יריעות שלמה יורה דעה חלק א עא

דתצא בלא כתובה. וי"ל דאדרבה סברת הר"ן כיון דהתנה להנאתו בעי לבטל התנאי צ"ע דאדרבה חזינן דלא התנה להנאתו דהא בסתם ג"כ אינו מקודשת אם מצא סמפון וע"כ לאו להנאתו רק על תנאי לשם תנאי וכמו שתירוץ הר"ן על הי' בלבי להתקדש לא חזינן דלאו להנאתו התנה דהא מעיקרא לא הי' מקפיד. ומש"ה לא מצי מחיל א"כ איפכא נמי רק רב איירי בשאר תנאים בנדרים שאין בהן עינוי נפש ובנדר פירוש ובסתמן לא הוי מקרי טעות א"כ א"ל דלהנאתו התנה אבל מתניתן איירי באם נדר סתם וע"כ לאו להנאתו נדר. דהא אפי' בסתם אם יקפיד אינו מקודשת וע"כ לאו להנאתו אם יקפיד התנה ומש"ה לא מצי מחיל רק ממילא מקודשת מכח חופה קונה או כוונתו לקדש בביאה, ודו"ק היטב: עפ"ז נחזור דלפי"ז מתורץ ג"כ קו' תוס' שני' אמאי לא נקט בסיפא קידשה סתם וכנסה סתם גם כן תצא שלא בכתובה, ולפי הנ"ל ניחא דמש"ה תנא כנסה סתם דאפילו אם השתא אינו מקפיד ושהה עמה אפ"ה תצא שלא בכתובה דקדושין ראשונים אינו חלין ובביאה אינו נעשה אלא ארוסה וארוסה אין לה כתובה ומשום הכי תצא שלא בכתובה אבל בכנסה סתם אם אינו מקפיד ומחל לתנאי חלין קדושין ראשוני' והוי נשואה ונשואה יש לה כתובה, ודו"ק היטב: ובאמת הקשתי על תירוץ התוס' דמתרצינן דמש"ה תני כנסה על תנאי לאשמעינן דאפ"ה גיטי בעי, וקשה אי כל רבותא לאשמעינן דגיטי בעי לינקט בפירוש דבעי גט בודאי ולא מטעם ספק לפי שי' תוס' דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות הוא ודאי ולא ספק וצ"ע: רק זה קשה אי איירי בכנס ובעל אבל או איירי בלא בעל וצריך גם מטעם אחולי אחלי לתנאי שפיר ניחא תירץ תוס' דלא יכול למיתב דצריך גט בודאי דאחולי אחלי הוא רק ספק כדכתב ר"ן כמה פעמי' וכן מבואר בש"ע בסי' ל"ח, א"כ ניחא לפי"ז שפיר הוכיח ר"א לשיטתו דע"כ מתניתן איירי בלא בעל דאי בבעל לינקט כנסה סתם דתצא בלא כתובה וא"ל דנקט משום גט אם כן ליתני חידוש יותר דגט בודאי צריך דהא בבעל אין אדם עושה בעילת זנות הוא ודאי ולא ספק, אלא ע"כ בלא בעל ומצד אחולי אחלי לתנאי הוא ולא צריך גט בודאי י"ל וא"ל כתירוצי ראשון על קו' תוס' דמתניתן אתא לאשמעי' אפילו אינו מקפיד ומחל השתא אפ"ה תצא שלא בכתובה דלא הוי אלא ארוסה ז"א ה"א ר' אליעזר א"א סבר כשיטת הר"ן הנ"ל דבתנאי ג"כ מהני מחילה דהא פליג בכנס ולא בעל ומצד מחילה, אבל אביי סבר לא תימא דרב משום אחולי אחלי רק משום אין אדם עושה בעילת זנות ובעל לשם קדושין ולא מצד אחולי אחלי כדכתב תוס' דאל"כ לא מקשה כלום והא אפליגו ופירש ב"י דהשתא סבר אביי דלא מהני מחילה וכסברת רשב"א א"כ שפיר י"ל דאיירי בבעל והא דלא נקט כנסה סתם ז"א מש"ה נקט אפי' אם השתא אינו מקפיד אפ"ה תצא שלא בכתובה דארוסה אין לה כתובה כנ"ל, ואדרבה בזה מתורץ קו' כל המפורשים דמתרצין תוס' דאין אדם עושה ב"ז הוא דהשתא בועל לשם קידושין דאל"כ לא מקשה הגמ' והא אפליגו ומקשין עכ"פ מנ"ל להקשות הגמ' גופה אי אינו הכי ה"א דטעמא משום אחולי אחלי ולפי הנ"ל ניחא דאל"כ האיך מוקי רב מתניתין בקדשה על תנאי וכנס סתם לנקט חידוש יותר אפילו בכנסה סתם וק"ס דלא צריך כתובה דאיירי מתניתין אם אינו מקפיד וכסברת רשב"א הנ"ל ז"א אי אמרינן דפירוש אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ואחולי