יש מאין חלק א קפד

בהגה"ט כתב משם אדמ"ק דמנהג ירושלים כמנהג דמשק ודמשק כטוליטולה ובתשו' מרן סי' ג' ובמבי"ט ח"א סי' פ"ט בשם מהרי"ב ומהר"מ אלשיך סי' ט"ו וכמה תשו' המבי"ט ורדב"ז ז"ל פשיט"ל שדמשק כטולי' רק הפרש מועט יש ביניהם וא"כ לא נוכל ללמוד מטולי' כי לא נדע ההפרש שביניהם מהו. גם תקנת דמשק לא נמצא ממנה רק ראשי פרקים שכתב מהרי"ב ז"ל במבי"ט שם ובתשו' הרמתה בסי' מ"ו ומ"ש יא"ה שם בהגב"י משם מהרי"ב האחרון שהעיד משם הרמ"ז ז"ל ומש"ש בשם מהר"ש ויטאל ז"ל אשר מדבריהם לא נוכל לפשוט כל הספקות הנז' ואפי' במ"ש לא נוכל ללמוד רק לדמשק עצמה ולא לירושלים וכמ"ש מרן בתשו' ג' ועמו מהרמ"ק דאין ללמוד מן החלק על הכל וכן הסכים הפרי הארץ ח"ב סי' ב' וה'. ובמאי דאשכחן להדיא הוא דלמדין וכ"כ מר ואהלות סי' י"ב לגבי הך דמנהג אר"ץ כדמשק ע"ש ואפי' לדמשק עצמה כתב שם דאפשר שנשתנו סדרי בראשית. וזכר לדבר אני מביא דבמבי"ט ח"א סי' כ"ח וכ"ט כתב דמנהג צפת כמנהג דמשק וכן מהרי"ב כתב בתשו' הנז' ומה שאנחנו עושים כמנהג טוליטו' ודמשק וכו' ומכון שבתו היה בצפת"ו ועכ"ז בסדר הזמנים נפלגו זה מזה כי בדברי מהרי"ב האחרון ומהרש"ו ז"ל מפורש דבדמשק חולקים חלק כחלק ונ"מ כולם לבעל ואילו בצפת"ו כתב במהר"מ אלשיך סי' ז"ך דבש' י"ש היתה תקנתם ליטול הבעל ב' שלישים ויורשי' שליש והחלוקה גם בנכ"מ (הגם דהמבי"ט ח"א סי' ז"ך נשאל על ש' י"ש בכלו חפציה אם יגבו חציין כפי המנהג נראה דעל נשואים שקודם י"ש כתבו כן אבל מי"ש ואילך התקנה רק שליש והוא נמי הטעם למ"ש בסי' כ"ט דהבעל ירש כל נ"מ דכן היה קודם הי"ש גם הט' למה שנראה מח"ב סי' קכ"ח דמשוה מנהג דמשק ומנהג א"י כאחת. וכ"ן ממנו עצמו ח"ב סי' ק"ץ שכתב וא"כ בתקנה שלנו יהיה החזרה שליש או שני חומשין וכו' דהיינו מה שנתקן מי"ש ואילך ומ"ש או או היינו אם הנשואין אחר י"ש או אחר ש' השכ"ט וק"ל) ובש' השכ"ט חזרו ותקנו שהבעל יטול ג' חומשין והיורשים שני חומשין ונ"מ לא הוזכרו ע"ש הרי דסדר הדורות משנה העיירות וא"כ לא נוכל ללמוד מזמן לזמן. ועיין בס' שמח"ל אה"ע סי' ה' כי רבני דור שלפנינו שאלו לירושלים על מנהג גביית כתו' כשאין שיעור ב' כתובות כי לא ידוע מנהג עי"ק בזה אם כירוש' או כצפת"ו ואנחנו לא נדע מה נעשה ואחר מי נלך כי העיירות הם משונים דבירושלים כתב הפרה"א ח"ג פכ"ב מאישות משם מהרא"י ז"ל דחולקים חכ"ח בנצ"ב ובנ"מ לא הוברר המנהג כמ"ש פרה"א שם פט"ז ופרי הארץ ח"ב דפ"ב ובדמשק כתב יא"ה שם הגה"ט אוכ"ב משם הרבנים הנז' דנ"מ הבעל יורש הכל ובעה"ק צפ"ת כבר הבאתי שינוי הזמנים ממהרמ"א ז"ל והגם שראיתי בכת"י שרצו להשוותם כיון שכתוב ירושלים כדמשק וברכות המים בדקכ"ב תי' קו' אדמ"ק על רב"א ז"ל וז"ל ולא רצו לתלות צפת עה"ק בשפחה שהיא דמשק ומשו"ה אזלינן בתר המנהג שממנו נמשך בעה"ק צפ"ת שהוא מנהג דמשק א"כ הכל אחד לדידי אין הכרח דמעי' לא זכיתי לדעת מהיכא פשיט"ל ששאלת רב"א היא מצפת עד שלימד זכות שמ"ש מעזבונה ולא כמנהג דמשק משום שלא לתלות וכו' ותו לו יהי שבזמניהם היו שוים וכן האמת ממש"ל ממבי"ט ומהרי"ב וכ"ן מתשו' מרן סי' ה' שכתב ומאחר שהמנהג פשוט בין המסתערבים לכתוב כמנהג דמשק ומסתמא בצפת מקום כבודו קאי דשם היו מסתערבי' וספרדים. מ"מ הרי הוכחנו דנשתנו הזמנים ואיך נדון שבימים האלה הם שוים. ועוד דמעי"ק מה שהנחנו לשרש דבר בעי"ק ת"ו לדון על מ"ש והירושה כמנהג א"י וכו' יש בו מבוכה אהייא קאי אם על ההשבון או על גביית הכתו' במקום שאין שם שיעור ב' כתובות שחולקין כמ"ש בחוט המשולש סי' כ"ד וכ"ה. והנה ראיתי לשמח"ל שם עמד ע"ז והביא מ"ש אדמ"ק ח"א סי' ג"ל משם מהר"א מונסון עדות החכם הזקן עמ"ש בכתו' והירושה כמנהג דמשק מהו שבעת שבא מהרלב"ח