יש מאין חלק א קד

בשביעית מיהא מד"ס וביקש להם צד היתר כי מה שנאמר שדך לא וכו' ואסרה תורה בשביעית ושאר איסורין בגוף הקרקע כשהיא שלו אבל קרקעות הללו כולם הם מהמלך יר"ה וגם מוכרחים אצלם לתת חומש למלך וארבע ידות להם וכו' ובשנה השביעית ימכרו כ"א זכותו לגוי סתם אני מוכר לך כל זכות שיש לי בקרקע ואח"כ כשיעבור השביעית יחזור ויקנה אותה ואין בזה בית מיחוש כיון שאינה א"י ממש כבושה תחת ידינו וכו' ע"ש וצריכים אנו להרחיב דב"ק דנהי דהגם שהיא של המלך לא יוכל לעבדה בעצמו אם לא כשהוא אנוס משום אין עודרין עם הגוי בשביעית עיין בגטין דס"ב ע"א וע"ש בתו' אבל מ"מ למה לא הועיל התקון שכתב שימכור לגוי והוא יתעסק רק משום שהיא אינה א"י ממש וגם אם יהיה א"י הרי אינו שדהו. ואין לומר דטעמו משום דקי"ל אין קנין לגוי בא"י להפקיע ממעשר כמ"ש הרמב"ם פ"א מתרומות היו"ד וכתי' קמא דהכ"מ שם ודלא כתי' בתרא דכיון שלא מצא הרב שם לחייבם רק מד"ס הדר דינייהו כסורייא ובסורייא כתב הרמב"ם שם דיש קנין לגוי להפקיע וכו' גם הכ"מ שם ה"ך כתב דכיון דהאידנא גם בא"י אין חיוב תו"מ רק מדרבנן שותפות הגוי בחלקו פטורה ע"ש ונראה דטעמו משום שאם היא א"י היה אסור למכור לגוי משום לא תחונם משו"ה איצטריך לטעם מס המלך דהשתא אין הקרקע שלנו ואין בזה משום לא תחונם (לטעמם דמשום המס אין זה ביתו המיוחד ושרי בשביעית ובשכירות וכו' לכאורה יקשה מאי דפליגי בהשולח דמ"ו בשותפות גוי וישראל בשדה דר' סבר טבל וחולין מעורבין זב"ז ורשב"ג סבר דיש' חייב ודגוי פטור ופליגי ביש ברירה אבל לכ"ע יש קנין לגוי ע"ש דאמאי דיש' חייב הרי אין זה שדהו המיוחד וי"ל דהתם שאני דהדגן כמאן דפליגי דמי ונמצא חלק ישראל כמיוחד לפיכך חייב ובלא"ה מוכרח לתרץ כן לתי' בתרא דהכ"מ דכל שלא חזר ולקחה מגוי לכ"ע יש קנין וכ"כ הש"ך סי' של"א סקי"ט ע"ש): אך הנה ראיתי כי טעם המס שיפטור הוא מחלוקת ר"ת ור"י בתו' דע"ז דנ"ט ע"א בד"ה בצר שכתבו וז"ל ועל תרומות ומעשרות שאין אנו מפרישין עכשיו אף לא כקולי חו"ל אור"ת דקרקעות שלנו משועבדים הם לשרים ודינא דמלכותא הוא וכו' שיהיו משועבדות ביד נכרי ומשוקעות לו ולכן אינן שלנו. וק' לר"י כי גם בימי החכמים היה להם קרקעות לעסקא כדאמרי' בפ' חזקת מאן דלא יהיב טסקא לא ליכול ארעא וכו' ע"כ והרא"ש הרחיב דברי ר"ת דאין אנו רק כאריסין ותנן בפ' בתרא דחלה ישראל שהיו אריסין לעכו"ם בסורייא ר"א מחייב פירותיהן במעשר ובשביעית ור"ג פוטר ע"כ כלו' והלכה כר"ג. והשתא מילין דרבנן ניחא לר"ת דוקא. וראיתי להצפ"ב דקל"ו הרגיש מזה לראב"ן ז"ל. עוד תמה על ר"י דהא בפסחים ד"ו וכן ביו"ד סי' ש"ך אמרו. דבהמת ארנונא פטורה מבכורה אע"ג דמצי לסלוקי בזוזי מ"מ יד גוי באמצע ותי' דהתם שאני דהארנונא מוטלת על הוולדות עצמם רק אם יפרע יקבל הוולדות כמ"ש מהרא"י סי' ק"ל משא"כ טסקא דרמייא על הפירות רק כשלא יפרע ישתלם מהקרקע וזהו טעם ר"י דפליג אר"ת ע"ש ולפי"ז הט' דמהרמ"ג ז"ל דבנדונו נראה שהמס היה על הקרקע ממש ואין ליש' שום אחיזה רק אם יפרע אבל אחה"מ אין נראה דהא כדברי ר"ת מפורש דאותו טסקא מיירי שהן משוקעות לגוי ודוחק לו' דפליג ר"ת עם ר"י במציאות איך הוא הטסקא. ובפרט דמהך דנדחק ר"י לחלוק מאן דלא יהיב טסקא לא ליכול ארעא משמע כן שאין ליש' שום אחיזה וע"ש דרב יאודה מכח זה אוקמא בידא דשני. ולדידי חזי עפ"י מ"ש מהר"מ זיסיקנד סי' ל"ב דבהמת ארנונא עצמה ל"ח יד גוי באמצע היכא דמצי לסלקו בזוזי רק דאם לא סילקו יטול המלך בהמה שירצה אבל אם הבחירה ליש' לסלק הוא באיזה בהמה שירצה אכתי אין יד גוי באמצע