יש מאין חלק א קע

זמן למי הם נוגעים וע"ש בב"ש סק"ו דאעפ"י שהס' ודאי יש לו חלק בנכסי' ואעפ"י שהוא מוחזק לא מהני ליה) זהו מה שהורוני מן השמים ואם נטתה אשורי מני ארחות ה"ה הי"ו סלח נא אנכי מבקש: סימן כ"ה ראובן נלב"ע והניח אלמנה ובת אחת והניח להם קרקע וטלטל וכו' ונתמנה אבי האל' שהוא דודו אפוטרופוס על נכסיו ובהתארס האל' עם בעל שני ותבעה כתובה וגבתה קו"ט הנמצאים לא הספיקו לה והוכרח אביה להגבותה שארית נכסים ולא היו בעין לזה סלקה בניירות של באנקו במה שנשאר לתביעתה אחרי שמחלה לבתה היורשת סך מה תחת אשר לא נשבעה שבועת א' ונשארו הנירות הנז' ביד אביה ובשמו כי לא החליפם בשמה ולא הקנה אותם לה בכתו"מ ולא בקנין אגב ואפי' ראיה שהם שלה לא נתן בידה רק היתה גובה הפירות שלהם דבר קצוב לכל שנה ממנו ומיורשיו. וגם נמצא כתוב בשטר מחי' שנתנה לאביה שהנירות הנז' הם שלה גם נמ"ך שהאב התנה על בתו הארוסה הנז' שאין להם רשות למכור וכו' מעות הבאנקו הנז' רק הפירות יהיה להם ולזרעם וז"ז והקרן קיימת לעולם. ויען שנפלה קטטה בין האיש ואשתו הנז' אחר הנשואין עשו שלום באופן זה שהבעל קע"ע המעות הנז' כנצ"ב ולא יאכל מהם רק הפירות מזמן הש' ע"ס עשרים שנה שאז יטול גם הקרן להסתחר בו ולא עברו ימים חזרה מחלוקת עד לב השמים ויפרדו זה מזה עד יום מותה תוך העשרים שנה הנז' וסמוך למיתה הגישו תעצומותיהם לב"ד וניתן ביד הבעל כתב מרד אשר יצא עתק לקמן. והיא טרם מותה סדרה צוואה מכל נכסיה לפרטים שונים ומהם לעניי עירה ולעניי ירושלים ת"ו ועתה הבעל אומר הכל שלי כי הוא היורש. מקבלי המתנות אומרים מה שעשתה עשוי. הבת אומרת הבעל אינו יורש כי הוא המורד. וגם אם ירש אין לו זכות במעות הבאנקו כי הם ראוי שהיו מלוה קודם נישואין ולא נגבו בחייה. ואם יזכה באיזה דבר מן הירושה עליו מוטל צרכי קבורה וכבוד הנהוג הכל מחלקו. גם הצוואה שעשתה בטלה מכמה אנפי. אך מדעתי זכיתי להם בשטר וז"ל ומו"מ גמרה וזכתה למקבלי המתנות וההק' הנז' מהעזבון הנז' בכ"מ זכות שתועיל להם כפיה"ד לקיים צוואת אמה וכו' וק"מ בשוח"ך ובחיוב גמור וכו' ועתה יורה המו"ל הזכות למי ושכמ"ה: ואני בעוניי שמתי לבי ועיני לזכות להק' ומתנות ולא יכולתי כי חזקת הבעל היורש עמדה נגדי עיין להרב ב"ך ז"ל בבית דין סי' כ"ו שהוכיח דזכות יורש נראה תחילה ומקבל מתנה ס' כהך דזורק ארנקי דרך בית בע"ה ויצא וקדמו אחר דאמרי' זכות בע"ה נראה תחילה. והביא משם אדרת אליהו סוס"י י"ב דאפי' בס' שקול ואפילו דלא תפסי יורשי' אינהו מקרו מוחזקים ועיין שער אשר ח"מ סי' כ"ט דאפי' בב' פוס' חיים ואפילו במטלטלים שביד שליש היורש הוא המוחזק לו' קי"ל ובש"ע ח"מ סי' רמ"ו כל היכא דאיכא לאסתפוקי בלשון המתנה על המקבל להביא ראיה ע"ש ובנד"ז יש כמה פקפוקים בצוואה זו. א') דעם היות שנעשית בפני שנים מב"ד לא מיחו בה משום איעבורי אחסנתא כתקנות המערב ועיין למשפט"י ולמשפט וצדקה ביעקב הנד"מ כמה צוואות בטלו מפנ"ז אמת כי בויאמר יצחק ח"ב בתשו' ללקאסאר כתב משם רב אד"א ז"ל שיש ס' אם נתקנה זו לכל המערב ובמקום שלא פשטה הו"ל ס' בתקנה ואוקמה אד"ת אבל איני יודע אם פשטה זו במוגאדור או לא. ב') כיון שיש חלק בצוואה גם לעניי מוגאדור צ"ת אם תתקבל העדות מהם עיין בח"מ סי' ל"ז ובסוס"י ז' ובבאה"ט ופת"ש שם דעות שונות שחייבים באחריותם ג') כבר ידוע באה"ע סי"ץ האשה שמכרה הבעל מוציא מיד הלקוחות ואפי' לצדקה ידוע בסי' רמ"ח דאפי' האשה הנו"ן בתוך הבית אין מקבלין ממנה