יש מאין חלק א רה

לפרי בטנה ואינו חייב לשלם כלום לבע"ח מזה הממון לפי שלא זכה בו מכח ירושת אביו אלא הוא כמו מתנה שנתנה לו אמו חלק מכתו' והגם דבתשו' הרא"ש מפו' דחייבים היורשי' לפרוע לבע"ח מזה המותר וגם מזבח אדמה אה"ע סי' ק"ב העלה כן הט' דהתם התקנה לחלוק עם היורשי' בין הם בניה בין אינם בניה ואם ימותו בחייה יורשי' חלקם היורשי' מצד האב ונמצא שזוכים בזה מצד אביהם לכן חייבים לפרוע חובו משא"כ תקנת צפ"ת שנתברר שחוזר המותר לאל' נמצא שאין זרעה זוכה מכח האב רק מכחה דעשו תקנה זו כמתנה מהאל' לבנה לפיכך כמו שאין היא חייבת לשלם לבע"ח המאוחר כן דינו של זרעה הבא מכחה. ד') בענין ההשבון אין נ"מ בכלל התקנה אלא יורש אותם הבעל כולם כמ"ש מהר"ח מודעי בהגהות זכרון לראשונים שבס' בירך משה אה"ע סי' קי"ח אוי"ג וכ"ך מהרא"ך ז"ל ויתר דבריהם בזה באו בפנים קחנו משם: חו"מ סי' כ"ט ראובן איש החסד ואמיד בנכסי מעיר פלונית משכן בית באר"ץ משמעון במשכנתא דסורא למשך שנים רבות ובמשלם שניא אלין תפוק בלא כסף. אך התנו ביניהם שאחר עבור ג' שנים יוכל הלוה לסלקו כשיחזיר לו מעותיו ועבר הזמן ההוא ודרש ראובן ע"י קרובים ששמעון יפדה המשכנתא או יצא ממנה (כי נשאר דר בה) ושמעון היה משתמיט כי איש עני הוא וראובן בחסדו היה שותק עד ששמעון חלי"ש וראובן היה תובע כן מבניו והיו משיבים שנכונים הם למכור הבית לשלם לו חובו והמותר יהיה להם וכן עשו ומכרוה ללוי שהיה ממושכן בידו חציה מדודם. אך לא שלחו לשלם לראובן ויהי כשמעו שלח ומינה מורשה לעמוד בד"ת עם לוי לצאת מהבית כי שעבודו קדם וגם ישלח לו מה שדר שם אדביני ביני. ולוי טוען דלאו בע"ד דידי את רק עם המוכרים. ושכי' הזמן שדרתי איני חייב כיון שחציה ממושכן בידי בשלי אני דר. והמוכרי' משיבים דכיון דעבר זמן הג' שנים שקצבו לפדות הו"ל אחר זמנו ואינו גובה מלקוחות ואפי' מהיורשי' בלא שבועה והמורשה השיב דלוי הוא בע"ד וגם מחוייב לשלם השכי' דל"ש בזה טענת בשלי אני דר. וגם כיון שהמשכנתא יש לה דין מכר הנה מפו' בשה"ג פ' חזקת דבמכר ליכא דין הבא ליפרע מן היתומים לא יפרע אלא בשבועה ע"ש ושואלי"ם הלכו הדין עם מי: ואני אשיב תחילה על טענות לוי ואח"כ על טענת היורשי'. כי בטענתו דלאו בע"ד נראה דלא צדק דאפי' בשטר חוב פסק בח"מ סי' קי"ד כשימצא המלוה ללוקח כופין אותו לדון עמו וא"י לומר לך אצל הלוה ע"ש והכא נראה דאפי' הנחתי לך מקום לגבות ל"מ טעין כיון שכתוב ובמשלם וכו' תפוק בלא כסף הו"ל כאומר לא יהיה לך פרעון רק ממנה דזהו משכנתא מפו' שכתב בסי' קי"ז שדינה כאפותיקי מפו' וכתב הש"ך בדינים העולים מסי' קי"ד בס"א דבאפותי' מפו' ל"מ למימר הנחתי לך מקום וכו' והגם דבסי' קי"ז ס"א משמע דאין בע"ח גובה מאפותיקי רק כשלא ימצא בני חורין ומהגה שם משמע דזה גם באפותיקי מפורש כבר הסמ"ע בסק"ח העלה דזה דוקא באפותיקי סתם אבל אפו"מ יגבה משם גם במקום בנ"ח והש"ך סק"ג רמז אליו משום דהכי ס"ל והגם דבנ"ד בטלו זה מתנאי שאחר ג' שנים יוכל לסלקו בדמים הרי גם אפו"מ אם ירצה לסלקו הלוה בדמים מצי ועכ"ז הלוקח לא עיין בסמ"ע בסי' קי"ז סק"ו ומינה לזה. וגם מ"ש שעבוד על שאר נכסי לא מגרע כחה דבד"מ סי' קי"ז כתב משם הרשב"א דאפו"מ הגם ששעבד לו נכסי אחרים לא יוכל לסלקו בהם (מ"ש בב"י דאפותיקי סתם כגון משכנתא וכו' משם ה"ה והביא מהר"ן דמשכנתא שאוכל פירות מעתה עד שתפדה אעפ"י שאמ"ל גבה מזה הסכימו הראשונים שדינה כאפותיקי סתם