אחלי לתנאי וחייל קדושי כסף כנ"ל ודו"ק היטב וכפתור ופרח הוא: ורבה דסבר טעות כשתי נשים היינו דסבר ג"כ מצד מחילה ומצד ספק: באופן אחר י"ל קו' תוס' אמאי לא נקט כנסה סתם וק"ס דתצא בלא כתובה לפי הנ"ל היטב דרש"י פירוש ע"מ שאין עליה נדרים וביבמות פירוש רש"י ע"מ שאין נדרים ומומין ונראה לתרץ בפשיטות ונכון דהאיך מ"ש דאחולי אחלי לתנאי למה צריך להתנה הא כיון דהתנה בשעת קדושין רק י"ל פירש נכון דרי"ף פירש לקמן טעות שני נשים דקדשה אשה אחרת בסתם וחזינן דלא קפיד על אשה זו מסתמא לא ע"ז ג"כ קפיד, לפ"ז הכא ג"כ בנדרים אמאי לא הקפיד אם נדרה בין ארוסין לנשואין דלא להוי נשואה ולא כתובה וע"כ חזינן דלא קפיד עלייהו משום הכי אמרינן דמחל גם כן על ראשון אבל במומין נסתחפה שדהו לענין מאי יתנה עוד פעם ומש"ה לא אמרינן דמחל אבל שם קאי לפי האמת דטעם משום אין אדם בועל כו' ניחא ודו"ק: ובזה הסברה אמרתי ג"כ לתרץ היטב קו' תוס' על ר"א דילמא מיירי מתניתן בסתם וי"ל דאמת אמרתי בזה טעם מש"ה אמרינן בטעות כשתי נשים יותר אחולי אחלי מן טעות אשה אחת דבשלמא טעות אשה אחת שפיר לא הוי ליתנה לענין מאי יתנה הא כיון דקדושין ראשונים הכל עשה לקדושין ראשוני' כמו בפחות משוה פרוטה ובעל למ"ד אין אדם יודע ובעל על דעת קדושין ראשונים ולא מהני בעילה זו כיון דלא בעל לשם קדושין וכן חופה לא מהני רק אם מכוין לקדש בחופה אבל אם לא מכוין בודאי לא מהני רק בשלומ' אי אמרינן אחולי אחלי לתנאי ממילא בודאי בעל לשם קדושין וכן כנס בחופה לשם קדושין אם לא מהני קדושי כסף ראשונים כן פירש בתוס' ולמ"ד חופה קונה ניחא א"ל דהיינו הבודאי כנס לשם קדושין (ודברי פ"י מה שכתב בזה על רש"י מש"ה סבר רש"י דוקא בעי בעל אף אי אמרינן אחולי אחלי דחופה קנה אינו אלא אם מכוין לשם קדושין מש"ה בעי בכל פעם בעל כן כתב פ"י ושגג בזה דזה מודה בודאי תוס' ג"כ רק אם אחולי אחלי מסתמא כנס לשם קדושין, וזה פשוט למעיין) אבל מנ"ל דאחולי אחלי דלמא לא מחל והא דלא התנה דלא צריך להתנה כיון דלא עשה חופה ובעילה לשם קדושין חדשים רק הכל על קדושין ראשונים וכיון דרעוע יסוד נפל הבנין. אבל בטעות כעין שתי נשים דבודאי שייך שפיר אחולי אחלי לתנאי מדלא התנה בקדושין חדשים השניים ג"כ תנאי וע"כ מחל לתנאי וזה חילק איכא בין טעות כעין שתי נשים לטעות אשה אחת ולפ"ז יש ליישב קו' המפורשים ופוסקים על רש"י דכתב שתי נשים היינו גירשה וא"כ האיך מוקי בני ישיבה לרב בטעות כעין שתי נשים דהא לא נזכר כלל במתניתן גירשה. ונ"ל עפ"י הנ"ל דכבר כתבתי בנדרים שייך שפיר אחולי אחלי אפי בטעות אשה אחת דהכל עשה על קדושין ראשונים ז"א דהא אם יש עלי' נדרים שנדרה לאחר ארוסין דלא נכלל בקדושין ראשונים וא"כ שפיר הוי לי' להתנאי ג"כ בכנס ע"מ שאין עליה נדרים וא"כ דומה ממש כעין שתי נשים אבל רב דאיירי במומין דלאחר ארוסין נסתחפה שדהו, רק א"כ האיך מוקי בני ישיבה סיפא גבי הי' בה מומין תצא שלא בכתובה כתובה דלא בעי הא גיטי בעי רק י"ל היטב, דמסיפא הי' ע"מ שאין בה מומין לק"מ דתוס' פירש מש"ה הוכיח הגמ' גיטי דלא בעי מדלא קתני אינו צריכה גט והוי ידעינן מכ"ש כתובה וגבי מומין קתני כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים, א"כ מום שאין פוסל בכהן אינו