יש מאין חלק א קעב

הגו"ר ז"ל והגם דהרב ח"ש שם הביא דבס' שתי הלחם מחלק בענין הבאנקוס וצריך להתיישב בדבר. והרב שואל ומשיב מהדורא ה' הנק' דברי שאול סי' ע"א הביא דברי הנוב"י קמא ח"מ סי' ל"ד שדן באובליגציון דהוי ראוי ורצה לדחות דהוי גופן ממון וכו' וסיים מיהו י"ל דמשום שהשער עולה ויורד לא הוי מוחזק ולפ"ז גם הבאנקוס בשעת שערוריה שעולים ויורדים ל"מ מוחזק וזה צ"ע ע"כ הרי דמספק"ל בשעת שערוריה. מ"מ אין ספקם מוציא מודאי הרבנים הנז' דלא חילקו ורבים נינהו ועיין להיא"ה בהגה"ט אוכ"א הבי"ד הגו"ר בלי חולק: אפס צריך לעמוד במה ששמעתי כי הבאנק הנז' הוא של שימינדיפיר והוגד לי שיש בו שני מינים הא' נק' אובליגיציון דהיינו שהקומפ' לוקחת ברבית קצוב לזמן. והב' נק' אקסיו'ן היינו שקונה הנייר שלהם יש לו חלק בגוף השימינדיפיר ובריוח והפסד וכו' והשתא ל"מ אם הניירות הללו אובליגציון דיש להם דין מלוה כנז' ואין הבעל יורש. אלא גם אם הם אקסיון וכתב מור"ם ח"מ סי' רע"ח דמי שיש לו שותפות ביד אחרים מיקרי מוחזק מ"מ יש לחלק ולומר דאין זה רק בנשתתפו במטלטלים ואיתנהו בעינייהו משא"כ בשות' כזה דהשות' אינם נותנים רק מעות והממונים של הקומ' שעוסקים בשכר הם מחליפים המעות במטלטלים ומוציאים לתקן הדרכים וכו' נראה דאין זה אלא עסקא שנותנים לאחרים להתעסק במעותיהם. ועיין לפת"ש סק"נ שכתב משם חוט השני סי' א' לחלק בזה. וא"כ הנה בעסקא ג' מחלוקות בדבר דלמהר"י אדרבי סי' ע"ח וכן הסכים נה"מ סי' רע"ח בין פלגא מלוה בין פלגא פקדון הוי ראוי כיון שיש רשות למתעסק להוציא הכל ולהרדב"ז ח"ג סי' תקס"ד וכ"פ פנ"י החדש ח"ב סי' ק"ד דפ"מ הוי ראוי ופ"פ מוחזק והראיה מדקי"ל שביעית משמטת פ"מ (שער המשפט סי' רע"ח תמה דהרדב"ז גופיה ח"א סי' רי"ד הצ"ע על מהר"ם שכתב שביעית משמטת פ"מ) ולהרב בי"ע סוה"ס דקי"ט משם רבו אפי' פ"מ מוחזק הוי (שע"א באסי' לסי' רע"ח תמה על הסו' מוחזק והביא הרבה פוס' דראוי הוי) ואני תמיה דכיון דבח"מ סי' ס"ז פסק בש"ע דפ"מ נשמטת והוא ממקומות שקבלו דעתו איך פסק דמוחזק הוי (עיין במשפט"י הנד"מ ח"א סי' שפ"ח דאע"ג דשביעי' משמטת משום דהיא לאחריותו מ"מ לגבי בכור הוי מוחזק כיון שיכול לעכב עליו מלהוציאה בכל אשר ימצא לו מיקרי והביא שמהריק"ש כ"כ). ולפי שטת ההוראה ראוי לפסוק כדעה האמצעית דפ"מ ראוי ופ"פ מוחזק ובפרט שדעת הש"ע נוטה לזה. (עיין לשביו"ט אה"ע סי' וי"ו מ"ש בזה) וכ"ש דגם בפ"פ יש לדון כיון שהם מחוץ לעיר חשיב גם ממון השות' ראוי דעלול לנזקין וכמ"ש מהרבי"ע שם והבי"ר מהמבי"ט ח"א סי' רפ"ד ורפ"ה. ואני מצאתי כדבריו בפיה"מ להרמב"ם ז"ל ולרע"ב בכתובות מ"ג ועיין לנח"ב ח"ב אה"ע סי"ך שאם ראו הראשונים דבריהם ל"א דפ"פ הוי מוחזק (ומש"ש דהרמב"ם חזר בו בחבורו לא מצאנוהו. ועיין באשר לשלמה סי' מ"ח כתב דל"א רק בכתו' בנ"ד דלא תקנוה לעקור ירושה לפיכך אפי' פקדון שמחו"ל מיקרי ראוי משא"כ בעלמא ועיין אה"ע סי' קי"א) והגם דבתשו' מהרי"א והרבנים שעמו כתבו דמה שביד השותף אפי' מחו"ל הוי מוחזק והביאו כן ממהריק"ו וכן הבי"ד גם הב"י בסי' רע"ח. וכן תמה שער אשר שם על מהרבי"ע דהמבי"ט עצמו כתב בממון השות' שחוץ לעיר הוי מוחזק וכ"כ מהריק"ש מ"מ הוי ס"ס שמא ה' כאומרים דגם פ"פ הוי ראוי ואת"ל כאומרים דהוי מוחזק שמא בחוץ לעיר הוי ראוי ויש מח' בפוס' אם מוציאים ממון מיד המוחזק והגם דהסכמת האחרונים דכל שאתה מרבה ספקות אין מוציאין מהמוחזק לקמן ית' בעז"ה דהבת היא המוחזקת נגד הבעל: והגם דיש לעמוד בזה במה שהק' הפוס' בסי' נ"ג גבי פוסק מעות לחתנו ומתה בתו דאמאי איפליגו רש"י ור"ת אם גובה החתן מכח אומדנא שלא נתן אלא ע"מ שתהנה בתו ולא הסכימו