יש מאין חלק א יג

מוטב שיעבור עה"מ משיעבור על מה דכתיב באורייתא אבל הכא שאין לנו שמצות ציצית קודמת אלא מהטעמים שהזכרתי ואינם כתובות בתורה בפירוש מוטב שידחו וכו' ולא יעבור עה"מ דילפינן מקרא ושמרתם וכו' ע"כ והרי כתב ברישא דתדיר נמי ילפינן מקראי ולפמ"ש ניחא דס"ל הגם דילפי' מקראי אינו רק לגבי תו"מ אבל לשאר מילי לא ילפי' רק מבנין אב ומשו"ה כתב לבסוף ואינם כתובות בתורה בפירוש ולא דמי לאמעה"מ דדריש מגופיה דקרא לכל המצות ועד"ז כתב נמי בסי' תרפ"ט להקדים ספר של ר"ח לשל חנוכה וז"ל דבפירוש ריבתה תורה דתדיר קודם דכתיב מלבד וכו' וזה בנה אב דבכל מקום תדיר קודם ע"כ כלו' דבפי' ריבתה תורה גבי תו"מ ולשאר מילי ילפינן בבנין אב. ודלא כהרב עושה שלום במע' תדיר שחשב ליישב דברי הלבוש כמ"ש וחזר בו מהך דסי' תרפ"ט דלדידי אין דבר חוש'ש והכל כונה אחת. ובזה נמי ניחא דברי הט"ז דהכא כתב כדברי הב"י ז"ל דתדיר הוי אס' ובסי' תרפ"א סק"א כתב שהוא כלל בתורה ע"ש משום דס"ל דלשאר מילי דילפי' ליה מבנין אב אין דינו רק כאס' אמנם כל זה נדחה מפני דהא המעיין בקדושי כסף יראה דגם להרמב"ם ודעימיה דקרו להו מד"ס אינו רק לענין השם אבל כחם ככח שטר וביאה ממש דסו"ס דאורייתא נינהו וא"כ למה יגרע הך דתדיר משום שהוא מבנין אב. גם המעיין בפ' התדיר דפ"ט יראה דאביי אמר דמגופא דקרא נפקא ועיין פירש"י דמיתורא דקרא ידענו שכל התדיר קודם וכ"כ רע"ב שם וכ"כ התו' ביומא ד"ג ע"ב ד"ה זה בנה אב וא"כ הוי ממש כהך דאמעה"מ ולמה ידחה מפניו. לכן נלע"ד ליישב דעת מרן ז"ל עפ"י מה שיש להעיר עוד בדב"ק בש"ע דנקט טעם קדימת הטלית משום מעלין בק' דמנ"ל הא ולא הוזכר בב"י כלל ותו דהא ודאי מוכרח לומר דגם הך דמעלין בק' ס"ל דהיא אס' דאלת"ה אמאי כשפגע בתפלין ברישא פסק דיניחם קודם הטלית להך טעמא ומאי אולמיה דאמעה"מ מהך אם לא דהיא אס' וכנז' וכ"כ הלב"ש ז"ל בהגהותיו על הט"ז סק"א ואילו בזבחים דצ"ט ע"א אשכחן להדייא דנסיב לה קרא את מחתות החטאים האלה וכו' ועשו אותם וכו' צפוי למזבח בתחילה תשמישי מזבח ועכשיו גופו של מזבח ע"ש ותו דלכאורה נראה דאין זה ענין למעלין בקדש דלא אתמר אלא לעצם הדבר להעלותו מקדושה קלה לקדושה חמורה אבל להקדים דבר על דבר איפכא תנינן בפ' כל התדיר דפ"ט כל המקודש מחבירו קודם חבירו והכא היה ראוי להקדים תפלין דהיא קדושה יותר כמשמעות הש"ע והוא מפורש במגלה דכ"ו דחשיב טלית תשמישי מצוה ונרתק תפלין והרצועות תשמישי קדושה והגם דטלית תדיר הוא מבע"ל בזבחים ד"ץ תדיר ומקודש הי מינייהו קדים ולא איפשוטא וא"כ מאי חזית. ובזה ראיתי להרב דגול מרבבה והשאגת אריה ז"ל סי' כ"ח השיגו על הש"ע. והרב יד אפרים סק"א תי' דמרן כל סמוכין דיליה להקדים טלית אינו רק מטעם תדיר כמ"ש בב"י אלא משום דלא תיקשי דהא תפלין מקודש וזה בעייא דלא איפשיטא ומאי חזית לזה כתב טעם נמי משום שמעלין בק' ולא דמי לבעיא דתדיר ומקודש כיון שהיא מצוה שבגוף יש לו לעלות בק' ונראה שהעתיק זה מליקוטי מהרי"ו וכתבו לסניף זת"ד. ואני הדל אחה"ר מלבד כי הש"א ז"ל שם תמה מאד אהך טעמא דתדיר ודחאו ע"ש ואיך אנן נעשהו יתד התקועה לס' מרן ז"ל עוד בה דגם למטוניה העיקר דט' תדיר חסר מן הספר ואיך שבק העיקר וכתב הסניף: ולזה נלע"ד דמכח מה שהקשו הש"א ז"ל שם וגם הרב בני חיי ז"ל בסי' כ"ה והמני"ח ז"ל בהלק"ט סי' נ"ד ושמ"ץ א"ח סי' ט"ו וט"ז על טעמי הנמק"י ז"ל כאשר יעמוד המעיין עליהם נדחו מקמיה דמר מרן ולא סמך מלך זולת על טעם הזוה"ק דמעלה הגוף מקדושה לקדושה וס"ל למר דמאי דקי"ל כל המקודש מחבירו קודם אינו