יש מאין חלק א רג

מהרי"ן ז"ל שבאמת בתשו' בפרה"א ח"ג פכ"א מאישות אחר שעמד במח' הפוס' בס"ת אם הוא מוחזק והביא דברי פרמ"א והרב מ"א מח"א הנב"ח סוסי"ב שחלקו בין ס"ת הש"ס לס"ת דורות אחרונים כתב שנ"ל דל"כ אלא בס"ת דבני העיר שלא מדעת חכמי העיר אבל מדעת חכמי העיר הוי כס"ת דש"ס וגם הרב המחבר בדל"א ע"ג כתב ע"ד כנלע"ד ברור ע"ש (וע"ז למודעי אני צריך שמזה שנים נפל ס' בב"ד כשאין שיעור ב' כתובות דחולקין אם דוקא עם בניה או אפי' אינם בניה. ורמו עלי גודא לעיין בזה והעליתי משום ס' תקנה שאין לה לחלוק דלא כהרה"ג פנ"י ח"ב בהשמטות ע"ש ועשינו מעב"ד ע"ז אחר שהודענו להרה"ג הנז' משום עשה דכ"ת ושלח הודאה גלוייה. ואח"ז ראיתי להה"ג הנז' בח"ה הדפיס הפס"ד הנז' וסתר בכל קוץ וקוץ ואני עשיתי לעצמי מדור מיוחד במקומו להשיב ומפני שעיקר הענין תלוי בס"ת. והוא נשען על מהרי"ן ז"ל בחי' הנז' הוכרחתי לתמוה אחה"ר מנע"ר דממש"ל לא יתכנו דב"ק חדא דאטו תקנת טולי' לא נעשית בהסכמת גאוני הדור עיין בהרא"ש כנ"ה דקרי לה ד"ת נגד המנהג ועכ"ז הורע ס"ת דידה גם במוחזק כמש"ל וילפי מינה התשב"ץ ומרן בתשו' ותקנות אלגי'ר דנעשו בהסכמת גאוני הדור יוכיחו דעכ""ז בס"ת והוא מוחזק אמרו להוציא ממנו וגם פרמ"א המוליד חי' זה על תשו' הרא"ש דטולי' קאי. ועוד איך יצוייר לדעת הרא"ש שתהיה הסכמתם בלי חב"ע הלא דעתו מפורשת בח"מ סי' רל"א דגם הסכמת בני העיר אין לה קיום בלי הסכמת חב"ע זולת אם איננו שם וזה רחוק בטולי'. ועוד אפי' לחו' שם אינו רק משום דס"ל דכח בני העיר אלים להפקיר ממון וכמ"ש דרשאים בנ"ה להסיע על קצתן עיין ברשב"א סי' אלף נ"ו ותשב"ץ חי"א סי' קל"ג וח"ב סי' ה' דבני העיר כנשיא להפקיע וכו' וא"כ למה יגרע כחם לחלק מנייהו לחכמי דורות ובזה נדחה מ"ש הפנ"י דרט"ז לדון ממח"א דס"ל כבנו מטעמו להעדיף תקנות רז"ל משום שהפקרן הפקר וזה שייך גם לרבני הדורות דלמטוניה ה"ז שייך גם לבני העיר אלא כונת המח"א שהפקרן הפקר לכ"ע משא"ך תקנת הדורות דוקא למקום שתקנו) ומ"מ הפרה"א ז"ל בסוף התשו' נראה דלא סמך ע"ז להלכה ולא פסק הדין לזכות יורשי האשה רק משום לתא דמנהג ע"ש ובל"ז פשיט"ל שאם היו רואים דברי הרשב"ץ המפורשי' באין נפתל ודאי הוו הדרי מחילוקם. ולדידן לדינא לא נ"מ מידי חדא מפני מ"ש לע"ד שמרן בתשו' מפורש דגם בתקנת דורנו והס' מוחזק מ"מ וכוותיה חייבי' לדון ועוד דרבים המה המחזיקים בזה כמ"ש חק"ל אה"ע סי' מ"ג דצ"ו ע"ג וז"ל וכ"ש שהבעל יורש מדי"ת והיורשים מהתקנה ורבו הסו' דבס"ת גם שהוא מוחזק מ"מ וכ"כ כר"ש אה"ע סי' מ"ז דרבו הסו' כן ואפי' בס"ת דש"ס ע"ש וכבר אני בעניי זכרתים למעלה. וא"כ לו יהיה דהוו ס' מי הוא המוחזק הא קיי"ל דניזיל בת"ר דעיקר הדין או דחזקה והכא רובא דרובא יש כמובן ועוד דב' מחלוקיות הם חד בס"ת דש"ס והב' בס"ת דדורות והו"ל כס"ס דהוי רובא ולכן יש לדון בס"ת דמ"מ. ועתה ראיתי להה"ג פנ"י ח"ו דצ"ב הביא מאבני שוהם ז"ל שדן להוציא מהמוחזק בס"ת כהוראת מרן בתשו' דגרירין בתריה וכן נמשך אחריו הרב ירים משה ח"מ סי' כ"ג דע"ה ע"ב רק שהרב הי"ו תמה עליהם לשטתו ולקמן ית' תשובתו. גם בדה"ג בירושת"ו דנו כן בשמח"ל אה"ע סי' ד'. ומינה לא תזוע: עתה אעמוד ע"ד הפנ"י הי"ו בנוגע לזה שכתב בח"ה דקצ"ו לקרוא בשם ליורשי' מוחזקים מכל האמור יוצא כי הם באים להוציא מן הדין והאל' מוחזק בדין) מה שדן ממהרי"ן בשם הפרמ"א דבס' שקול בתקנה מהני תפי' (התם בתקנת הש"ס מיירי וא"ע לתקנת הדורות) מה שדן במכ"ש לנדון הנז' דתקנת ירוש' מסייעת ליורשי' כפי' מהרי"ך וצירופם הוי רובא (כיון דאין שום עיר נגררת אחר חברתה בתקנות כמש"ל והרא"ש בכע"ט הגם שהעידו