יריעות שלמה יורה דעה חלק א עב

פוסל באשה ואתא לאשמעינן דמום שאין פוסל בכהן אפי' כתובה בעי וכדעת הרי"ף דאיכא חולקים על הרי"ף גבי נדרים שאין בהן עינוי נפש אפ"ה כתובה לא נטלה בקדשה על תנאי וכנסה סתם ואליבא דר"א לא קאי ר"י רק על רישא עיין לעיל כת"ק ואתא לאשמועינן כן במומין דלא הוי קפיד' אפילו לענין כתובתה וא"כ שפיר י"ל בסיפא גיטי ג"כ לא בעי רק מרישא מנדרים קשה ובנדרים הוי כעין שתי נשים דהא ע"כ אחולי אחלי לענין נדרים שנדרה לאחר ארוסין וא"כ י"ל דמחל ג"כ על תנאי ראשונים שנדרה קודם ארוסין אבל מברייתא טעות נדרים אם בעלו קנו שפיר הקשה דהא הרי"ף כתב לאלתר משמע וא"כ לא שייך להתנה לענין נדרים שנדרה לאחר ארוסין דהא בעל תיכף ושפיר מקשה הגמ' ודו"ק היטב: ועפי"ז יש לתרץ היטב בשני אופנים קו' תוס' על ר"א בפשוט י"ל דר"א סבר דשמואל ג"כ סבר אחולי אחלי לתנאי בטעות שתי נשים רק בטעות אשה אחת לא סבר אחולי אחלי דלענין מאי יתנה הא מעיקרא כיון דקידשה ע"ת ממילא בטלי חופה וביאה לא עביד לשם קדושין אבל בבעל דע"כ קידש לשם בעילה מטעם אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וא"כ שפיר קשה דע"כ אחולי אחלי מדלא קאמר בפירוש בבעילה תנאי דהא ע"כ עביד לשם קידושין והוי ממש כמו טעות שתי נשים ויש לה כתובה ואמאי קתני במתניתן תצא שלא בכתובה ואל תשיביני דהא לפי תירץ הגמ' בקדשה סתם וכנסה סתם ג"כ סבר דאין לה כתובה וזה בודאי גרע מטעות שתי נשים זה אינו דכבר ידוע סברת הר"ן והובא בפ"י על קו' תוס' על רש"י וכתובה בעי למיתב לה דבמתניתן קתני תצא שלא בכתובה דמתניתן איירי בק"ס וכנסה סתם דגרע מיני' דלא אמרינן ביה אחולי אחל לתנאי אבל בקידשה על תנאי שפיר אמרינן דמחל מדלא התנה כמו בקדושין ע"כ ניחא דברינו היטב: רק א"כ אמאי נקט ר"א המקדש על תנאי ובעל צריכה ממנו גט ולא נקט אפילו כתובה, רק מיושב היטב דבאמת לכאורה המה דברים מופרכים דהא המקדש בביאה אינו הוי אלא ארוסה וארוסה אין לה כתובה, ז"א אלא דכבר תרצתי קו' הר"ן על רש"י ולענין ממונא בתנאי קאי הא ארוסה אין לה כתובה, דמזה ראי' לשיטת המוב' במשנה למלך בפ"ו מהל' אישות והוב' ג"כ בשער המלך בחופת חתנים ט' או יו"ד דאפ"ה קודם קדושין ג"כ מהני וא"כ שפיר הוי נשואה בחופה שקודם קדושין וא"כ הוי למימר תנאי, אבל ר"א לא קאמר רק המקדש על תנאי ובעל אף בלא כניסה וא"כ שפיר לא הוי' אלא ארוסה וארוסה אין לה כתובה ודו"ק היטב: השתא דאתית להכי י"ל באופן שני קו' התוס' הנ"ל יותר נכון דבאמת קשה לאביי דסבר מתני' מיירי בקידש ובעל למה נקט כנס לא הוי למנקט רק בעל דשפיר שייך ג"כ אין אדם עושה בעילתו זנות רק י"ל דחידש איכא יותר לענין כתובתה בכנס ובעל מבעל לחודי' דבבעל אחולי אחלי שייך, מדבעל סתם דבעל על קדושין ראשונים רק מכוין שאין אדם עושה בעילתו זנות הוא בעל לשם קדושין וארוסה אין לה כתובה וא"כ פשוט דארוסה אין לה כתובה, אבל בכנס ובעל שפיר שייך מדכנס ובעל סתם ולא התנה ע"כ לגמרי אחולי אחלי לתנאי ולא לענין ממונא בתנאי קאי ואין לומר דארוסה אין לה כתובה, ז"א דחופה קודם קדושין ג"כ מהני ס"ל להיות נשואה ואשמעינן אפ"ה לא אמרינן אחולי אחלי לתנאי אפילו בטעות שתי נשים כנ"ל, רק אמרתי דבר חדש דאם חופה קודם קדושין מהני תלי' אם יש חופה לפסלות או לאו דאם אין חפה לפסלות דהיינו חופה