יש מאין חלק א קכה

שנשען על דבריהם ומשם יבואר הענין וז"ל בראש הגיד יש בשר ובחבורו לגיד הוא גבוה ומקיף סביב הגיד ונקרא עטרה ואותו היקף אינו בעגול ישר אלא בעליונו של גיד מארכת העטרה כלפי הגוף ומתקצרת והולכת בתחתיתו עד קרוב לראשו של גיד ואותו הבשר אין דינו כשאר הגיד שאפי' אם נחתך כולו ולא נשאר אלא מלא החוט ע"פ רוב העטרה לצד הגוף כשר לפיכך ניקב למטה מהעטרה לצד הקרקע כשר ניקבה העטרה עצמה אם הנקב גדול שש"ז יוצא משם בשעה שרואה קרי פסול ואם לאו כשר וכו' ניקב נקב מפולש בראש הגיד בענין שבעליונו של גיד שהעטרה מארכת כלפי הגוף הוא למטה מהעטרה (כפי' התו' בניקב למעלה שכנגדו למטה) ובתחתיתו של גיד הוא למעלה מהעטרה פסול ע"כ ומכ"ז אנו למדין דפיסול הנקב בגיד אינו בלמטה מעטרה אלא למעלה מהעטרה ובתוכה. וגבול העטרה מהו אעפ"י שהטור הרחיב בזה לא נתבאר כל הצורך דמסגנון הדברים נראה דכל הבשר ההוא בכלל יקרא עטרה וא"כ מהו למטה מעטרה. ולענין בשר החופה רוב גובהה של עטרה ביו"ד סי' רס"ד כתב הב"י דנפל מחלוקת בין חכמי ספרד מה היא העטרה ע"ש ובאה"ע שם כתב מהריק"ש ז"ל בהגהו' דלמטה מן העטרה הוא החוט האדום הסובב דאם הוא כל הבשר הסובב ל"ש למטה מן העטרה אך גם הוא ז"ל אין דבריו מבוארים כל הצורך אם ר"ל כל החוט בין בהקיפו בעליונו לצד הגוף בין בהקיפו בתחתית הגיד הכל נקרא עטרה כדעת הפרישה שם ובזה ניתח דברי רז"ל לנתחים ואמר שיש שתי עטרות עש"ב או דוקא היקף החוט הנראה בעליון הגיד סמוך לגוף וכל הבשר עם שאר ההיקף הוא למטה מעטרה כדעת הט"ז ז"ל ומ"מ הנה רבנן בתראי רבני אזמיר שם בחו"ש הוכיחו והכריעו בראיות נכוחות כהט"ז להלכה ולמעשה ונמצינו למדין דבהיקף החוט בעליונו של גיד לצד הגוף שהוא עטרה ולמעלה ממנו שם הנקב פוסל אבל למטה מזה בין בשטח הבשר בין במקום ההיקף הנקב כשר. ודע כי רבים סוברים לדעת התו' דבנקב למעלה מעטרה נמי אינו פוסל רק אם הוא מעל"ע מפולש ולא בניקב לחדרי הזרע עיין בט"ז סק"ד וב"ש סק"ט וביש"ש פ' הערל סי' י"א וכן הבין הב"ח בדעת הרמב"ם והש"ע שכתבו ניקב למטה מעטרה שכנגדו תוך העטרה (ול"א שכנגדו למעלה מעטרה) דדוקא תוך העטרה פוסל דלא גרע מכקולמוס כשהוא למעלה מעטרה דכשר. ודלא כהב"ש ז"ל דכתב למה נקטו תוך העטרה מטעם אחר דלשיטתייהו אזלי בנכרת הגיד דצריך שישתייר מהעטרה ע"פ כל הגיד (דלא כהטור דדוקא ע"פ רובה) וא"כ בכל מקום נקב פוסל בה לכן יכלו לתפוס שכנגדו תוך העטרה לאפוקי מ"ש הטור דלא פסיקא מילתא דנקב בתוכה פוסל דמאי איכפת הא אשתייר רובא עיין דבריהם באורך. ומ"מ רבים חולקים על התו' ותופסים כס' המרדכי דלא בעי' שיהיה מפולש מעל"ע רק לחדרי הזרע וממילא בנ"ד שניקב בתחתית הגיד למעלה מעטרה ונגדו בעליון למטה מעטרה ואינו מפולש מעל"ע הגם שלכאורה נראה להקל מדברי התו' כנז' אבל האיכא מאן דפליג וכמעט ס' שקול הוא וכ"ש שהש"ע לא העתיק נקב מפולש כהטור רק נקב סתם. ובפרט לדברי הב"ח ופרישה וב"ש דפשיט"ל דגם התו' ל"א ניקב מעל"ע זולת כשהנקב היה למטה מהעטרה בעליונו של גיד לאפוקי מהמרדכי דפליג גם בזה וס"ל דפסול גם באינו מפולש כיון שכנגדו למעלה. אבל כשהנקב הוא בתחתית מודו דדוקא במגיע לחדרי הזרע סגי ע"ש והגם שביש"ש ז"ל פ' הערל הבין בהתו' דבכל גוונא בעי' מפולש והכריע גם הוא באופן הזה מ"מ יחיד הוא בדבר והחת"ס ז"ל ח"ג סי' י"ד כתב שאין לסמוך על דבריו שם ועיין להט"ז ז"ל דבניקב בתחתיתו והנקב מוציא ש"ז דפסול גם שאינו מפולש להתו' נמי ולכן אין להקל בנ"ד מדברי התו' הנז'. גם ודאי שאין להקל מצד ס'