יש מאין חלק א טז

מצוה פרטית ולא ככל המצות ולזה הביא עצות מרחוק. ובמדבר קדמות הביא דשקולה ככל המצות משם מדרש שוח"ט ואני הדל לא מצאתי בשוח"ט לפנינו בפ' כי אם בתורת ה' חפצו רק ששקולה כת"ת ע"ש וכבר ידעת המבוכה אי תלמוד גדול או מעשה גדול עין בסופ"ק דקידושין ובמפז"ל. סו"ד דהלכה זו במח' שנויה בין הכנה"ג והבנ"ח והמני"ח ז"ל. וכן חזרה ונשנית בס' שמ"ץ סי' ט"ו בין הרב המחבר ובין הרב שבתי מלוקיו ז"ל כי הרש"מ ז"ל הביא חבילות ראיות לסתור דברי הכנה"ג ז"ל ומכללם כי הקורא ק"ש בלא תפלין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. ונהי דלכאורה יש לפקפק בטע"ז ממ"ש המ"א ז"ל סוסי' כ"ד משם הזוה"ק דבלא ציצית נמי הוי כמעיד עדות שקר בעצמו הנה הרב י"א אוקי הך דהזוה"ק דוקא בלובש טלית בת ד' כנפות ולא הטיל בה ציצית משא"כ מי שלא לבש כלל. ואינו דומה לתפלין. אבל הרב המחבר חזק זרועות הכנה"ג ותמה על הרב עולת תמיד ז"ל שחלק עליו. ולדעתי שאין תימה על הע"ת ז"ל כי מר ניהו כתב ע"ד מרן בטעם קדימת ציצית משום מעלין בק' דמשמע דקדושת תפלין עדיפא אעג"ב דאמרי' שקולה ציצית כנגד כל המצות מ"מ קדושת תפלין עדיפא ומיהו מי שאין בידו לקנות שתיהם יקדים תפלין משום דפושעי' בגופן הוא קרקפתא דלא מנח תפלין ודלא כמ"ש כנה"ג וכו'. והשמ"ץ ז"ל תמה דאין הקדושה סבה לקדימה דהא קריאת מגלה דוחה עבודה לגמרי כמ"ש הט"ז בא"ח סי' תרפ"ז משום פרסומי ניסא אע"ג דהעבודה קדושה ודאי ע"ש ולדידי אחה"ר האמת כהע"ת דהקדושה סבה לקדימה ודאי וכמפורש בזבחים והוריות כל המקודש קודם ואפי' לגבי תדיר איבע"ל מי מהן קודם וקריאת מגלה שאני דגזרת הכתוב היא משפחה ומשפחה מכאן שהכהנים מבטלים מעבודתם ובאין לשמוע ועיין להט"ז שם שכתב דמהך קרא נפקא וה"ז דומה למ"ש מב"י ז"ל טעם להעביר עה"מ כי פגע בשל ראש תחילה משום שמפורש והיה לאות וכו' והדר לטוטפות וכו' דה"ט ודאי משום גזה"כ וכמש"ל: באופן דלדחות הא מקמי הא הוי פד"ר וראיתי להברכ"י ז"ל סי' כ"ה שהעלה להלכה דדברי האחרונים עיקר דתפלין קודמת זולת אם מוצא תפלין בשאלה יקנה ציצית וכמ"ש האחרונים ז"ל. וכיון דהרב מרא דארעא דישראל הסכים כן להלכה ומסתבר כוותיה דהלכה כבתראי מינה לא תזוע. זה מה שראיתי להשיבך ידידי בנחיצה רבה כי עתותי ספורות ומה גם כי הענין קמחא טחינא ואינו סובל אריכות מאי"ן: סימן ד' נשאל מעמדי מע' הגמו"ן החכם הש' יר"א רצ"ו מו' אהרן הכהן הי"ו מעיר אנדיג'אן יע"א לדעת מה יעשה ישראל ביום השבת בענין המכונות (פאבריקאס) הידועים למלאכות וגופם לישראל ועומדים ג"כ בבתיהם שיש להם אחוזה בכפרי גוים הרחוקים תחום שבת מערי יש' וכל המלאכה נעשית ע"י גוים השכורים כו"ך לשנה או לכל חדש וכל ריוח המלאכה שתהיה בין בשבת בין בחול היא לבעלים. וכן יש מכונות שהגוי שותף בהם עם הישראל ומהם יש שחוזר ושוכר חלק הגוי שותפו בסך קצוב לכמה שנים. ויען כי הפועלים אינם חפצים לבטל מלאכתם ביום השבת דשכיחי להו טובא מקומות אחרים לעבוד עבודתם בין בחול בין בשבת והבעלים נבוכים הם כדת מה לעשות ע"כ שואלים הלכו לגהות להם מזור למלאכת שבת. ואני עני הגם כי איני מאנשיה וקשה עלי דליקרו לי מחיל שבי משום לאפרושי מאיסורא. יצאתי אחרי הקוצרי'. ללמוד מפי ספרים. אופן המועיל מתי'ר אסורי'ם. וזה החלי. וה"א יעזור לי: על אודות הנך שיש לגוי שותפות בהם הדין מפורש בא"ח סי' רמ"ה דאין היתר רק שיתנו ביניהם מתחילת השותפו' ששכר שבת יהיה