יריעות שלמה יורה דעה חלק א מ

הקודם אשר כתבתי דברייתא איירי ברוב פסולין ובאמת ברוב פסולין נאמנת אפי' לר"י מכח מגו מעולה כנ"ל בשלמא ברוב כשירין ל"ה מגו מעולה דהא היא טוענת ברצונה יותר דזאת הוי רובה וכהן מיעט והוי מגו דהעזה אבל רוב פסולין דהא בלא"ה הוי מיעט וא"כ צריך למנקט נבעלה להודיעך כחו דר"י דראי' לדבריו מהני דהא דלא מהני מכח מגו דאפקרי' דלא הו' ס"ס דלמא לכשר כתירוץ פ"י הנ"ל דהא רוב פסולין אבל מתני' איירי ברוב כשרין וא"כ ליכא חידוש עד שתבי' ראיה לדבריה קתני מעוברת דלא הוי מגו מעולה כסברא הנ"ל וכפתור ופרח הוא (לפ"ז יצא לנו היתר גדול לסניף דבאמרה לישראל נבעלתי הוי מגו מעולה ברוב פסולין) לפי הנ"ל מתורץ ג"כ קושית תוס' לקמן בקידושין האיך מתרץ הגמ' לפי מ"ד דסבר אפי' ברוב פסולין ליתני' וכן אמר אבא שאול וי"ל דקשה לפי הנ"ל מאי מקשה על אבא שאול דלמא אבא שאול סבר כר' יהושע רק התם באומרת לכשר נבעלתי ולא לכהן א"כ הוי מגו מעולה אבל מתני' פירש לכהן ממש רק לפ"ז ה"א דברוב כשרין איירי ליכא מיגו מעולה דהוי מגו דהעזה אבל לפי האמת דאיירי ברוב פסולין א"כ בקיצור י"ל כנ"ל ודו"ק היטב: לפ"ז מתורץ קושי' תוס' אשר התחלנו בו דלר' אסי לא מצי תקשי דלמא רב סבר כר"ג כדכתב פ"י אבל לזעירי מקשה הגמ' שפיר דמנ"ל דר"ג פליג דלמא טעמא דרישא משום מיגו וסיפא ג"כ משום מגו מעולה (אבל לר' אסי ברישא לא שייך מגו מעולה כמובן) כ"ז הו"מ דעד לא ידע מברייתא דלסתר או לחורבה אבל לפי האמת מוכח באמת מברייתא דלחורבה א"כ מתורץ שתי קושית תוס' הנ"ל בטוב טעם ונכון מאוד ודו"ק: באופן ב' י"ל דהנה באמת קשה מאי מקשה הגמרא על רב דלמא טעמא דר"י משום דזנות רצה אחר הפסולין רק לרב לשטתי' יהי' דלא סבר כטעם דירושלמי דהנה לקמן בסוגי' דתנוקת איתא פלוגתא ברש"י ותוס' ובעל המאור דבעל המאור כתב דלר"ג בשמא וחד רובא מהני מש"ה כתב רש"י דאתי כר"י והקשה עליו הרמב"ן במלחמות א"כ למה נקט במתני' דהיא טוענת ברי לינקט בשמא ול"ל משום רוב פסולין א"כ לתני' וכן אמר אבא שאול רק נ"ל היטב דבאמת קשה לר"י אמאי הוי הולד ספק ממזר דהא טעמא דר"י משום דזנות רצה אחר פסולין וא"כ דלמא נכרי ועבד הוא דהוא ג"כ פסול והוי רובא דעלמא כדכתב פ"י ועוד דשייך ג"כ בודקת ומזנה לענין ולד (ולקמן נוכיח סברה זאת) והוי רובה באמת יותר נכרים מממזרים רק י"ל היטב לפי מה שכתב ב"ש בסי' ד' ס"ק מ"ג בשם פרישה דאם היה טוענת ברי מארוס והוא אומר שקר הוא ודאי ממזר הוא אבל אם היא אינו טוענת רק שמא ס' ממזר הוי שכתב פרישה בשלמא בשמא חיישינן שמא כותי הוא והילד כשר אבל אם היה אמרה ברי דמארוס ולא בכותי א"כ הוא בפירש טוענת דלאו מכותי ולא חיישי' לכותי עכ"ל מתוכן דבריו ע"ש אך לפ"ז שפיר ניחא דצריך למינקט דטוענת ברי דמכשר ומכשר לא מהימן דזנות רצה אחר פסולין ולכותי לא חיישי' כיון שהיא אומרת לאו מכותי הוא כדכתב ב"ש ומתורץ קושי' הרמב"ן ודו"ק היטב: לפ"ז באמת קשה על רב דסבר בקרונותו של ציפורי היא מקשה בממ"נ האיך מוקמי' אי כר"י לזעירי דהוי ברישא מיגו ורובה ומגו הוי עדיף מרובה ואפ"ה פוסל מכ"ש בתרי רובא ואי כר"ג ל"ל תרי רובא דלמא בחד רובא נמי סגי ול"ל דהוכיח ממתני' כקושי' הרמב"ן הנ"ל ז"א כתרוצי הנ"ל ע"כ צ"ל דרב סבר דלא כטעמא דירושלמי משום דזנות רצה אחר