יש מאין חלק א כב

שם בפרטיה ודקדוקיה ומסיק כללא דמילתא דכל הערמה בדרבנן היכא דאיכא הוכחה במעשה ממש שריא והכא הרי עביד מעשה ושכר לו הבית ה"נ בנ"ד הרי אמרנו לו שיעשו שטר שותפות או בדרך ראשון או בשני ועוד כתב שם דכיון דכונתו לסלק האיסור מעליו ואינו אומר בפיו הפך מזה אין זה הערמה ע"ש ודון לדידן והוי מסייע למ"ש: ומכאן מודעה כי השאלה הנז' באה לידי ע"י אמצעי שלם האי ג'יסא דנהר'א אחד אחוז תוך מורשי לבבי הרב כמוה"ר ישראל אתורג'מאן הי"ו הנמצא באנדיג'אן כעת. וכשהגיעה תשו' זאת לידו שרטט וכתב אלי מה שעלה בדעתו בזה לפום חורפיה חדא פלפלה. וגם דלה דלה. מים מבורות עמוקים. מספרי הפוסקים. אופן תוך האופן להתיר וכתב שכיון שראה דברי אז ידע דדבריו אינם קיימים להלכה אלא דמ"מ קשה בעיניו האופן שהתנתי לעשות שותפות עם האומן הגדול גם בגוף המכונה והחצר וכו' ואסיק לדעתו כי די והותר אם יכתוב בעל הפאבריק קונטראקע במלכות עם המנהל שהוא יעמיד פועלים והוא המוציא הוא המביא ודבר אין ליש' עמהם גם בהיותו שם וחלף כ"ז יטול המנהל חלק מגוף הריוח לשליש ולרביע כפי מה שישתוו וכו' כפי מ"ש בעוניי (רק השיתוף קשה להם מאד ואולי מפנ"ז לא יתקנו הדבר ח"ו) ואין כאן משום מעמיד פועל גם יהיה לימים רבים דהו"ל ש"ש בהבלעה. ואין לחוש עוד ג"כ למראית העין אי משום שהפאבריק עומד חוץ לתחום. ואי משום דקרוב הדבר כיון שנעשה הקונטראקע ע"י המלכות קלא אית ליה וחברך חברא אית ליה. ואי משום פסידא גם מהקרן דלפעמים ע"י שלא ימצא פועלים משום בטולם בשבת יעבור הגבול אשר יגבול עם הסוחרים לתת להם הצמר גפן מתוקן ויצטרכו לקנות מהזולת ביוקר ויחוייב לשלם להם ההפרש וזה עדיף מהפסד דמכם וכו' עכת"ד ובאמת שמחתי בתורתו. בפרט בימי גלותו. ואומר שש אנכי על אמרתך יה"ר יפוצו מעינותיך חוצה ותעש לך שם כשם הגדולים אמן. ומ"מ תמה אני על יופי שכלו כי הן אמת שכיוון לדעת עליון הזר"א בסי' ל"א ול"ב דגם בלי שות' בגוף העסק ומקומו רק בחלק מהריוח התיר משום שיש' העומדים בשעת העסק יודעים שהמנהל יש לו חלק בריוח ויסודו ממ"ש מור"ם ס"ב דאם אינם רוחצים רק ב"ב שרי. וזה לדידי חיישינן ליה למה שהק' הט"ז והמ"א בסי' רמ"ד עם הכתוב שם ברמ"א שיש לחוש לב"ב שיחשדו אותו ולפי תי' המ"א שם אנה"ן יש להתיר בנ"ד לפי דעתו דבעשוי ע"י מלכות הכל יודעים אבל להע"ז שלא מצא מענה וכתב דהך דסי' רמ"ד להלכה מה יושיענו דיודעים הלא גם בזה אסר בסי' רמ"ד וכ"ש דהיסוד רעוע במ"ש דהכל יודעים דעשוי ע"י מלכות ומרן פסק ליה ואי משום חברך חברא אית ליה ה"ז שייך גם בעשוי ע"י ב' עדים ואמאי לא אשתמיט שום פוסק לתקן ההיתר בזה ולא התירו בסי' רמ"ג רק בפרסום או במנהג. גם טעם פסידא כתבו הרב שם ואני בעוניי ערערתי בהיתר זה בגוף הפס"ד כמה ערעורים וגם לבסוף כשהבאתי דברי הזר"א כתבתי בסוגר אבל חוץ לתחום ומשום פסידא רפיין בידי ומדוע לא חש לזה. ומ"מ אם אמת הדבר כי ח"ו זה יעמוד נגדם שלא לתקן מודה אני דגם בלא שות' במכונה די להם במ"ש כי יש להם על מה שיסמוכו ובפרט לפמ"ש ה' זרע אמת שם דכיון שנמסר למנהל העסק קודם השבת אין כאן רק איסור דרבנן ויש להקל בדרבנן ובפרט שיש פד"ר וצוי"מ: סימן ה על ריב בני ישראל באחת מערי התימן שהניח מטתו של צו"מ ברחוב בי"ט שני ויספדו שם והרב השד"ר מעי"ק תו' הוא וחכמי הישיבה הי"ו מיחו בם והשיבו דשרי עפ"י הי"מ שהביא רשב"ם ז"ל בב"ב ד"ק ע"ב שהמעמדות שעושים אחר קבורה הם להבריח הרוחות מעל