שאינו ראי' לביאה. א"כ ממילא האיך הוי חופה הא אין ראי' לביאה דעדיין פנוי' ויותר מזה הקשה מהר"י מטראני בסוגי' דחופה קונה והובא בש"מ בח"ח הנ"ל למ"ד אין חופה לפסולות ע"כ אין חופה קונה דחופה אם קונה אינו גומר (כאשר אבאר ג"כ בסמוך) וא"כ אינו ראוי' לביאה דעדיין ארוסה הוא וארוסה אסור לבעול ע"ש ולפי הנ"ל יותר קשה דחופה קודם קדושין ג"כ מהני הוי חופה שאינו ראוי' לביאה דכיון דעדיין לא קידשה וא"כ רוצה מזה למ"ד יש חופה לפסולות לא מהני חופה קודם קדושין וא"כ לא הוי אלא ארוסה וא"כ ליכא חידש יותר ככנס ובעל מבעל לחודה דלענין דלא אמרינן מסתמ' אחולי אחלי לקדושי כסף זה שייך ג"כ בבעל דביאה נשואה עושה דאם כבר קידשה ועוד דלנקט בכתב לה בשעת קדושין דע"כ איירי בכתב לה כתובה כדאית' הי' בה מומין כדהבי' פ"י רק מה שהקשה פ"י על הר"ן דהקשה על רש"י ולענין ממונא בתנאי הא בקיצר ארוסה אין לה כתובה והקשה דלמא בדכתב לה כתובה ולא דק בזה לא שייך כלל כתב לה דאימתי כתב לה בשעת קדושין ראשונים הא בודאי בשעת זו לא כתב לה וכתובה ראשונה בטלי וכן כתב ב"ש בפירוש בח"ח ל"ט ס"ק ש' שהקשה מאי מהני אם שהה עמה דהיינו אחולי אחלי בודאי דהא כתובה ראשונה בטלי והאיך יכולה לגבות כתובה ותירץ דדעת הר"ן אם לא יקפיד ע"ש וא"כ זה ניחא אם אמרינן אחולי אחלי אבל אם לא אמרינן אחולי אחלי רק מקדש בביאה זו לענין קדושין וא"כ האיך שייך שיגבה כתובתה בכתובה ראשונה הא כתובה ראשונה בטלי רק יש ליישב דברי פ"י דהיינו זה דכתב רש"י אבל לענין ממונא בתנאי קאי דלהוי כתובה ראשונה בטלי אבל עי"פ נינקט מיה' דאם אין חופה לפסולות ולא מהני חופה קודם נשואין ולא הוי בביאה זו רק ארוסה וכן בקידשה ובעל בלא כניסה ג"כ אמרי' דאין לה אלא ארוסה והשתא מקדש בביאה וליכא חילוק בין כנס ובעל דלענין דלא אמרינן אחולי אחלי מדלא התנה, ושפיר קשה אי איירי בבעל וכנס נינקט בעל לחודי' דליכא חידוש יותר בכנס ובעל דהיינו דאחולי אחלי בקדושין הללו עי"כ לית לה כתובה דחופה קודם קדושין לא מהני ושמואל סבר ביבמות נ"ח אין חופה לפסולות והתם לא איירי בבועל לשמואל לשיטתו אבל לרב לשיטתו דסבר יש חופה לפסולות שפיר מהני חופה קודם קדושין וברור ונכון הוא: עפ"י חקירה הנ"ל למ"ד יש חופה לפסלות מהני חופה קודם קדושין אבל למ"ד דלא מהני חופה לפסולות לא מהני חופה קודם קדושין י"ל היטב קו' תוס' על רש"י כתובה בעי למיתב לה האיך קתני במתניתן תצא בלא כתובה ולפי הנ"ל י"ל דפ"י כתב מש"ה לא פירוש רש"י כשיטת תוס' דחילוק איכא בין אחולי אחלי לענין אין אדם עושה כו' ובין בעל או לא בעל דבלא בעל במאי מקדשה דסבר כשיטת רשב"א דקדושי כסף אינו חלין ע"ש וע"כ צריך לומר דוקא בבעל ומקדשה בביאה וע"כ לית לה כתובה, לכאורה דביאה ארוסין עושה וארוסה אין לה כתובה רק די"ל דמהני חופה קדושין לשווי' נשואה, וביבמות דף צ"ח קאמר הגמ' דאיתא פלוגתא דתנאי אם יש חופה לפסולות או לא דר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה אומר כל שאינו במאה מאכילתה וכו' ע"ש וא"כ י"ל דמתניתן אתי' כמ"ד אין חופה לפסולות אבל רב לשיטתו סבר יש חופה לפסולות ושפיר כתובה בעי למיתב לה ודו"ק היטב: לפי"ז תרצתי ג"כ קו' מהרש"א לרב אמאי לא נקט במתניתן כנס ובעל על תנאי דצריך גם כן גט כדכתב התוס' וי"ל דכמה פוסקים כתבו למ"ד אין אדם