יש מאין חלק א קכח

הרחם אפשר שמתחמם אבל בכגון נד"ד שהנקב קרוב לפי האמה ודאי יוליד דכיון שסתום הרי אינו שותת וכיון שקרוב יזריע בעומק הרחם. והבית אפרים סי' ג' כתב דהאי אפשר יורה כחץ שכתב הרא"ש אינו ס' אלא ודאי כלו' יש באפשר שיורה כחץ. והגם שהחת"ס בסי' י"ד חילק דברי הרא"ש לשתי ספקות דאפי' דגיד סתום יורה כחץ ואפ' דהרחוק אינו מזריע בעומק הרחם. מ"מ לבסוף לא סמך להתיר אלא על מה שבנד"ד לא היה הנקב רחוק וכתב דבזה לא נסתפק הרא"ש וצירפו עם סניף דרבוי שער ובנד"ז נמי הרי תרתי איתנהו. ועיין להרב בית אפרים שם האריך בזה וחי' כמה חילוקים מנדונו לתשו' הרא"ש וכתב בדיו"ד דלא נסתפק הרא"ש רק בנקב הרחוק ולא בקרוב כנז' וסיים שם דלא איצטריך לחילוקים רק אם היה ברור שמהנקב חלול עד פי האמה דעכ"ז י"ל סימנין מוכיחי' שערותיו שרבו וזקנו מגודל וגם הרא"ש יודה אבל כשיש ס' אם חלול או לא פשיטא דכל אלו מכריעין להתיר ובפרט שאין כאן איסור תורה דמן התורה ס' פצ"ד יבא ובפרט כשיש חזקת כשרות וכו'. גם הרב פת"ש הביא מתשו' האחרונים (אינם אתי) להתיר בכגון נ"ד ע"ש זולת הרב שב יעקב ז"ל בסי' ד' נראה שמחמיר ומלבד דהרב קרב נתנאל בפ' הערל והרב חתם סופר תמהו ע"ד הנה הוא עצמו בתשו' שניה שם הודה דאם סתום מהנקב עד ראש הגויה כשר ובזה דיבר הרא"ש (מ"ש אח"כ ועוד דסתמא דגמ' בעובדא דפומבדיתא משמע שכ"ז שהזרע יוצא שלא במקומו אינו מבשל ע"כ נראה דר"ל א"כ גם כשהגיד סתום וכו' מ"מ כיון שיוצא מנקב חדש אינו מבשל וזה דלא כהרא"ש דלא הרגיש מהא עובדא וחי' בין ביד"א ליד"ש עד שנסתפק באותו נקב משום שהוא רחוק אבל בקרוב נראה דפשיט"ל דשם כמקומו הוא ומבשל ואפ' דהרב ס"ל דגם באופן זה מסתפק הרא"ש וס' חוזר על הכל ודלא כהבנת שאר הפוס') מ"מ די לסמוך על המתירים ז"ל בזה. ולא זכיתי להבין מה שנסתפק הרב עיר וקדיש מהר"ש ויטאל ביא"ה סי' ה' או"ג במי שיש לו נקב למטה מעטרה דכיון שפי האמה סתום אפ"ל דהוי כרות שפכה כיון שנשתנו עליו סדרי בראשית או אדרבה גברא בשני נקבים לא חזי ובנקב אחד יפה כחו וכו' ע"ש דמאי מספק"ל כיון דהרא"ש לא נסתפק רק בנקב רחוק ולא בנקב קרוב כנדונו והב"י הבי"ד ואיך אישתמיט ליה ואי ס"ל כמ"ש בכונת רשב"י ז"ל לפחות ראוי להעיר ע"ד: עוד טיבותא אחרת בנ"ד עדות השכן שראהו עושה כיפה ועיין לרבני אזמיר שם בחו"ש שאספו להקת הפוס' דכיון שעושה כיפה בשתן עדות הוא שגם ש"ז מקלח ומוליד וכשר ועיין להתע"ל ח"ב סי' ד' בסוף שסמך עליהם להקל והגם שבנדון רשב"י ז"ל היה עושה כיפה ועכ"ז כתב דלא מצא לו היתר מ"מ סניף הוי ויש כמה ס' להקל בנד"ז אולי נולד כן ואת"ל דביד"א כיון שראש הגויה סתום עד הנקב אולי מוליד ואת"ל דג"ז אינו בירור אולי עדות השערות הוי בירור ואת"ל דג"ז לא אולי הכיפה הוי בירור ויש כמה סייעתות לראשי הספקות אולי בד"ש ואת"ל ביד"א אולי מוליד. ומתהפך כמובן ואפי' אינו מתהפך ע"ש בחו"ש שהוכיחו דמועיל להתיר בפיסולי קהל והתע"ל שם די"ד וט"ו האריך דס"ס מתיר והוסיף להקל מס' הרמב"ם דס' דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן וס' הגאונים שבנוב"י סי' ה' דס' פצ"ד וכ"ש הוא מדרבנן והגם שנסתפק בזה אי דוקא בס' דמציאות או גם בפד"ר (ע"ש מחלוקתו עם הרב חיים מודעי בס' חד דמציאות וחד בפד"ר אם כחו כתרי ס' דפד"ר כי התע"ל הוכיח מהפוס' דחד במציאות וחד בפד"ר אלים טפי) ואסיק דס' שקול בפד"ר הוא קיל בנד"ז תרתי איתנהו וכמובן: אתאן השתא לדון אודות הביצה הימנית שעומדת בין הירכים הן אמת כי בסי' ה' פסק הש"ע נכרתו הבצים או אחת מהם וכו' או שחסרה וכו' ה"ז פסול ובהגה וכן עיקר