יש מאין חלק א רכב

הממונה ושתק ל"א הריטב"א ז"ל דלא בא לאפוקי רק שאריכות הזמן לא תגרום לומר שמסתמא ידע וכבר בטוח"מ סי' קנ"ה כתב משם הרמב"ם דמי שהחזיק בנזק שיש לו חזקה כגון פותח חלון וכו' ואמר המחזיק אתה מכרת לי וכו' או ראית ושתקת ולא מחית והלה משיב עתה הוא שראיתי וכו' או מחיתי והיית דוחה אותי מיום ליום וכו' המזיק הוא מוחזק ורק ישבע היסת ויפטר ע"כ והגם שסיים שם וז"ל אבל לדעת א"א הרא"ש שלכל דבר צריך חזקת ג' שנים כ"ז שלא בירר שהחזיק כראוי אינו כלום ויסיר היזקו ע"כ מלבד שבש"ע פסק כהרמב"ם י"ל דגם הרא"ש יודה בנד"ז דגם הוא לא נחלק רק בהני דס"ל בהו דבעי חזקת ג' שנים (בפרישה הט' דכיון דבעו ג' שנים בעו נמי טענת מכר וכשאין שטר בידו ע"ז ריעא חזקתיה משא"ך הרמב"ם דדי בראה ושתק ע"ש) משא"כ בנזק אפלה דלכ"ע קי"ל לסתום לאלתר הוי חזקה גם הוא יאמר דהמזיק מוחזק. (הגם דיש לפקפק בזה לפי טענת לוי שבשעה שהראה להם השטר הלכו להם וכיון דקיימינן לזכות במונח דאין זכות מצד השטר י"ל דהוי מחי' בטעות ואינה מחי' כמ"ש בח"מ סוס"י כ"ה עיין במור"ם שם דזה דוקא בגילה דעתו שעשה הפשרה בשביל הדבר שטעה משא"כ בסתם וע"ש בפת"ש משם משכנות יעקב שכתב דדוקא בהטעום ב"ד ולא כשהטעה עצמו וגם פה הטעה הממונה עצמו דמי מנעו מלשאול על אותו שטר אם יש בו ממש) ובזה זכה לוי בדינו לטעם זה אם ישבע היסת ולטעם הראשון גם שבועה א"ץ זהו דעתי ומני"ר לו משפט הבחירה: סימן ל"ג אודות ראובן שפתח פתח חנות מחצרו לרה"ר והיא סמוכה ממש למבוי שאינו מפולש הפתוח גם הוא לאותו רה"ר ומדוחק הקונים חוסמים את העוברים למבוי ופעמים מקיפים הם את הקונים ומתרבה עליהם הדרך ולזה מעכבים על ראובן לסלק פתחו והוא משיב שהדין הוא לפתוח לרה"ר בפרט שבלא"ה מוכרי ירקות יושבים שם למכור והוא כאחד מהם והם השיבו זה תדיר וזה אינו תדיר ע"כ גם בזה לא ידעתי במה נתלה ראובן וזכות דמאי. דגם למטוניה שהדין לפתוח לרה"ר ולא יוכלו בני רה"ר לעכבו מ"מ בני המבוי יכולים לעכב וה"ז דומה להך דסי' קס"ב חמש חצרות הפתוחות למבוי שאינו מפולש וכו' שאם בא לבנות בעל השניה אצטבא לפני פתחו או לפתוח פתח חדש בינו ובין הראשונה אע"ג דהראשונה אינה מעכבת עליו הפנימיות מעכבות מפני שמרבה עליהן את הדרך ה"ן אע"ג שבני רה"ר אין יכולים לעכב בני מבוי שמשתמשין עמו והוא אינו משתמש עמהן מעכבין וכן שם גבי מבואות המפולשין לעיר אחרת הסמוכה אע"ג דהסכימו בני המבוי לסותמם בני אותה העיר מעכבים. גם הב"י הביא שם מהריב"ש סי' ק"ק דאם מכרו בני העיר רה"ר לאחד לבנות בה השכנים יכולים לעכב וע"ש בגוף התשו' הבי"ר מדין מבואות הנז' ומשאר דוכתי. וא"כ נהי שיש לו רשות לפתוח לגבי רה"ר לא עדיף ממכרו לו ועכ"ז שכנים מעכבים דמי תלה זב"ז. וכ"ש שאם הוא חוסם או מזיק לבני רה"ר אין בזה דין פותח לרה"ר כמ"ש סוס"י קע"א (בב"י כ"כ משם הרשב"א) דאין אדם עשוי לפרוק משאו בדרכים והט' שמונע רגלי רבים עם משאותיהם גם בסי' קי"ז כתוב דאין להוציא לרה"ר דבר המיצר להם או דוחקם ובסי' קנ"ג מי שבא להחזיר שופכין לרה"ר מעכבין עליו וע"ש בסמ"ע הטעם משום שחוסמים העוברים ראה דאי מטי היזקא לבני רה"ר גם הם מעכבין ומינה כ"ש לשכנים. ומאי דק"ל בסי' קנ"ד דפותח לרה"ר אפי' אם אינו רחב ט"ז אמה. וגם חנות אם אין היז"ר לשכנגדו מוכרח דמיירי כשאין דוחק בזה לרה"ר ולא ריבוי דרך וכגון שיש סימטא לעמוד שם הקונים או שנכנסים תוך החנות וקונים: גם תשובתם לטענתו שבלא"ה מוכרים ירקות וענו