יש מאין חלק א ריט

בידוע שרשותו קדם והאויר הוא שלו והס' אם זכה בו או לא אבל כשהס' אם האויר קדם וזכה בו הו"ל ס' אם הוא מוחזק ע"ש ועיין בלח"ש קו' חזקת סי' ב' סי"ב צירף הרא"ה להרא"ש והו"ל תרי ויוכל לומר קי"ל ולדידן אין זה מספיק כיון שב"י כתב דהרא"ש לא פליג) ולבסוף משכן נפשו לחלוק הבני אברהם ז"ל והעלה להלכה דיכול להאפיל במקומות שנוהגים כהרא"ש אבל למקו"א אינו יכו"ל קי"ל ומינה לנ"ד אם לא יתברר מי קדם דבעל החלון הוא המוחזק ובעל הגג למה שהחזיק להאפיל דוקא החזיק ואינו יכול להוסיף יותר וכמ"ש כת"ר מתשו' הגאון ז"ל וזה א"ץ לפנים דהו"ל החלון כפתוח מעיקרו דוקא עד נגד סוף הגג דאינו גורע ואינו מוסיף זהו הנלע"ד: סימן ל"ב ראובן יש לו שני חצרות סמוכים אשר אחת מהנה הפתוח בה חלון לתוך חברתה ויש תחתיה כיפה אותה מכר לשמעון ולקח ממנו ראיה שבעת שירצה ראובן לבנות בחצר שהשאיר לו יוכל להגביה בנינו עד למטה ממשקוף החלון הנז' טפח. אח"כ מכר ראובן החצר השניה ללוי ומת שמעון ונשארה חצרו לזכות הקדש עניים. וכעת נמצא חלון פתוח מכיפה שתחת בית ההקדש לחצר לוי. וסמוך לו מדרגות בחצר לוי אשר ידוע שמתחילה לא היו נגד אותו חלון ולוי המשיכם לנגד קצת מהחלון הנז' וטוען עליו ממונה ההקדש שבזה האפיל על חלון הכיפה הנז' ואין לו חזקה בזה כי הוא לא ידע בעת שהמשיך בנין המדרגות (כי הכיפה תמיד שכורה לאחרים ולא הודיעוהו) ולוי השיב כי ידע וערער בעת ההיא ורק הראה לו הנייר שיש לו מכח ראובן אשר שמעון קבל עליו שראובן יבנה בחצרו כמו שירצה ובזה נתפייס והלך לו זה כעשר שנים ועתה מה לו כי יזעק. ושני בע"ד הללו הם אשכנזים ומע' הרה"ג הראב"ד הי"ו זיכה ללוי ומענוותנותיה דמר שאל גם חו"ד בזה: ואען ואומר הנה אם היה ברור שחלון הכיפה היה פתוח בעת שמכר ראובן לשמעון לא היה צריך לפנים דודאי לוי יכול לסתום מתרי טעמי. א') דנהי שבב"י סי' קנ"ד נראה דמוכר בית ושייר חצר לעצמו לדעת מהרי"ב דבעין יפה הוא מוכר ולא יוכל לסתום ובמוכר חצר ושייר בית פסק בש"ע כמותו מ"מ מור"ם שהאשכנזים פוס' כמוהו שם סכ"ח כתב במוכר בית ושייר חצר י"א דאינו יכול לסתום ויש חולקין וכלל גדול הוא בכל הפוס' דה' כי"א בתרא. והגם דהב"י סי' קע"ג כתב מתשו' הרשב"א במכר ושייר שאם החזיק עלתה לו חזקה וכ"ן מדברי ר"ש שהביא הרמב"ן ככתוב שם והכא עברו כמה שנים שחלון הכיפה פתוח ולא מיחה ראובן וב"ך מ"מ הנה מפו' בדברי רשב"א הנז' דטענה מיהא בעי והכא לא בא הממונה בטענה הגם דמהרשד"ם ח"מ סי' רע"ט כתב דדי בסבלנות שראה ושתק ודאי כל סמוכין דיליה על תשו' הגאון שבטור סי' קנ"ד סל"ט וכבר בבד"ה תמה ע"ז דטענת המערער לא ידעתי שצריך למחות היא נכונה וכנה"ג אוצ"א כתב דהט' שהשמיטה בש"ע משום דלא ס"ל) והגם דהממונה הוא או יורש או לוקח וקי"ל בסי' קמ"ו דא"ץ טענה מ"מ בירור חזקה למוריש מיהא בעי ואפי' יום אחד והכא א"א לברר מטעם הבד"ה דמצי המערער לומר לא ידעתי שצריך למחות וכשלא שייך מחאה אין שם חזקה כידוע ולכן אם יש אורה לכיפה הנז' ממקום אחר (כמ"ש מור"ם סז"ך) יוכל לוי לסתום. ב') כי ראיתי המקום והנה אם היה בונה לוי תחת החלון הגבוה (כפי הרשות שנתן שמעון בנייר) לא היה מרחק מאותו בנין למקום המדרגות הראשון שיעור ארבע אמות וחלון הכיפה ביניהם. והשתא הנה ידוע מ"ש הטוש"ע שם דבב' כותלים משני צדדי החלון שצריך להיות ביניהם ד' אמות (להטור ד"א מלבד החלון ולהרמב"ם וגם הש"ע לפי' האחרונים בין הכל ד"א והכא בין הכל ליכא ד"א) ומשמע דבבציר