יריעות שלמה יורה דעה חלק א פו

לא טענינן ליתומים והקשה ש"ך בסי' ק"ח מזה לשיטת הפוסקים דסברי טענינן ליתמי מילתא דל"ש דהיינו דנאנסו וי"ל דהקדים עוד לתרץ מאי חדא ועוד דיהיב סימני' אמאי צריך ועוד. ומאי מהני ועוד. וי"ל דהנה או"ת בסי' ע"ה בסופו הקשה האיך טענינן ליתמי פרוע או שארי טענות הא הוי ברי ושמא בא"י אם פרעתיך לכ"ע ברי עדיף אך תירץ דהוי כמו ברי דטענינן דאבותיו הוי טוען ברי וכדכתב הש"ך בסי' ע"ב ע משאיל"מ וא"כ אמרתי סברא נכונה אף דמילתא דל"ש לא טענינן ליתמי היינו בברי דלחשוב כמו ברי זה אינו טענינן אבל עכ"פ חשוב כמו שמא וא"כ אם שאלה היא בפרעון חייבין היורשים לשלם דברי ושמא ברי עדיף. וא"כ ניחא הכא דתוס' מקשה מאי מהני דיהיב סימני' דלמא לקוח היא בידו ממנו ואך מש"ה קאמר חדא דלא אמיד וא"כ הוי רק כמו שמא דלמא של אב הוא רק אפ"ה אינו צריכים היורשים ליתן לו דברי ושמא לאו ברי עדיף בלא הל"מ אך מש"ה קאמר ועוד דיהיב סימני' וא"כ אינו טענה רק לקוח היא וכלל הוא למה בא"י אם פרעתיך חייב דמוקמ' לן בחזקת כמו שהי' וא"כ דלקוח ג"כ דהי' פעם אחת בודאי שלו רק ספק דלמא לקוח וא"כ הוי ברי ושמא ברי עדיף בא"י אם פרעתיך ודו"ק היטב: וא"כ מתורץ קושי' הנ"ל דנאנסו דהוי שמא ושמא טענינן אף דהוי מילתא דל"ש הוי שמא ומתוך שאינו יכול לישבע משלם לא אמרינן גבי יורשים. ויש להאריך בסברא זו הרבה ודו"ק: דף פ"ז ודף פ"ח והיא סוגי' דנאמנת: תוס' מקשין מאי מקשה הגמ' מנא הוי ידעי דאוקמי אפוטרופס דלמא מיירי שכבר עשאה אפוטרפוס ואיירי שכתב שלא בשעת נשואין. ותירוצם דחוק. והנה או"ת רצה לתרץ קושי' תוס' דאי איירי שלא בשעת נשואין בעי קנין כמבואר בש"ע גבי שלא בשעת הלואה דצריך קנין כ"כ הכא שלא בשעת נשואין צריך קנין אף דבשעת שאוקי אפטרופס התנה מ"מ לפטרה אם תבעת כתובה על שבועות אפטרופס למה הוי שלא בשעת הלואה. ומתניתן משמע כתב בלא קנין. כת"ד. אך דבריו דחוקי' דאדרבה סתם כתב משמע בקנין דסתם קנין לכתיבה עומד. אך אומר אני דהוכיח הגמר' דאיירי במקום דלא בעי קנין דהיינו בשעת נשואין. דהנה אית' בש"ע בח"מ בסי' ר"ג אם הקנה מעות ומטלטלין בקנין אחד לא מהני אף למטלטלין כיון דלא מהני לענין מעות דאין מטבע נקנה בקנין לא מהני ג"כ לענין מטלטלין. וא"כ קשה למה קאמר ר"ש לקמן כ"ז שתבעה כתובתה יורשין משביעין אותה אין תבעת כתובתה אין יורשין משביעין אותה. וכתב תוס' לקמן דנקט בסיפא יורשין משום רישא והיינו דרישא צריך יורשין דלדיד' לא יכול להשביע כיון דפטרה. וקשה דהא ר"ש קאי על סיפא דמתניתן אם אמר לי וליורשי וא"כ כיון דסבר ר"ש דלא מהני פטור על יורשים א"כ לא מהני פוטר ממילא אף לדידי' כמו מעות מטלטלין כנ"ל רק זה קשה אי איירי שלא בשעת נשואין דבעי קנין א"כ כיון דקנין לא מהני לענין זה כ"כ לא מהני לענין פוטר דיד' אבל. אי איירי בלא קנין. דבאמירה בעלמ' סגי' א"כ לא תלי' זה באידך כמובן ושפיר מהני לענין חדא וא"כ י"ל ע"כ מוכח דאיירי בשעת נשואין דלא בעי קנין דאל"כ האיך קאמר ר"ש כ"ז שתבעת כתובתה יורשין משביעין אותה דהא ג"כ לדידי' לא מהני פוטר. כיון דליורשי' לא מהני פוטר כנ"ל ודו"ק היטב: ובאופן