יש מאין חלק א טו
Yesh Meayin part 1 15 · יש מאין חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →כיון שהטלית היא רשות אם הקדימה למצוה לית לן בה והביא סמוכות לזה ע"ש. ואחה"ר הנה הזוה"ק צווח דאיהי פרישו דמצוה ונהי דאינה חובה לאהדורי בתרה מ"מ כי בעי לעטופי בבגד בן ארבע כנפות מי לא מיחייב בציצית וכבר כתבנו בקוצ"ד דטעם הב"י מסתמיך ואזיל עפ"י הזוה"ק והגם כי הגאון ז"ל הפיל חומה נשגבה טעם הנמק"י אכתי פש גבן דברי הזוה"ק ועיין בברכ"י סי' זה או"ד שדעת הרדב"ז ז"ל כדעת מרן ממש ומינה לא תזוע רק משום מנהג העולם אין לשנות כמ"ש מור"ם. ואפשר טעם המנהג משום דלאו כ"ע דינא גמירי ואם מי שיש לו טלית קטן יקדים התפלין יליף מיניה גם מי שאין לו וכבר כתב האגור דזה איסור עפ"י הזוה"ק ולכן אין לשנות: ולענין שאלתו השנית כשאין ידו משגת לקנות שתיהן איזה מהם קודם. לפמ"ש הש"א ז"ל. דתפלין תדיר ומקו' לא תיבעי לך דודאי תפלין קודמת. אבל לפמש"ל בדעת הב"י ז"ל דאיחור לבישת התפלין משום מעלין בק' בהא מיבע"ל דהא לא תליא הא בהא. ועיין להכנה"ג ז"ל בסי' כ"ה שפסק דטלית קודמת מטעם דשקולה ככל המצות וכ"כ בשכנה"ג שאחר כמה שנים ראה טע"ז וגם טעמא דהיא תדיר בדברי הנמק"י ז"ל והי"א השיגו דדברי נמק"י הובאו ב"י וכבר קדמו בקו' זאת הרב בנ"ח ז"ל והבליעה בנעימה ע"ש וגם תמה עליו בעיקר הדין דאין מדברי הנמק"י ראיה דהתם שאני ששתיהן לפניו ולהקדים קאמר ותי' דאפ' דהא בהא תליא וכיוצא בזה כתב הרמב"ם ז"ל פי"א מה' בכורים וכו' עש"ב. ואני עני תמה דאיך ס"ד דלא תליא הא בהא והלא בזבחים ד"ץ איבע"ל תדיר ומקו' איזה מהן קודם וכן במנחות דנ"ט איבע"ל כשאין היד משגת לקנות שתיהם איזה מהן קודם והתו' בב' מקומות הנז' תמהו אמאי לא מייתי ראיות דהכא להתם ודהתם להכא א"כ ודאי דס"ל דא ודא אחת היא והגם כי הח"ץ ז"ל בתשו' הנז' תי' תמיהתם דבזבחים כרי שאין שם לתא דאין מעבירין עה"מ כי שתיהן לפניו ובהכי אתו הראיות דהתם משא"כ במנחות דמיירי במוספין דהאידנא ותמידין דלמחר ויש מעה"מ ולא שייכי רק הראיות דמייתי התם עיין בברכ"י ס"ן או"ג שהאריך ע"ד ומ"מ גם לדבריו מודה דבטלית ותפלין שזמנם שוה ול"ש מעביר עה"מ דאין ס' לחלק בין קדימת מעשה לקדימת קניה ודלא כס"ד להבנ"ח ז"ל (ועיין להרב פנים מאירות וגם להרב חק נתן בחדושיהם על זבחים מ"ש בדברי התו') עוד הוסיף לתמוה הבנ"ח ז"ל דאיך פסק כנה"ג להקדים הטלית משום תדיר והלא התפלין מקו' ובעיא היא איזה מהן קודם. והגם דבירושלמי פ' בא לו איפשיטא דתדיר קודם איך שבק תלמודין מקמי הירוש' והביא כי רע"ב בפ' כל התדיר משנ"ה כתב אע"ג דלא איפשיטא נראה דתדיר קודם ע"ש. ולשטה זו כתב הנמק"י דציצית קודם ע"כ והנה גם הט"ז בא"ח סי' תרפ"א כתב כרע"ב דאע"ג דלא איפשיט בעיין נראה דתדיר קודם כיון שהוא כלל בתורה ומקראי ילפינן ליה ותמה עליו הש"א ז"ל שם דהא גם מקודש ילפי ליה מקראי ע"ש וזה נ"ל עפ"י מ"ש התיו"ט ז"ל ע"ד רע"ב ז"ל לחלק דתדיר נפיק מקרא דמלבד עולת הבקר וכו' אבל מקודש אע"ג דאית לן בנה אב לכל חטאות ודם חטאת דריש מקרא מ"מ לא שמעינן טעמא משום דמקודש הוא ע"ש וזהו נמי דעת הט"ז ונתיישב הדין דהנמק"י והכנה"ג ז"ל אבל הרב בנ"ח ז"ל שם פליג בעיקר הדין וס"ל להקדים תפלין כי הוא מקודם ועוד משום טעם קרקפתא דלא מנח תפלין ועוד שמצא בס' חרדים דתפלין נמי שקול ככל המצות גם הרב המני"ח בהלק"ט סי' נ"ד כן דעתו והביא הך טעם דשקול וכו' משם הרא"ש שהבי"ד ב"י סי' ל"ז. ונראה כי הבנ"ח ז"ל נזהר מלהביא מדברי הרא"ש יען כי לשונו הוא שאין לך גדול בכל המצות כמ"ע דתפלין שהוקשה כל התורה לתפלין. ואין מזה הכרח רק שהתפלין גדולה מכל