגם הכנה"ג סי' שפ"ו לא מצא סמך להקפות רק מחי' אגודה וגם הגאון חיים שאל ח"ב סי' כ"ה כתב שלא ראה בפוס' ראשונים ואחרונים מנהג ההקפות זולת במעבר יבק ומה כל החרדה אם הטעם להבריח הרוחות מהמת כבר מפו' בספרן של ראשונים. הן אמת כי מור"ם ביו"ד סי' שנ"ח כתב י"א כשמגיעים עם המת לבית הקברות מעמידים אותו כל ד"א קודם שנקבר וכתב הלבוש והבי"ד הש"ך ז"ל טעם הדבר להבריח רוחות רעות מן המת וזהו כדבריהם דמוכרח לפרש כונת המט"מ והח"ש ז"ל מה שלא מצאו הוא שיצערך הקפות ולא יספיקו המעמדות. אבל מ"מ תימה עליהם כי גם מור"ם והלבוש ז"ל כתבו דביום שאין אומרים צדוק הדין אין עושין המעמדות והמה הימים שאין אומרים בהם תחנון לדעת מור"ם והלבוש ז"ל עצמם ביו"ד סי' ת"א עוד תיוהא קא חזינא במנהגם שעושים מעמדות רחוק מבית הקברות דהוא נגד הש"ס בב"ב ד"ק אחתיה דרמי בר פפא הות נסיבת ליה לרב איויא שכבא עבד לה מעמד ומושב וכו' אביי אמר בהא נמי טעה שאין עושין אלא בבה"ק והוא עשה בעיר וכ"כ הנמק"י שם ומסקינן דטעות לעשות מעמדות ומושבות אלא בבה"ק וכו' ע"כ וגם הרמב"ם ז"ל שהם סומכין עליו כתב בפי"ב מה' אבל אין פוחתין מז' מעמדות וכו' ואין עושין אלא ביום ראשון ובבה"ק וכו' ע"ש והגם שהרשב"ם שם בד"ה מקום שעמדו פי' שעומדים ויושבים שם סמוך לבה"ק וכפירש"י על הרי"ף מ"מ סמוך לבה"ק ובה"ק חד הוא והגם דהש"ס מיירי במעמדות שעושים אחר קבורה מ"מ יש להוכיח כן גם למנהג של המעמדות שקודם קבורה ממה שהק' שם בב"ב מתיבי אמר רב יאודה ביאודה בראשונה לא היו פוחתין מז' מעמדות ומושבות למת וכו' אמ"ל א"כ אף בשבת מותר לעשות כן. ואי אמרת בביה"ק וביום ראשון ביה"ק בשבת מאי בעי. בעיר הסמוכה לביה"ק דאמטיוה בין השמשות ע"כ. והשתא בשלמא אם המעמדות אחר קבורה משכחת לה דאמטיוה בין השמשות ונקבר ואח"כ עשו מעמדות בשבת אבל אם הם קודם קבורה וגם בריחוק מביה"ק א"כ ודאי נעשו ביום ששי כיון דאמטיוה בין השמשות אם לא שנאמר שאין מקום לעשות המעמדות רק בביה"ק או סמוך ממש דהשתא א"ש דאמטיוה בין השמשות והיה קברו מוכן ועשו מעמדות דאז נק' יום השבת ואז קברוהו): איברא זאת מצאתי להרב ב"י עאיאש ז"ל במנהגי ארג'יל השייכים ליו"ט וחוה"מ שכתב נוהגין לומר צ"ה וכו' וכן בענין הקפה שעושין למת עושין ביו"ט כמו בחול עיין להזכו"ל א"ח אות יו"ד ד"ה יו"ט ולכאורה זה היפך ממ"ש מור"ם והלבוש אם לא שנאמר דדוקא בדרך הלוך היו עושים ההקפות וס"ל כמ"ש לקמן משם חכמי גרמיזא בענין צ"ה דהתירו לאומרו ביו"ט בדרך