יש מאין חלק א קיט
Yesh Meayin part 1 119 · יש מאין חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →בשר מהקצבים אלו) צריכים להם ועיין למהרי"ש באסאן בעל לחמי תודה סי' ז' שחלק על הט"ז ז"ל והתיר לשמש בהכנ"ס לעשות נרות וכו' בימי אבלו משום שמלאכה זו אינה אסורה ביו"ט וה"ה לאבל ועוד דבפ' מי שהפך שנינו יתר ע"כ ארשב"ג אם היה אומן לרבים וספר או בלן לרבים והגיע עת הרגל ואין שם אומן אלא הוא ה"ז יעשה וכ"פ הרמב"ן והרא"ש והראב"ד ז"ל אע"ג דהרי"ף והרמב"ם לא פסקו כן די באלו. ואפי' הרי"ף והרמב"ם ל"פ אלא באומן ספר ובלן אבל במידי דמצוה ורבים צריכים מודו ע"ש ודון לנד"ז דרבים צריכים והבשר לסעודת מצוה. ג') מלבד זה לרווחא דמילתא צויתי לשותף לשלוח לשותפו האבל ע"י שני עדים שהפריד חבילת השות' ואין רצונו לתת לו ריוח מעסקו. וזה למדתי ממ"ש בתשובה מאהבה סי' שמ"א וסי' ש"פ דמנהג פראג שהאבל השותף מסלק עצמו מהשותפות בק"ס והשותף השני מתעסק לבדו. ואע"ג דמשם נראה דזהו דוקא בזמן האנינות שנהגו כן עפ"י הפוס' דמידי דאסור באבל אינו אסור באונן (עיין בחת"ס יו"ד סי' שכ"ד שמחמיר גם כשהאונן מוכר משום דאיסורא דאבלות חל עליו ונ"ט שעושים זה רק להועיל להם לאחר ג"י וגם בזה אסיק שאין דעתו נוחה מהמיקל רק שאין למחות בכח) מ"מ הנה השב יעקב יו"ד סי' ס"ג כתב במנהג פראג כי שולח השותף לאבל ע"י שני עדים שאין רצונו להיות שותף עמו דהיינו שלא יתן לו ריוח כל משך הזמן ההוא ודי בזה ולימד עליהם זכות דכיון דיש פסידא בזה הנה קי"ל בח"מ סי' קע"ו סכ"ח דבכה"ג יכול השותף לחלוק בלי דעת חבירו ועוד כיון דאין אסור לשותף רק משום הנאת האבל והרי מתנה שלא יהנה מאי איכפת ואם משום מראית העין הא איכא תרי סהדי דמפקי לקלא ע"ש (נראה דגם החת"ס יודה בשותף מטעמים הנז' ול"כ רק לאבל שכל הסחורה שלו ואינו כ"א הערמה) ועיין בעיקרי הד"ט ליו"ד סי' ל"ו סקל"א (אן) האריך בדינים אלו ומכ"ז סמכתי והריתי להקל: חאה"ע סי' י"ט אלמנה הרה לזנונים וכשאמרו לה מה טיבו של עובר זה אמרה מאיש פ' וכשר הוא כי פיתני וטבלתי לנידתי וכאשר ילדה בת ותבעה ממנו דמי הנקה כיחש בה ונשבע להד"מ ופטרוהו בדה"ץ. ועתה האם תובעת לדעת אם בתה כשרה לבא בקהל הא לא"ה תמסרנה לגוים לזונה ותהיה נטמעת בהם: ואען ואומר כי מוצא דב"ז מקדושין דע"ד. אבא שאול היה קורא לשתוקי בדוקי ופריך תנינא חדא זמנא היתה מעוברת ואמ"ל מה טיבו של עובר זה אמ"ל מאיש פ' וכהן הוא ר"ג ור"א אומרים נאמנת וכו' ואמר"י אמר שמואל הלכה כר"ג חדא להכשיר בה וחדא להכשיר בבתה ולמ"ד המכשיר בה מכשיר בבתה אבא שאול מאי אתא לאשמועי' וכו' אפי' ברוב פסולים אצלה אמר רבא ה' כאבא שאול ע"כ והכי אתמר התם דע"ו גבי ארוסה שעיברה ע"ש וכ"פ הרי"ף בסו"פ אלמנה לכ"ג והרמב"ם פט"ו מהא"ב הי"א וי"ד והטור והש"ע באה"ע סי' ד' סכ"ו ועיין בב"ש סקל"ט מ"ש בשם ה"ה והר"ן ורוב הפוס' הטעם משום דבלא דבורה היה הולד ספק וכשר דמדאורייתא כשר לבא בקהל משו"ה נאמנת וכו' ע"ש. וא"כ בנ"ד דנבדקה האם ואמרה לכשר נבעלתי הולד כשר ואפי' ברוב פסולים אצלה דהיינו קרובים נתינים וממזרים כמ"ש. כ"ש הכא דמקום השאלה עיר שרובה נכרים היא וכבר פסק בש"ע סי' ד' דהאידנא נתבלבלו האומות וכו' וא"כ כולהו דין עבד וכותי אית להו ומפו' שם בסי"ט שאם באו על בת ישראל בין פנויה בין אשת איש הולד כשר ופגום לכהונה. ואינו נקרא ס' ממזר אלא משום דילמא אזלא איהי לגבייהו דהו"ל קבוע וכמחצה ע"מ דמי ועכ"ז הא קי"ל ס' ממזר יבא רק משום