יריעות שלמה יורה דעה חלק א מב

סי' קנ"ו ס"ק ט"ו ע"ש) וא"כ לפ"ז ברוב פסולים הוי הולד בחזקת ממזר משמע ברוב פסולין כמובן וא"כ ניחא ודו"ק היטב ויש להאריך בזה מאוד: קשה לי אמאי בתה כשר משום חזקת אם כדכתב תוס' גבי ינאי המלך וקשה לי דלמא לספק מותר נבעלה דהיא כשירה לכהונה כדאיתא ביבמות דף () שניות לעריות ועי' בשער המלך בפי"א מה איסורי ביאה דכתב כן בפירוש על ס"ס וצ"ע רק י"ל בסברה נכונה ועי' בשער המלך בפי"א מה' איסורי ביאה דהוי נאמנת מכח ע"א בילמא בפשיט הוי ב"ד אבל אם היה כשירה לכהונה לא הוי ב"ד ונאמנים כמו בשבויה דנאמן אמה על בתה כדאית' לקמן רק ע"ז קשה א"כ אמאי אינו נאמנת על ממזר דהיינו ממזר כדאיתא בש"ע סי' ד' רק י"ל דאינו נאמנת דאין אדם משים עצמו רשע רק הוא נאמן דפלגינן דבורי' על אחר ובסברה זו יש להאריך ועי' בה"ה דכתב כן בפירוש מכח דאין אדם משים עצמו רשע ולפי הנ"ל י"ל ג"כ קושי' תוס' לריב"ל ליתני וכן אמר אבא שאול וי"ל דריב"ל סבר כותי' ועבד הולד ממזר וא"כ אתא לאשמעינן דולד כשר לכהונה דלמא חלל ב' עליה דלא הוי אי הולד ממזר מנכרי כנ"ל וממתני' לא הוי אשמעינן רק דמותר לקהל מטעם ספק דרבנן או מטעם דיעבד כנ"ל ודו"ק: ועי' בשער המלך בפט"ו מה' א"ב שמביא שיטת הפוסקים דאם נכרי ועבד באה עליה מותר לכהונה גם היא יש להאריך בזה, רק הזמן בוגד בו. י"ל לפ"ז הנ"ל דהיינו דבארוס גרע משאר רוב הפסולין דכאן לא שייך בודקת ומזנה דהא ל"ה רק חד וראי' ברורה באמת לשיטת רבינו יונה דבנאנסו ג"כ נאמנת עי' בסוגי' דפתח פתוח בהרא"ש עכ"פ גרע משאר רוב פסולין רק נגד חזקה בודקת ומזנה איכא בארוס חזקה אין אשה מעיזה אף שלא בפני בעלה כדאיתא לעיל דף ק"ג (ואף למ"ד שם דשלא בפניו מעיזה י"ל דהתם לא נגד חזקה א"א אבל לעולם עכ"פ חזקה אין אשה מעיזה רק לא עצום כמבפניו כן כתב הפלא"ה שם ע"ש): לפ"ז י"ל קושי' מהרש"א בקידושין דף ע"ג על הגמרא שמקשה ראי רב אדרב ושמואל אדשמואל והקשה מהרש"א דא"ל טעמא דרב שם משום דרוב פסולין כדעבד צריכותא באמת שם ושמואל אדשמואל ג"כ משום דאיכא למיתלי בארוס כמו דאמר בגמ' שם הכל בצריכותא שם ועצומה מאוד רק י"ל דהנה פרש"י שם דאיכא למיתלי דהוי להאי התיר' ולהאי איסורא תמו' דמ"מ פליגי בסברת הפוכת לרב בארוס והאי ממזר לדשמואל הוי ה"א בהיפך ע"כ פרשתי דבאמת מקשה שם פ"י אמאי הוי רוב פסולין הא איכא ג"כ נכרים דולד כשר ג"כ י"ל דאיירי דהיא טוענת ברי מארוס וא"כ לא חיישי' מנכרי ועבד וכנ"ל באריכות רק ברי שלה לא מהני לרב דפסק דלא כר"ג רק על שמואל קשה לפני ישראל דשמואל פסק כר"ג רק י"ל דהכא לא שייך חזקה בודקת ומזנה רק איכא חזקה אין אשה מעיזה וכו' ע"כ להוי מגו דאפקרי' אפקרי' ג"כ לאחר נהי דנאמנת דנבעל לארוס מטעם חזקה אין אשה מעיזה (ולרב לא מהני חזקה אין אשה מעיזה כיון דאיכא רוב פסולין כנגדה וגם זנות רצה אחר הפסולין דפסק כר"י) עכ"פ להוי אמרי' דנבעלה ג"כ לאחר וא"כ מש"ה הוי ספק ממזר דהיינו שתוקי אם כן היינו כונת הגמ' משום דאיכא למיתלי באריס כיון דנבעלה בבירור מארוס ס"ל דע"ז נאמנת אבל לרב הוי שפיר רוב פסולין דלדידי' ג"כ אינו נאמנת שנבעלה לארוס דפסק דלא כר"ג ודו"ק היטב: לפ"ז מתורץ קושי' מהרש"א. הנ"ל האיך שייך דהכא הוי ממזר ודאי מטעם רוב פסולין כנגדה