יש מאין חלק א קכא

דקאמרה מיניה מה בכך מ"מ במה שאמרה לכשר נבעלתי לא אתכחשא ואיהו לא מהימן להכחישה אלא דלאו מיניה ולא לפסול הבן ע"כ וכ"פ מור"ם בהגה סי' ד' דפנויה שאמרה זהו בן פלוני והוא אומר מממזר נתעברה אינו נאמן והיא נאמנת להכשירו ע"ש ויש להרחיב טעם הדבר אמאי לא מהימן גם בברי עפ"י מ"ש הב"מ סי' ד' סכ"ז גבי הארוס מכחיש לארוסה דכתב הש"ע הולד ממזר והאשה אינה בחזקת זונה שהק' היש"ש בפ"ז דיבמות סי' י"א ע"ז דהא בברי וברי מודה ר"ג ותהיה האשה בחזקת זונה וע"ז תי' הב"מ דלא הודה ר"ג רק כשבע"ד טוען ברי במה שנוגע אליו (כגון בתולה נשאתני ואומר לא) אבל הכא דלדידה ברי ולעולם שמא משום הכחשתו אינו אפי' ע"א כשר ולא מהימן לאפוקה מחזקתה ע"כ. וכ"ר לה' שבילי דוד שהק' ע"ד מורם הנז' דמאי מעליותא מיניה דטוען ברי מממזר נתעברה. ותי' דברי דידה מהני לגבה דלאו משום נאמנות לחוד אלא שהוא מסלק הריעותא הואיל דלדידה ליכא ספק לא מיקרי ריעותא וה"ן לגבי בתה נסתלק הריעותא ובחזקת כשרות קיימא עש"ב. והעולה מדבריהם ז"ל בנד"ד דאעפ"י שהוא מכחיש אינו נאמן להוציא הבת מחזקתה ואע"ג דהרב שב"ד ז"ל סיים שם דלטעם הר"ן וה"ה להכשיר הולד משום דבלא דבריה ס' ממזר מה"ת מותר יוצא דלא מהני ברי דידה לבת במקום שמכחיש מ"מ בנד"ד שגם הוא ל"א מממזר נתעברה אלא דלאו מיניה נראה דגם ה"ה והר"ן יודו ושייך טעמם לסמוך על ברי דידה דבלא"ה ס' ממזר מה"ת יבא וליכא הכחשתו בברי דמממזר נתעברה וגם היש"ש יודה בזה ול"ק רק בארוסה דאין לה היתר רק בתלייתה בו וכשהוא מכחיש הו"ל לפי דבריו זונה ודאי משא"כ בפנויה דהגם דלאו מיניה אפשר לכשר אחר נבעלה. וכן כתב הנוב"י סי' ד' במי שאמר על אשתו שהעובר אינו ממנו אלא בן זנונים שהרבנים השואלים שם דנוהו בממזר והוא ז"ל תמה עליהם שכיון שלא אמר ממזר אלא שאינו ממנו הנה הרמב"ם פט"ו מהא"ב בהט"ז כתב שהאומר עובר זה אינו בני והוא ממזר ה"ז ממזר ודאי ואילו בהי"ט כתב שהאומר אינו בני וכו' ה"ז בחזקת ממזר כלו' ס' ממזר. והיינו דבהי"ט לא אמר שהוא ממזר רק שאינו בנו. ואולי מערבי נתעברה וכ"כ הב"ש סקנ"ב ואע"ג דהטור ס"ל דהוי ממזר ודאי מי יקל ראש להתירו בממזרת נגד הרמב"ם דמסתבר טעמיה עכת"ד. ומינה לנ"ד בפנוייה אפי' לה"ה והר"ן דמטעמם יוצא דל"מ ברי דידה במקום ברי דידיה מ"מ כשלא אמר רק דלאו מיניה י"ל דאפשר מכשר אחר נתעברה וקם ברי דידה להכשירו (כן יש להוכיח מהב"ש סקנ"ב דכתב דלשטת הטור דהוי ממזר ודאי ק' על ה"ה דכתב דנאמנת לומר מכותי נבעלתי והולד כשר ואי ה"ה ל"א רק בלא נבדק מאי קו' והרי הטור ל"ק רק בנבדק ואמר אינו בנו אלא ס"ל דגם ה"ה איירי בנבדק ואמר אינו בנו ונאמנת): זולת אכתי עומד נגדי מ"ש השעה"מ שם בהא"ב הי"ז ליישב סתירת ב' הלכות הרמב"ם הנז' דבהט"ו מיירי שתלתה בבעלה לומר ממנו נתעברה דאז לא תלינן בגוי ועבד ולזה הולד ממזר ודאי משא"כ בהי"ט שהיא אינה טוענת כלום נשאר הבן בספק שמא מגוי נתעברה ובזה השוה הטור להרמב"ם ז"ל ותמה על הב"ש עש"ב ולפי"ד נמי בנ"ד שתלתה בזה והוא מכחיש אזל הברי דידה שאין לתלות היפך טענתה ואין חילוק בין אשת איש לפנויה אלא דבא"א כיון דהורע ברי דידה בהכחשתו הו"ל ודאי ממזר ובפנויה כיון דאין כח לברי דידה מדידיה נשאר הדבר בספק ממזר. ואפ' דה"ט דהנמק"י ופ"מ וס' כתובה שכתבו דבפנויה כשהוא מכחיש הו"ל ס' ממזר. אלא דאפ"ל דהנמק"י ס' כדעת המתירים ומאי דלא נקט מכחיש אלא שותק משום רבותא דירושה דאיירי בה דל"מ במכחיש דאינה נאמנת אלא גם שותק אינה נאמנת להורישו וכ"מ ממ"ש לבסוף וז"ל ואין הנאמנות שלה באדם מסויים