יש מאין חלק א קכד

וכן חיזק דבריו בסי' ז"ך והדב"מ דקדק מהגהת רמ"א בש"ע סו' סי"ז שכ"ד מדכתב מלת היא ובתה וצדד לדחות דברי השואל ולקיים דברי מור"ם וכן החליט רש"ל בתשו' סי' י"ז גם התוי"ט כתב מה"ה פט"ו מא"ב שהביא כן בשם מאן דהוא ובתשו' רעק"א סי' צ"א אחר דשקו"ט טובא בזה וישב דברי הב"ש כתב מאן ספין ומאן רקיע להקל נגד מור"ם ע"ש והנה חלילה לומר דאישתמיט כל אלה מהנד"ל וכתב דלכה"פ הולד חשוב דיעבד אלא נראה שלא כ"כ רק שלא להחמיר לכתחילה לענין פסולי קהל ונמצא מכל האמור דלבא בקהל ההיתר בשופי אך לקהל כהונה אין בידי להתיר וה' ימ"ן אמן. אחז"ר בא לידי ס' גבעת שאול לבעל ס' כתובה ושם ראיתי באה"ע סי' ד' כתב דאף להיש"ש שהק' בברי וברי לא מהימנא ל"א אלא בארוס דליכא מגו אבל בפנויה דהיתה יכולה לומר לכשר נבעלתי ואמרה לפ' נאמנת במגו במקום ע"א ותמה על הכנס"י דאסר אפי' במקום מגו והבי"ר לדבריו מסי' ז' דשבויה שאמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת אפי' במקום ע"א במגו ע"ש: סימן ך' בחור כארזים הגיד עליו שכנו שבהיותו ילד ראהו מטיל מים ועושה כיפה מנקב בתחתית הגיד שלא מנקב ראש הגויה לכן כעת נבדק ונמצא שנקב ראש הגויה סתום אך בתחתית הגיד סמוך ממש לחבור קצוות הבשר שבראש הגיד שם יש נקב ואומר הבחור שמשם מזריע משם משתין בקלוח. ונחקרה אמו איך ומתי נעשה זה והשיבה שבעת לדתה נחלית בקדחת והיתה רוחצת אותו מבלי דעת עד אחר שלשה חדשים מע"מ הרגיש אביו בשינוי זה והראהו למוהל בקי והשיב דלא איכפת והרבה נולדים כך. ונחקרה האם שאלו למוהל אולי קלקלו בעת המילה והשיבה איני זוכרת ואח"ז הלך אחד מהמורים ובדק הבחור אצל רופא ישראל לראות אם נובתא דש"ז חלול מהנקב ומעלה לסוף הגיד ובדקו בשפוד ברזל והיה הולך מהנקב ואילך לצד הגוף אבל לצד ראש הגויה לא רצה לעבור כלל והרופא לפי תומו אמר שמצד זה ראוי להוליד. אך מצד ביצתו הימנית שעומדת בין הגיד והירך ולא ירדה לכיס אמר שהרוב ממין זה לדברי הרופאים אינו מוליד והמיעוט בנים יולדו להם. ואם ירצה הבחור יוכל לעשות לו נתוח להורידה לכיס. וגם אמו היתה יכולה למעך בקטנותו והיתה יורדת לכיס. ושאל אותו המורה אם דב"ז מבטן ומהריון או מתחדש והשיב דזה א"א להיות רק ממעי אמו. גם הבחור הזה מלא שערות גדולות בזקן עליון ותחתון ככל האנשים ונשאלתי אם יוכל לבא בקהל יש' או לא: הנה הגם שידעתי מיעוט ערכי. אבל מעוני האיש הזה אשר לא יוכל לעמוד במקום גדולים וראיתי מ"ש הפוס' ז"ל שמצו"ר להטפל בעגונא דאתתא והוא תקון לשכינה וכ"ש בטלטולא דגברא כאשר אספו נגדם רבני אזמיר בס' חו"ש ח"ב סי' י"ב וזולתם לזה נטפלתי לזעקתו הגם שאיני מופנה. ותחילה אביא שרש דבר שהנקב פוסל בגיד מיבמות דע"ו ת"ר ניקב פסול מפני שהוא שותת נסתם כשר מפני שהוא מוליד. אך באיזה מקום בגיד יפסול הנקב שם אמר שמואל ניקב ונסתם כל שאילו נקרי ונקרע פסול ואי לאו כשר הוי בה רבא היכא אי למטה מעטרה אפי' נכרת נמי אלא בעטרה עצמה ועיין פירש"י דלמעלה מעטרה ליכא לאוקמא דהתם ודאי לא מקרע שאין הזרע דוחה ומתאסף אלא אצל נקב יציאתו ע"כ. ובדע"ה נמי אתמר נקב למטה מעטרה רחב"א ס' לאכשורי אמ"ל רב אסי הכי אמר ריב"ל עטרה כל שהוא מעכבת ע"כ ופירש"י עטרה שורה גבוהה המקפת סביבות הגיד. ניקב למטה מעטרה בסוף הגיד כלפי קרקע והולך הנקב באלכסון ויוצא כנגדו למעלה מעטרה כלפי הגוף ע"כ והתו' שם פירשו באו"א ונעתיק דברי הטור אה"ע סי' ה'