הא איכא ברי שלה כנגד חזר וק"ל י"ל היטב דדיק נקט במתני' כהן וי"ל באמת קשה לי אמאי הוי ולד דיעבד כיון דנפסל לקהל ופירושו כיון דולד אין לו תקנה דליש' ממזרת ג"כ אינו יכיל עי' בשיטה מקובצת וקשה דלישא ממזרת דגר מותר בממזרת ובישראלית אי לזאת נקנו כהן במתני' וכ' לא יכול לישא גיורת דלמא כהן הוא וכהן אסור בגיורת וא"כ שמעינן במתני' דאפי' בדיעבד ג"כ פסול לר"י ודו"ק כי נכון הוא: י"ל קושי' פ"י על ריב"ל מנ"ל דר"י פוסל אפי' ברוב כשרים עי' במשנת דר"ע וא"כ לשרי' בי' נרג' על תרוצי דכתב דמרישא מוכח אפי' ברוב פסולים מכשיר ר"ג כיון דאיכא רובא דעלמא גוים לפי מה שכתב הטור דנכרי לא פוסל אשה בביאה ג"כ ואנכי תרצתי דהנה באמת קשה אמאי הוי בחזקת מעוברת לנתין ולממזר דלמא לנכרי כדכבר הארכתי לעיל רק י"ל לפי שיטת הרמב"ם הידוע דבביאה בלא קידושין אינו לוקה, ואף ליכא איסור דאו' כן משמע א"כ י"ל מש"ה תלינן בממזר ולא בנכרי כיון דנכרי איכא איסור דאו' בביאה לחוד דאין קידושין תופסין בו כמובן וא"כ שירץ בתר ממזר כיון דאיכא להאי התירא ולהאי איסורא כמו דאמרי' לקמן בקידושין דף ע"ג וביבמות דשירוץ בתר איסור כיון דלהאי התיר' ולהאי איסורא ונכון מאוד (עי' בהפלאה שם בקידושין) ולפ"ז י"ל דר"ג באמת סבר אין ק"ל בח"ל וא"כ הוי איסור בביאה לחוד וא"כ מש"ה שדינן לכשר נבעלה ולא לפסול (ול"ל דלמא לס' ממזר דס' דרבנן לקולא) אמנם לפ"ז למ"ד אק"ח בח"ל איכא ולד מנכרי כשר ורובה דעלמא נכרים הם ודו"ק היטב כי נכון הוא: רק קצת זה דחוק דרשב"ג סבר כר"ע דהא כל מקום שאתה מוצא ר"ג במשנתינו הלכה כמותו לפ"ז י"ל הרמב"ם הנ"ל מגמ' דאלו נערות שמקשין אי ר' יצחק קשי' ממזרת ע"ש וי"ל דשם הקשה לרבה ולרבה מוכח דסבר בביאה בלא קידושין ג"כ לוקה דבאמת קשיא על רבה ר"ג אדר"ג אלא ע"כ סבר דטעמא דר"ג הכא כיון דהוי להאי התיר' ולהאי איסורא אבל באלמנת עיסה ליכא איסור להכשיר חלל וא"כ מוכח דרבה סבר ביאה בלא קידושין ג"כ לוקה ודו"ק היטב: ובהערה זו י"ל היטב מה שתמי' על רש"י שפירש לחורבה דדברים רוב פסולים היינו רובא דנכרים וא"כ תמיה לי מאוד א"כ מה צריכותא איכא דהא ר"י נקט ה"ז בחזקת בעולה לממזר דהא ממזר עכ"פ אינו רוב איכא וצע"ג לפי הנ"ל ניחא בממ"נ אמר ר"י דהא באמת ליתא בתר רובא רק י"ל כיון דלהאי התיר' ולהאי איסורא כנ"ל א"כ עכ"פ דלמא לממזר נבעלה דליכא ג"כ איסורא כנ"ל לשיטת הרמב"ם ודו"ק: לפ"ז מתורץ היטב ג"כ הירושלמי הנ"ל דמביא ר' אסי דאמר נבעלה ותמה דהא בש"ס דידן קאמר תיובתא דר' אסי ונ"ל דכבר הקשיתי לעיל דלמא התם טעמא משום דחיישינן דלמא יחדה לנכרי ויותר גרע מיחד עם ישראל אבל הכא נקיט ה"ז בעולה לממזר כנ"ל רק אי לזאת מביא הגמ' סיפא דברייתא אבל עדות אשה בבתה הולד שתוקי וקשה אמאי דהא רובה דעלמא נכרים והולד כשר לקהל לכ"ע וע"ב צ"ל כנ"ל דלא חיישי' לנכרי כיון דאיכא איסורא וא"כ ע"כ לא חיישי' לנכרי א"כ הכא ברישא נמי לא חיישי' דיחדה לנכרי וזינתה עמו כיון דאיכא איסורא כנ"ל רק אי לממזר חיישי' א"כ הוי ס"ס ומקשה הגמ' שפיר ונכון וא"כ מתורץ הירושלמי הנ"ל דלפי האמת דקאמר הולד שתוקי וכשר דהיינו מכהונה ניחא הכל ודו"ק היטב עדיין נשאר לנו ופש גבן לתרץ דקדוק עצום דקאמר ר"י מאן דפוסל פוסל אפילו בבתה מאי אפילו