הפסולין ולא שייך תרוצי הנ"ל ומקשה הגמ' שפיר דוקא לזעירי דלר' אסי מ"ל בקרונת של ציפורי היינו אליבא דר"י נ"ל ודו"ק היטב: לפ"ז מיושב היטב קושי' תוס' לקמן בסוגי' דתנוקת ד"ה ולימתן עד וכו' מקשו דלמא טעמא התם כיון דלית לי' חזקת כשרות ופי' פ"י אבל הכא חזקת אב מהני לילד י"ל דלפי ה"א השתא היה מקשה בחד רובא ומהני שמא א"כ קשה קושי' הרמב"ן הנ"ל וצ"ל כתירוץ הנ"ל דהיינו בשמא הוי הולד כשר דרובה דעלמא נכרים אמנם בזה אע"פ דאמו פסול לכהונה אף אם נבעלה לנכרי כמובן וא"כ לית לי' תינוק חזקת כשרות ואמאי מהני אפילו לר"ג דהוי ממש כמו גבי תינוק מושלך ומקשה הגמרא שפיר ודו"ק כי נכון הוא וקצרתי בלשוני: עפ"ז מתורץ קושי' תוס' ישינים מאי קאמר הגמ' חדא דקמודה מדאפקרי' לזה אפקרי' וי"ל דקשה לי' באמת על הגמ' דהאמר בארוס הוי רוב פסולים לענין ולד אדרבה איכא רוב כשירים רובה דעלמא נכרים המה ונכרי הבא על ב"י אפי' בא"א הולד כשר רק בלא מודה איכא סברת בית שמואל הנ"ל כיון דהיא טוענת מארוס ולא מכותי לא חיישי' לכותי אמנם לענין מדאפקרי' הא היא טוענת לא נבעלה כלל לאחר רק אין חוששין א"כ הוי רוב כשרים ובודאי נאמנת לר"ג והיינו דקאמר חדא דמודה אם כן בודאי כשר לר"ג אפילו לכתחלה ודו"ק היטב: רק כיון שזכינו לזה י"ל ג"כ קושי' אשר עצומה דאמר אי לאו דמודה ופירשו דהיינו אינו בפנינו וקשה לי האיך שייך בודקת ומזנה גבי ארוס דלמא לא ירצה ארוס לכאורה יפלא ע"כ פרשתי הכי פירש דאמת י"ל דהיא נאמנת מכח אין אשה מעיזה אף שלא בפני בעלה כדאי' לקמן כ"ב רק אי לזאת חיישי' דלמא אפקרי' בשלמא אם הוא מודה בפנינו וקאמר אין מנאי דהיינו דבא אלי' בעילת הרבה כדפירשו תוס' אבל אם אינו לפנינו רק אין מאמינן דבאה אלי' אבל בעילת הרבה בודאי לא ע"כ צריך לדר"ג נאמנת לפ"ז ישבתי ג"כ מה שמביא ירושלמי דין דר' אסי לחוד דהיינו נבעלה ותמי' דהא הוי' תיובתא דר"א עי' במהר"ם ברבי ז"ל דהנה לכאורה קשה לי קושי' עצומה מה מקשה הגמ' תיובתא דר' אסי לפי רוב שיטת הפוסקים בסי' ז' ביחד עה גוי' גרע מיחד עם ישראל דהיינו אם יחד עם גוי חיישי' לנבעלה יותר מיחד עם ישראל עי' בב"ש בס"ק כ"ז ובס"ק ל"ד א"כ מש"ה סבר שם דאינו נאמנת דחיישי' דלמא יחדה עם גוי' אבל הכא קתני במתני' הרי היא בחזקת בעולה לנתין ולממזר ממזר מאי בעי הכא וצע"ג (ואף לפירש תוס' דאיירי שהיא טוענת נבעלה עכ"פ ליהמני' דאינו נבעלה לממזר במגו דלא נבעלתי כגון שידעינן דנכרי' לא הוי וצ"ע) ואדרבה התם מיירי ברוב פסולין דהיינו רובן נכרים כדפרש"י או לחורבה רק י"ל דבאמת שיטה מקובצת מדקדק למאי צריך הגמרא למביא סיפא דברייתא בר"א בעדות אשה וכו' ולפי הנ"ל ניחא דע"כ הוכיח דחיישי' לממזר דאל"כ האיך שייך ולד שתוקי לר"ג הא נכרי ועבד הבא על ב"י ולד כשר והוי רובה דעלמא נכרים וי"ל דה"א ידע הגמ' דפוסל בבתה דהא רובה עדיף מחזקת כשרות ע"כ איירי ברוב ממזרים וא"כ שפיר מקשה הגמ' תיובתא אבל לפי האמת דאיירי שתוקי וכו' ניחא ודו"ק: לפ"ז י"ל היטב קושי' המפרשים האיך לא ידע רבה ר"ג דאלמנת עיסה דפוסל וקשי' דר"ג אדר"ג וי"ל היטב דהנה באמת י"ל דתוס' פירש אלמנת עיסה דהיינו במשפחה איכא חד פסול ורש"י לא ידמה כן וי"ל דלשיטת רש"י (דהיינו לפירש ר' יוסף טוב עלם כי הוא עיקר כמובן ועי' לבב"ש ס"ק י"ד) קשה מאי מקשה הגמרא