אחר י"ל קושי' תוס' הנ"ל דלכאורה קשה על תירץ תוס' דדחוק לאוקמי בשלא בשעת כנוסה דחיק' לי טובא לפי שיטת הפוסקים דמתניתן ע"כ לא אתי' כאבא שאול בן אמה מרים דסבר דפוטר לא מהני לגבי יורשים דהבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ובמתניתין חזינן דמהני אבל אי איירי כולי' מתניתין לענין אפטרופס בחיי בעלה שפיר יש לאוקמי כולי מתניתן כאבא שאול דתקנת חכמים הוא הבא ליפרע מנכסי יתומים. אבל אם הם הבאים לתבעם בודאי לא עדיפ' משאר שבועה וכהוא גופי' ומהני פטור וצ"ע לכאורה. אך צ"ל דמשמע לגמר' דמתניתין מיירי אפי' בתבעת כתובתה דחזינן ר"ש פליג עליו. כ"ז שתבעת כתובתה יורשין משביעין אותה וע"כ מיירי ת"ק אפי' בתבעת כתובתה וע"כ דלא כאבא שאול. או ראי' מזה לשיטת הרי"ף והרמב"ם דמתניתין מני כאבא שאול לא מחייב שבועה רק אם אומר נקי משבועה אע"ג דמשמע ג"כ לשון יורשים כיון דלא קאמר בפירש יורשים אמרינן דלא הי' כוונתו רק לענין דידי' אבל אם קאמר בפירוש יורשים מהני אף לאבא שאול וק"ל: אך אדרבה לפ"ז לשיטת הריף דטעמא דמתניתין כיון דקאמר בפירוש יורשים חזינן דפטרה משבועת יורשים. קשה מנ"ל דכוונתו הי' דפטרה משבועת יורשים דלמ' לא פטרי רק משבועת אפוטרופס באם לא תבעת כתובתה אבל אם תבעת כתובתה דשבועת אפטרופס ג"כ הוא מתקנת שבועת יתומים ולא מטעם גלגל כדכתב ב"ש בסי' צ"ח בפירוש ע"ש. וי"ל דפטרי והוי ממש כמו נקי נדר. וכן הב"י כבר הביא סברה זו בסי' צ"ח בשם ריטבא דפירוש כן בשם ר"ח דטעמא דר"ש הוא דלא פטרי רק משבועת אפטרופס דהוי כמו נקי נדר אע"ג דמשמע מלשון זה יורשים אמרינן כיון דלא אמר בפירוש ירשים לא הי' כוונתו משבועות יורשים וה"נ אם אמר בפירוש יורשים לא אמרינן דהי' כוונתו רק משבועות אפוטרופס. רק אי איירי בשעת נשואין. ל"ל דכוונתו הי' לפוטרה משבועת אפטרופס הא מני' ידעה דמותב לה אפטרופס. אבל אי איירי שכבר עשאה אפטרופס ע"כ מני מתניתין דלא כאבא שאול דאי כאבא שאול בן אמה מרים. קשה דהא יוכל לומר דכוונתו הי' לענין אפטרופס באם לא תבעת כתובתה. ושפיר מקשה הגמ' מנ"ל לדוחקי דאיירי שלא בשעת נשואין ועשאה אפוטרופוס דנימא דלא כאבא שאול ודו"ק: בזה מתורץ לקמן דף פ"ח קושי' מהרש"א למה לא מוקי ר"ש דאמר כ"ז שאינו תבעת כתובתה אין יורשים משביעין אותה איירי לענין מינו אבי יתומים כאבא שאול. ועפ"ז ניחא דלכאורה האיך תלי' חדא מימר' דר"ש באידך. אך עפ"י הנ"ל ניחא דלרבותא אשמעינן אע"ג שכ"ז שלא תבעת כתובתה אין יורשים משביעין אותה וא"כ דפטרה משבועות אפטרופס באם לא תבעת כתובתה לענין יורשים. ולא משבועות יתומים. זה אינו דהא אין יורשים משביעין כלל ולמה לי' פטרו' וע"כ כוונתו הי' שיהי' נפרעת כתובתה בלתי שבועה והוי כאומר בפירוש דפטרה משבועות יתומים. ואפ"ה כ"ז שתבעת כתובתה יורשים משביעין אותה. אבל אם נימא דר"ש כוונתו היא באם לא תבעת כתובתה אין יורשים משביעין אותה לענין המינו אבי יתומים קשה האיך תלי' חדא מימרא דרבי שמעון באידך מימרא ודו"ק היטב: והנה באמת אמרתי לתרץ עפ"י הנ"ל דברי ריף בפשוט דלא כרא"ש דר"ש עדיפ' מאבא שאול קאמר רק באופן אחר דהנה רש"י כתב כאן אבל יורשים משביעין