יש מאין חלק א קל

בזנות כל שאפשר לתלות בד"א אפי' בדרך רחוק והביא תשו' הריב"ש בסי' תמ"ו ותמ"ז ובסי' ד' עצמו כתב לבסוף דאם יש לו רבוי שערות וגם אומר שעמד ע"ן בעת הטלת המים שאין מתפשטין להלן מן הנקב רגל"ד שגם שביל הזרע סתום ויש לנו אילן גדול הרא"ש לסמוך עליו ע"ש ועיין לשני המאורות בס' בני בנימין אה"ע סי' ל"א ול"ב דבניקב הגיד הכשירו הבן הנולד לב"ק אף כי ניקב ע"י מכה ועיקר ההיתר משום שסמכו שנסתם אעפ"י שבשעת בדיקה היה פתוח (עיין חת"ס סי' י"ב מ"ש בזה) והרב מאריה דאברהם ז"ל הביא משם הרמ"ה דמ"ש בש"ס צא וחזור על בניו לאו לאשוויינהו ודאי ממזר אלא ס' ובד"ז פי' כונת הב"ש סק"ג דלא תלינן שנתרפא ור"ל והוי ס' ממזר דמדאורייתא יבא ולבסוף כתב דגם הב"ש לא כ"כ רק בהיה ברור לנו שתחילתו לקוי וסופו לקוי דל"א שנתרפא בינתיים משא"ך בנדון ההוא דלא נבדק תחילה ע"ש וא"כ בנד"ז דנקבצו כל הטובות הנז' שכתבו הפוס' ולא הורע חזקתו ואימור כך נולד וגם שמא הגיד אינו חלול ויש בדיקת הרופא. והביצה מבשלת לדעת התו' ודאי יש לתלות הבנים בו משום חזקתו וחזקת האם ואין לעכב בידו מלישא אשה. זהו חו"ד אם יסכימו בזה בעלי הוראה ושלום: סימן כ"א ידי"ן ראיתי הפצרתו אודות ראובן שהיה נשוי ללאה וגירשה והלכה והיתה לאיש אחר ושוב נשא רחל בתולת ישראל מזה ד' או חמש שנים ועד היום לא ילדה לו. ועתה בראותה כי לאה ילדה לבעלה השני ה'ן אשה מתקנאת לאמר לראובן הבה לי בנים ואם אין שלחני ואלכה וראובן חושש פן ילמדוה קרוביה לכפותו והוא מצטער דוי לו על אשתו ודוי לו על נכסיו ואתה דורש להגיד לך את דבר המשפט זת"ד: האח האמת כי מדעתי ושלא מדעתי שלא להשיב ע"ז מכמה סבות. אבל גדולה אהבה וכו'. ויען שכת"ר לא הודיע תוכן בקשת האשה למאי נ"מ בטענתה. אשיבך מלין תחת שלש. א') אם טענתה שאינה ראויה לבנות ממנו. ב') אם טוענת בעינא חוטרא לידה ומרא לקבורה. ג') אם טוענת אין לו גבורת אנשים. ולטענה הא' א"ץ לפנים דכבר איפסיקא הלכתא בסו"פ הבע"י דאתתא לא מפקדא אפו"ר ואין שומעין לה וכ"פ הטושו"ע אה"ע סי' א' סי"ג וסי' קנ"ד ס"ו. אבל טענה ב' אתמר התם דשומעין לה. זולת צריך לברר שבע חקירות בזה. א') מתי שומעין לה אם תוך י"ש או דוקא אחר י"ש ובזה יתבאר דין אם ידוע שהוא עקר. ב') אם לידת אשתו ראשונה ראיה דמיניה הוי ויגרש זאת תוך יו"ד. ג') גם בטענה זאת אי תבעה כתובתה נאמנת לאחר י"ש או לא. ד') אם לאחר י"ש אמר אשא אחרת לבדוק עצמי מצי או לא. ה') כששומעין לה גביא כתובתא ונדונייתה ולא התוס' או גם תוס' שליש ועילוי השומא תגבם. ו') במאי כפינן ליה להוציא בשוטים או במילי ז') ואי במילי דוקא אי כפינן ליה למיפק מיניה ממונא כתובה ונדוניא ותוס' או לא: והגם כי מקצת החקירות האלה כבר עלו על השה"ט בסי' קנ"ד וז"ל בס"ו ואם טענה שחפצה לילד כדי שיהיה לה בן שתשען עליו וכו' ע"ס הסעיף ואנן אתכא דידיה סמכינן מ"מ כשיתבררו הדברים בשרשן תתלבן ההלכה ואין מדרש בלי חדוש. והנה מ"ש מרן דטענה זאת דוקא לאחר י"ש והיא ראשית החקירה הא' שרש דבר נמצא ממאי דאתמר בפהע"י דס"ד אמתניתין דשהה עמה יו"ד שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתו' הוא אומר מינה והיא אומרת מיניה אמ"ר אמי דברים שבינו לבינה נאמנת מ"ט היא קים לה ביורה כחץ איהו לא קים ליה ע"כ והק' התו' התם במאי קמיירי אי בתוך עשר ניחוש שמא עיניה נתנה באחר כמשנה אחרונה בנדרים ד"ץ ואי אחר י"ש אפי' יורה כחץ נמי יוציא וית"כ. ואי תוך י"ש ובאה בטענה מ"מ ניחוש לענ"ב