יש מאין חלק א יט

ולא קבלנות אבל בקבולת דכשתגבה ק' דינרין אתן לך כו"ך דהריוח ליש' ומשלם לגוי מכיסו אכתי יש לפקפק בה ממה שנראה בתחילת דברי המ"א ז"ל שם דיש בזה משום מעמיד פועל ולא שרי אלא היכא שא"א להפריד השותפות ולחזור ולהתנות ומשום פסידא וגם למסקנת דבריו שכתב דבקבולת ולא ייחד לו שבת שרי התנה המחה"ש ז"ל שמי שהקמח והעיסה שלו הוא ע"ש לאפוקי אם היה פועל ששכרו היש' דיש כאן משום מעמיד פועל ע"ש אבל כשיש לו חלק מגוף הריוח פשיטא דאין כאן מעמיד פועל דהא כל האחרונים מסכימים בהיתר זה ויש מהם מתירים גם בהיות כל התנור ליש' וזה פשוט בדעת הש"ע היכא דהתנור אין שם בעליו עליו כגון שנתפרסם שנה אחר שנה שהוא משכירו וכן אם המנהג וכו' דשרי ליתנו באריסות ול"ח משום מעמיד פועל ואיך המ"א ז"ל יחלוק בזה ועיין ליד אפרים סי' רמ"ג סק"ב דהניח כן לדעת המ"א ז"ל דתנור מדינא שרי באריסות כיון שיש לגוי חלק בריוח אדד"ע הגם שיש ליש' נמי ריוח וכ"כ לבו"ש שם סק"א ועיין בתוס' שבת ז"ל והגם דבלא"ה היה מקום לחלוק על מחה"ש בהבנת המ"א ז"ל ולומר דלא חש למעמיד פועל רק למאי דס"ד מעיקרא דמור"ם מתיר בקבולת גם בייחד לו שבת דכיון דכולהו יומי הוא עובד עבודתו וביום השבת שוכר גוי הגם שהוא בקבולת לא מיפרסמא מלתא ומיחזי כמעמיד פועל משא"ך למסקנא דמיירי בלא ייחד לו שבת מ"מ לצאת ידי חובת המחה"ש ז"ל נכון לעשות כמ"ש שהקבולת תהיה שכרו מגוף הריוח בכל המלאכה דאז אין כאן לא מעמיד פועל ולא ש"ש שלא בהבלעה. ועם היות שאם המלאכה מצוייה למכונות תמיד יומם ולילה אכתי לא יצאנו יד"ח הפנ"מ ז"ל דנראה מדב"ק דכה"ג אסור גם ביש לו חלק בגוף הריוח. עכ"ז לעד"ן שאין לחוש כי הוא עצמו הרגיש שם ניגוד לדבריו מתשו' רש"ל הוב"ד במ"א סי' רמ"ד ביש' ששכר מלח וכו' שמותר להשכיר לגוי בקבלנות (וכן יש הרגשה נגדו מהך דמכס ומטבע דמצוי להם תדיר ויקפיד היש' בביטול הגוי אפי' שעה אחת) ותי' דמיירי שאינם עושים יומם ולילה ואין היש' מקפיד ואחה"ר הוא דחוק איך לא יקפיד בגביית מכס ומלח כיון שאם יבטל השבתות ודאי יפסיד. גם סתמיות שאר הפוס' בהיתר אריס לא משמע כוותיה והרי הרב ז"ל לדרכו לא מצא היתר בהוט' של זכוכית שהאש תמיד תוקד וכו' בדרך אריסות ואילו הנח"ל סי' י"ג ודת ודין סי' וי"ו התירוהו בדרך אריסות ע"ע וכן תראה בנוב"י סי' ל"ח עלה ע"ד הרב השואל לאסור האריסות לדבר המצוי תמיד והגאון ז"ל דחאו בב' ידים וכתב דכיון שהגוי מפסיד אם לא יעשה גם אם ירויח היש' כשיעשה אמרי' גוי אדד"ע ושרי וע"ש סי' כ"ט. ובהא ודאי יש לסמוך על הרבנים הנז' נגד הפנ"מ בפרט דעיקר הדבר מדרבנן וספקו לקולא עיין להדב"ש ז"ל סי' קל"ב וכ"ש הכא דיש פסידא דשכר פועלים דהו"ל כמפסיד מקרן עיין בזר"א סי' ל"א דיצא מזה תרי או תלת ספיקי כמובן ובודאי יש להקל עין זר"א ז"ל שם. וע"כ לדעתי הקל דמ"ש נכון הוא להתיר להם לשכור לשותף הגוי חלקם באחד למאה מגוף הריוח ולא ייחד לו שבת או להשכיר לו חלקו על ב' ימים בשבת ויום שבת בגוייהו ואין שום חשש: איכו השתא ארדה נא ואראה בהנך שאין לגוי שותפות בהם או אותם שחזר היאודי ושכר חלק שותפו לזמן דגם הם חשיבי ככולם לישראל לדעת ר"א והג"א שהביא המ"א בסי' רמ"ו סק"ח דאע"ג דקי"ל שכירות לא קניא אלא לענין אונאה מ"מ בשוכר בהמה מגוי בשבת שכירות קניא לחומרא ועיין ביו"ד סי' קנ"א מה תיקון יועיל להם כיון שהם מפורסמים והבית מחובר ומבואר שם בסי' רמ"ג ורמ"ד דהוו כתנור ומרחץ דשם ישראל נקרא עליהם ואין משכירים אותם לגוי ולשכור הגוי לעבוד בהם והריוח יהיה לישראל עין בב"י סי' רמ"ה שהביא משם הרר"א והג"א דאפי' התנו