יש מאין חלק א קעט

למ"ד ירוש"ה דרבנן דינה לכל כשל תורה והבעל מוחזק. נראה דע' ז"ל דגם בנפל ס' בעיקר הירושה דעתו דס' וס' חשיבי ע"ש ולע"ד אתן טעם לסו' דהוי ס' וודאי משום כי מיום הולדה קדמה נחלה לשבטה הם יורשיה והבעל בא זכותו אח"כ לפיכך בברור לו יירש ובמסופק אמרי' ליה אייתי ראיה ושקול וה"ז דומה לס' ויבם בנכסי סבא דקי"ל שאין לס' כלום משום דזכות יבם קדמה משא"כ בנכסי המת דלא קדם זה אל זה קי"ל דיחלוקו והך דנפל הבית עליו ועל אשתו דחו' היינו כמ"ש לעיל שאין ס' בירוש"ה אלא מי קדם למות ובזה נדחה מה שהביא מבכור ופשוט דשאנ"ה דמעולם לא קדמה זכות הירושה לאחד יותר מחבירו ומה שדחה שע"א לראית עדוב"י מהך דר"א דהתם קדמה זכות היורשי' בראוי כבמוחזק ולזה יאמרו לבע"ח אייתי ראיה ושקול משא"ך בבעל וכו' הנה גם בבעל כתבנו דקדמה זכות היורשי' לו. וכבר אשכחן לרע"ק דקי"ל כוותיה בנפל הבית עליו ועל אמו דהנכסי' בחזקת יורשי האם משום שהוחזקה נחלה לאותו שבט. והגם שהתו' שם הק' אמאי ל"א כן בנפל הבית עליו ועל אשתו ותי' דמשום שקבלן באחריות הו"ל כמוחזק ע"ש משם ראיה דגם בירוש"ה אמרי' הוחזקה נחלה לשבטה רק התם דברור שהבעל יורש והס' מי מת תחילה אמרו דמשום האחריות הו"ל כמוחזק משא"ך כשנפל ס' בירושה או בנכסים דהוי ס' אם מוחזק בהם וחייב באחריותם ודאי נימא הוחזקה נחלה לשבטה ומ"ש החק"ל להק' להסו' דהבעל ס' והיורשים ודאי אמאי אם תפס הבעל לא מפקינן מיניה והרי בס' וודאי אפי' תפס הס' מפקינן מיניה וכמ"ש מהרש"ך ח"ב סי' קצ"ו מתשו' הרא"ש ע"כ עוד היום לא ידעתי מי מהם האומר דתועיל תפיסת הבעל ואדרבה הפרמ"א שם כתב דאפי' בפד"ר (שיש לו ע"מ לסמוך וכ"ש בס' דמציאות כהנך דח"מ סי' ר"פ) מפקינן מיניה. זהו מה שנראה לע"ד ליישב דעתם וגם יסוד זה נתחזק לתת כח ליורשי האשה שהם מוחזקים ואם תראה למהרשד"ם באה"ע סי' קכ"א דחשיב לבעל מוחזק אין זה מענייננו דהתם יורשי האשה לא באו לירש מן הדין אלא מתקנת שו"ם לפיכך הבעל שיורש מן הדין הוא המוחזק משא"כ נ"ד ששניהם באים מן הדין: ובזה נגמר הדין ול"מ בנכסים שיש בבאנק שהרביתי כמה צדדים חזקים להפקיע מהם ירושת הבעל והבת היא היורשת ועיין להרב בני אברהם אה"ע סי' מ"ט דהגם דס"ל בנצ"ב דהבעל והיורשי' ס' וס' וחולקין בס' שקול או אזלינן בתר רובא למי מזכים (שביו"ט אה"ע סי' וי"ו תמה עליו אמאי לא זיכה היורשים שהם מוחזקים מכח הרוב דס"ל ירוש"ה דרבנן) מ"מ בנכסי מלוג מודה דהם בחזקת יורשיה וכבר כתבנו באחד מהטעמים דהני נכסי דין נ"מ להם. (אמת כי החק"ל ושע"א תמהו עליו גם בנ"מ דשאני נפל הבית דשם אין יורש ודאי וכו' ואני כבר כתבתי דגם שם הבעל יורש ודאי והס' מי מת תחילה. ועוד דלעולם נ"מ בחזקתה רק משום תקנת אושא הבעל מוציא מיד. וכשיש ס' בתקנה אם שייכה בנכסי' אלו ישארו הנכסי' בחזקתן) אלא גם בנצ"ב ראוי לדון כן שהגם שהרב עולת שמואל והחק"ל ושע"א כתבו דהבעל מוחזק והבנ"א מודה להם בנצ"ב מ"מ הנה בכללי הקי"ל מפורש דכשיש מח' מי הוא המוחזק אזלינן בתר רובא דעיקר הדין או רובא דחזקה. והכא תרתי איתנהו אי רובא דחזקה הנה לפניך מפורש דרבים נינהו הסוברים דיורשיה מוחזקים. ואי רובא דעיקר הדין בענין מעות הבאנק כבר מפורש דכולם או הרוב יודו בנ"ד דראוי הוי ואפי' אי חשבינן דהנך ניירות אקסיון (ביררתי שהם אובליגציון כי הרבית שלוקחים הוא סך קצוב בכל שנה כחברתה ואם היו אקסיו"ן היה עולה ויורד) מ"מ יש ס"ס שמא בשותפות כה"ג שחלפו המעות בסחורה הוי ראוי ואת"ל לא שמא גם פקדון אם הוא מחוץ לעיר הוי ראוי. וגם בשארית הנכסים יש ס"ס שמא הוא מורד ואינו יורש ואת"ל היא מורדת שמא כיון שחזרה בה לפייסו ולא אבה אינו יורש