יש מאין חלק א ריח

שבר"ה יכול להאפיל ואין הס' רק כמו שכתב כת"ר אי מבוי כרה"ר או כחצר השותפין. והא ליכא למימר דכיון שאין ביניהם ד"א הו"ל ככותל דבוק ויכול להאפיל גם בחצר השותפי' וכמ"ש הטור סי' קנ"ד סנ"ד משם אביו הרא"ש דל"א רק בפתוח נגד הסתום שיכול לקרב הבנין אליו אבל בפתוח נגד אויר פנוי אינו יכול להגביה נגדו כמ"ש שם סנ"ה והגם שבכנה"ג הגה"ט אוס"א כתב יראה שהריב"ש חולק על הרא"ש היינו במ"ש שיוכל לקרב הבנין אל הפתוח נגד הסתום וכו' דס"ל אינו יכול ומכ"ש שלא להגביה נגד הפתוח (עיין בלח"ש קו' חזקת סי"ג ס"ב ומשד"ר סי' קנ"ז מ"ש להשוות הריב"ש להרא"ש) (ועיין להה"ג בס' ישרי לב מע' ן' אול"א תמה על הזכו"ל ח"ב דשל"ד והון רב דפ"ד ע"ב שכתבו דלא שייך בחצר שאין ברחבה ד"א היזק ראיה ויוכל להאפיל דזהו שאלת השואל שהביא הטור סנ"ד אבל אביו השיב בסנ"ד דשייך הז"ר. ואני תמה דגם הם לא דברו רק בפתיחה שנגד הסתום ולא שכנגד האויר הפתוח ואלה הם דברי הרא"ש) וא"כ נ"ד אם דינו כחצר השותפים לא יוכל להגביה נגד הפתוח לאויר. והנה הוכיח אברהם דמבוי כחצר מאמבוהא דרבנן שאסף והוסיף מדיליה ס' הרמב"ם בסי' קנ"ו לגבי רופא אומן וגרדי דדין מבוי כחצר ולמטוניה גם אני מצאתי בסי' ק"ם כן משם הר"י הלוי לענין העמדת בהמה וקדם שנינו הפרישה בסי' קנ"ד וקנ"ו שכתב ודומה לזה ס' הרמב"ם ומהר"י הלוי ז"ל אבל אין כל הדינים שוה והתם גם הרשב"א יודה משום ריבוי הדרך וכו' וגם הפרישה ל"כ רק דומה לזה כלו' כשם שיש מח' בזה פה יש גם שם. אבל העיקר לדידן משום דבש"ע פסק כן בי"א בתרא והגם דהי"מ בכללי הש"ע וגם משפט"י הנד"מ פקפקו בזה סוגיין דבתי דינים הכי דייני. וכ"ן דעת מהרשד"ם שם לענין בליטה שחילק בין מבוי לרה"ר מטעם דבשלמא ברה"ר דלא היו יכולים למחות בו מלהוציא הבליטה כיון שאין מחאה אין חזקה משא"כ במבוי דהיו יכולים למחות ע"ש והגם דנ"ד לגבי חלון לא היו יכולים בני המבוי למחות דאין דרכם להשתמש במבוי וגם בלא"ה בעו לאצטנועי מעו"ש מ"מ יש ללמוד משם לשכן בגגו או חצרו שדרכו להשתמש בהם והיה יכול למחות מדלא מיחה החזיק זה: ולכאורה יש לתמוה מכ"ז על הרב ישרי לב שם שזיכה לשמעון להאפיל נגד חלון הפתוח למבוי מתשו' הרשב"א דסי' אלף פ"ה ופסקה בש"ע סל"א וחי' גם לדעת הרי"ב דאינו מחלק בין מפולש לאינו מפולש רק לענין היז"ר דבמפולש ליתא משום דבלא"ה היזק עו"ש הוא תדירי משא"ך אינו מפולש וכו' אבל אינו יוצא מדין ר"ה ע"ש דהם נגד מהרשד"ם הנז' ונראה דס"ל להרב דל"כ מהרשד"ם רק במבואות הקנויים ליושביהם מאת המלך וא"כ יכולים למחות אבל הרב ישר"ל ז"ל פשיט"ל דכל המבואות קנויים הם למלך (עיין בריב"ש סי' תכ"ז שכ"כ) ואינם יכולים למחות בפותח וכיון שאין מחאה אין חזקה ויוכלו להאפיל וכן מוכח ממה שלמד מהרשב"א וטעמו כן הוא גם כתב ועיין בסי' הקודם והתם בזה מיירי וא"כ העיקר תלוי בחקירה לדעת זה אם המבואות שלנו יד המלכות שלטת בם יוכל להאפיל ואם של בני המבוי הם לא יוכל ומ"ש מהסמ"ע דכשיש ס' מי קדם בעל החלון הוא מוחזק והאריך וכו' לא היה צריך כי בב"י מחו' ט"ו כתב להדיא משם הרשב"א כשיש ס' מי קדם בעל החלון הוא המוחזק והיא כתובה להרמב"ן סי' י"ז והרב"ד סי' פ"ד כתב דאעפ"י שמהרח"ש כתב דהרא"ש פליג עם הרשב"א ורמב"ן יחיד הוא בדבר ואין לו' קי"ל כמותו וכ"ש דהרב"ד שם כתב משם ב"י דאינם חולקים וכוותי' קי"ל והגם דבני אברהם סי' ך' הזכיר מפרמ"א ח"א סי' נ"ו דהרא"ה חולק והוכיח דהוא יחיד בזה ונאמר לצרף הרא"ה להרא"ש הא בדותא לדידן שכיון שב"י ביטל זה וכתב דהרא"ש לא פליג נשאר הרא"ה יחיד בדבר וכ"ש דהבנ"א שם כתב דבהא ליכא למימר הבונה בשלו מוחזק ויוכ"ל קי"ל דזה דוקא