יש מאין חלק א קסח

שעה"ג ודלא כמהריק"ש ז"ל או אם יש לחלק ביניהם מטעם שכתב הרא"ש בכס"ג ס"ד הבי"ד הטוא"ה סי' ק' באיש ואשה שמכרו קרקע לאחד ולא שיירו שום זכות להם ובא בע"ח דבעל לטרפו דמסר כלל מדתנן האומר לאשתו דו"ד אין לי בנכסייך ה"ז אוכל פירות ואם מתה יורשה דכל מי שסילק שעבודו אינו מסלקו מכל וכל ויש לנו לדון סילוקו לדבר דניח"ל וכו' וה"ן נימא דסלוק שעבודה דוקא ללוקח דניח"ל אבל לבע"ח מאן דכר שמיה ומי ביקש מידה לעשות דבר שהוא רע לה וללוקח וכו' ולכן דינם כדין שתי נשים וכו' ע"ש וה"ן כשסלקה שעבודה לבעל י"ל דדוקא ליה סלקה לטובתו שיוכל לשעבד ולהוריש אח"כ ולטובתה שאם תתגרש תחזור לגבותו אבל לבע"ח הקודמים מי בקש זאת מידה לעשות רע לה ולבעלה. וכמהריק"ש ז"ל. וראיתי להפ"מ ז"ל שם אחר שהפקיע זכותה מלחזור לגבות מהיתומים כתב וז"ל וכיון שכן הבע"ח הקודמים ממילא גובים מהחצר והבתים הם לבדם ולא היא וז"ן כהצד הראשון ודלא כמהריק"ש. אמת שהיה מקום לומר דטעם הפ"מ בזה מצד אחר עפ"י מה שהק' הסמ"ע בח"מ סי' קי"ח בבע"ח שסלק ללוקח שני דהדין דטורף מלוקח ראשון מאי דטריף משני דאמאי לא לימא לוקח ראשון לבע"ח אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא ללוקח שני כמ"ש הטור שם בסוהס"י ותי' משום דאף כי מהדר לא יהיה לו ריוח מצי אמ"ל לכי תהדר אבל הט"ז והש"ך ז"ל הק' ע"ד ותי' דשאנ"ה דטרופו בא מכח לוה ולא מכח מי שלקח ממנו ועיין ביאור הדברים במשה"א שם והנה מובן לט"ז וש"ך דהא דלא מצי אמר מהדרנא ללוה עצמו שטרפתי מכחו משום דאמ"ל מי יתן והיה כי אחזור לגבות הימנו דהא לא סלקתי שעבודי לו רק ללוקח ובזה א"ש דין דשתי נשים נמי דלא תוכל השניה לומר מהדרנא ללוקח משום דטרופה בא מכח בעל וגם לא תוכ"ל מהדרנא לבעל משום שהראשונה ניח"ל שתחזור ותגבהו כי לא סלקה שעבודה מבעל אבל כשסלקה שעבודה לכאורה נראה שתוכ"ל מהדרנא לבעל רק משום מש"ל שאם נשארה בידו ולא מצאה לגבות רק ממנה שתחזור לגבותה א"כ תשיב דניח"ל דתהוי רמייא באפאי לעת מצוא אבל כ"ז בהיות הבעל חי משא"ך במותו דמכח סלוקה כתבנו דלא תחזור לגבות מיתמי ואז מצי הבע"ח לומר מהדרנא ליתמי ומטע"ז כתב הפ"מ דבע"ח הקודמים יגבו ולא היא משום טענת מהדרנא ליתמי והגם דבריש קמא ד"ח גבי קונה עדית וזבורית ובאו הניזקין לגבות עדית קאמר הש"ס דלימא אי שתקת וכו' ואי לא מהדרנא זבורית למרה ולא תגבו ממשועבדים במקום בני חורין ותי' דביתמי עסקינן דלאו בני פרעון נינהו ושעבודא עלי דידיה רמי הילכך ליכא למימר הכי י"ל דדוקא התם דכח הטענה שישארו בנ"ח ל"מ מהדרנא ליתומים דגם לכי מהדר אין אלו בנ"ח משא"כ כי מהדר ליתמי ובזה לא ימצא מה לגבות י"ל דמצי טעין מהדרנא ליתומים. כ"ז היה נראה להעמיק בכונת הפ"מ דמכח טענת מהדרנא זיכה לבע"ח הקודמים וכשאין שם טענה הנז' אנה"ן דטענת סלוק ל"מ לדידהו וכמהריק"ש אבל אחר הישוב ראיתי שא"א לומר טעם הפ"מ משום טענת מהדרנא לפמ"ש רש"י והתו' שם דהא דל"מ למימר מהדרנא ליתומים משום דהו"ל כיתומים שקנו קרקע אחר מיתת אביהם שאין בע"ח גובה ממנה ור"ל דזה כמתנה חדשה שנותן להם המחזיר ולפי"ז גם בנדון הפ"מ אי מהדר ליתמי הו"ל כקונה שעבוד חבירו דכחם ככח המחזיר ויכולה לגבות מהם כשם שהיתה יכולה לטרוף מבע"ח שהחזיר להם כיון שלא סלקה שעבוד לגביה ומה תועיל טענת מהדרנא אלא ודאי דהפ"מ ס"ל דלא כמהריק"ש שסלוקה יועיל גם לבע"ח הקודם ומשו"ה כתב שהם יגבו ולא היא. וכן מורים דב"ק למעלה מזה שכתב על הכל שסלקה שעבודה ויגבוהו הם בחובם וזה היה פשוט לו ולא כתב הנמשך רק למאי דמספק"ל דאולי לא סלקה רק הקדימה אבל דינה יהיה כב' בע"ח שוים ע"ש. גם הרב אב"מ בסי"ץ סוסקל"א מוקי הך דלוקח