יש מאין חלק א קיח

ברוך דמחמיר בס"ס דפד"ר יש לצרף ס' שלישי אולי כשפשט המנהג כחכם המתיר מהני וכמ"ש הב"ד ש"ש שם משם מהר"י שטיין ז"ל וכתבנו דזהו פשט דברי מרן בבד"ה ויש להביא ראיה לזה מהך דפריך הש"ס בב"מ ד"ע אטו במנהגא תליא מילתא ומתרץ משום דמתניתא תניא ועיין בדברי המפז"ל בש"ע דמדברי כולם נראה כשיש ערעור על המנהג ומצאנו שיש לו ע"מ לסמוך דאזלינן בתריה. והגם כי מצאנו להרא"ם ח"א סי' כ"ה החמיר שאין להתיר מכח ס"ס לכתחילה וכן בתוספותיו על הסמ"ג גבי טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו. כתב כן וסיים ולפי"ז אפי' ס"ס נמי דרבנן לכתחילה לא ע"ש הנה הפר"ח בסי' ק"י כללי ס"ס או"ד כתב ע"ד ולא נהירא דבכל דוכתא מקילינן בחד ספקא דרבנן ובתרי ס' דאורייתא ואפי' לכתחילה וכ"כ הרשב"א סי' תצ"ז גם הרב מהר"י הלוי ז"ל כלל ד' סי' כ"ב תמה ע"ד הרא"ם והביא ראיות נגדו וסתר דוכתי דמוכחי כוותיה וכתב שמהריב"ל ח"א כ"א סי' ז' הורה הלכה למעשה להתיר לכתחילה ומהרשד"ם באה"ע סי' ל"ג כתב שכן דעת התו' אך תמה עליו בסוף התשו' כי ביו"ד סי' קי"ג נראה שסותר עצמו וסובר כהרא"ם ומהר"ל סרוואל השיב בזה דאין כונת מהרשד"ם אלא שלא לעשות ס"ס בידים אבל כשיהיה ממילא מתיר אף לכתחילה. ועיין להפר"ח כלל י"ח ובקצור ס"ס אומ"ו שכתב כדבריו דאין לעשות תרי ספיקי בידים ומעתה כיון דרבנן בתראי וכן הוכיחו מקמאי נגד הרא"ם כוותייהו נקטי' וסוגיין דעלמא הכי אזלא וגם למ"ש מהרל"ס והפר"ח דאין לעשות ס"ס בידים והכא אמרינן שיפקיר בפני ג' דהוי בידים ואזיל ליה ס' חד מ"מ פשו להו תרי ספיקי וס' רב ז"ל כבר חלקו עליה רבים ונכבדים וא"כ היא גופה הויא ס' ובפרט דיש מח' בעיקר די"ז אי הוא מה"ת או רק מדרבנן אפ' דיודה גם הוא בזה. גם מ"ש הרב סדר אליה רבה וזוטא שע"א דמ"ז לתרץ בעד הרא"ם דגם הוא ל"א רק באפשר לתקן בלא ס"ס ותמה על מהרי"ל אמאי לא הבין את זאת ע"ש ונראה להחמיר בנ"ד מכח זה מ"מ אם אי אפשר למצוא יאודים או שימצא גוי ביותר נראה דאי אפשר קרינן ביה. זהו מה שעלתה מצודתי בענין זה רק מכח ס"ס ואודות היתר לישמעאלים כבר הורה זקן בס' מזבח אדמה חיו"ד סי' קכ"א ההיתר בשופי ועיין בס' כפו"פ ד"מ ומשם באר'ה. והיה רצוני לעמוד במאן דבעי למהוי חסידא שלא להתיר מכח ס"ס אי אריך או הוי בכלל הפטור מן הדבר ועושהו נק' הדיוט כיון דעיקר היתר ס"ס הוא משום דאזלינן בת"ר או עדיף מרובא כמ"ש הרשב"א סי' ת"א ובכללי הס"ס לש"ך ופר"ח וחק"ל ח"א ליו"ד סי' ק"י וקי"א אך ראיתי שדב"ז נוגע להך דאל ישנה אדם מפני המחלוקת היא ותנאיה וכבר הארכתי בזה במ"א קחנו משם. ואין לכפול הדברים. ע"כ משלי ורו"מ יברר הדבר גם מפי אחרים ועליו תבא ברכת טוב: סימן ח"י נשאלתי בשני שותפים קצבים בשני חנויות אחד מוכר טרפה וחלק התחתון בכשרה והשני מוכר חלק העליון בכשרה. ואירע אבל למוכר הטרפה וכו' ויום חמישי שבו נמכר הכשר לרבים לצורך שב"ק הוא יום שלישי לאבלו האם יוכל השני למכור בחנותו הבשר בו ביום. והשבתי לע"ד שמותר מכמה טעמי. א') דסוגיין דעלמא להתיר בעי"ק ת"ו לשותף לשאת ולתת אחר שלשה ימים דאבלות וסמכו על הש"ל ז"ל המיקל בזה. ועיין מ"ש הפרה"א ח"ד סופי"א מאבל דסמכו על המבי"ט ז"ל המתיר לשותף האבל לפתוח חנותו המיוחדת לו והגם דמהראנ"ח ז"ל חולק בזה מ"מ לאחר ג' ימים פסק השכנה"ג להקל. ועיין ביו"ד סי' ש"פ ובשד"ח מע' אבלות אול"ח אסף הרבה פוס' דסו' מקצת יום ג' ככולו לענין זה. והגם דיש חו' קי"ל הלכה כמיקל באבל. ב') מפני שהזבח לצורך שב"ק ורבים (חברים הלוקחים