יריעות שלמה יורה דעה חלק א קצב

אף דיש להשיב דעד קרוב לחנות נבלה הוי רוב נגד ונגד רובא דעלמא כוי קרוב דמוכח כנגד וכל חד עדיף מחברתה, אך כבר כתב תוס' סברה זו בסוגי' דהיה בו מומין בכתובת דף ע"ו ע"א ד"ה וחדא במקום תרתי אף דכל א' עדיף מחברתה מ"מ כיון דטענת הבעל צריכן להדדי וטענת אשה באה מתרי טעמא עדיף טעמא אשה ע"ש וה"נ הכא דהוי קורבא שאינו מוכח כנגד ורוב' דעלמא כנגד וא"כ מש"ה הי' אוסר אף שתוס' כתב כן אליבא דרב אף אם נמצא קרוב לבית נכרי בחבית שצפה בנהר מותר כיון דהוי קורבא שאינו מוכח. וקשה עכ"פ איכא רובא דעלמא נגד וקורבא שאינו מוכח ועדיף מקורבא דמוכח. יש ליישב דבודאי י"ל דרב סבר אף בכה"ג עדיף קורבא דמוכח אבל עכ"פ ליכא ראי' מתשע חניות עדיף דהתם שאני. ס"ל: ובאמת אמרתי דהיינו טעמא דקאמר לימא בדר"ח קמפלגי ומאי קושי' אם נימא דרב לא סבר כר"ח ומהרש"א מפרש דברי תוס' ד"ה לימא רבא ל"ל דר"ח ופירש תוס' ורבא אית לי' דר"ח ומפרש מהרש"א דאל"כ מאי מקשה הגמ' לימא רבא ל"ל דר"ח עכ"ל. וע"כ קשה עדיין על רב (ולקמן אבאר בדרך אחר) ועפ"ז ניחא דזאת בודאי ליכא סברה אם רובא דעלמא נגדו וקורבא שאינו מוכח תרווייהו בהדדי ודאי עדיף מני' ס"ל ומש"ה צריך לתרץ הגמ' הוי מטבעו ונכון הוא: והשתא שזכינו לזה י"ל הרמב"ם הנ"ל היטב דבאמת פר"ח בסי' ס"ג הוכיח כדברי הרמב"ם דרובא דעלמא לא נחשב לרוב חשוב היכא דאיכא קרוב כנגד והוכיח מהאי גדי שחט בין טברי' לצפורי דהתירו וא"כ נהי דהוי טבחי ישראל שם מ"מ ניחש לרוב דעלמא כמו ברוצח. ובאמת קושי' זו עצומה היא. אך נראה לי לפרש דקושי' הגמ' גבי רוצח הוא פירש אחר (ומה שמקשה הגמ' גבי שובך וליזל בתר רובא דעלמא כנ"ל פרשתי בדרך אחר דקושי' הגמ' הוא יאוש או דמיירי חוץ לנ' וכפירש תוס' וא"כ בלא"ה לא הוי קורבא דמוכח) ודבר נכון ומתקבל דהנה הב"ש בסי' טו"ב ס"ק פ"ד הקשה בשם ט"ז על המחבר שם דמחמיר אם נמצא הורג ולפי ט"ע זה הוא ראובן. רק לא ידעינן אם נהרג תוך שלשה ימים או קודם שלשה ימים ואם נהרג קודם שלשה ימים ליכא ראי' מט"ע מחמירן ואמרינן דלמא אחר הוא וקודם ש"י נהרג ותירץ ב"ש וזה תוכן דבריו דאוקמינן על ראובן בחזקת חי שעדיין חי וזה אחר הוא אשר לא ידעינן אותו ולא שייך לומר אוקמינן על חזקתו ונב"י מ"ק שאלה... תמה עליו מאי סברתו והבי' ראי' לפי דבריו בתולה שנולדה ביער ואיכא ספק נימא דלא מוקמינן על חזקת פנוי' כיון דאין אנו מכירן והאיך תלי' חזקתו בראי דידן אבל באמת דברי ב"ש פנינים המה דשאני ושאני דהכא אוקמינן על ראובן בחזקת חי רק אחר הוא וכיון דאינו אנו אומרים איזה אחר הוא רק מרובא דעלמא לא שייך לאוקי על חזקתו, בשלמא גבי בתולה שנולדה ביער אנו אומרים על בתולה זו שנתקדשה, וזה יש לה חזקת פנוי' אבל התם כיון דאינו אנו אומרי' איזה הוא רק סתם אחד לא שייך לאוקמי על חזקתו, ואין לומר דהא ההרוג לפנינו זה אינו א"כ השתא דאנו אמרי' דהורג הוא תו לא שייך חזקת חי שעדיין חי חבל ראובן יש לו עדיין חזקת חי וזה עדיף כמובן. וראי' לסברת ב"ש מצינו כיוצא בו גבי טבעת של ע"א דאמרינן אם נפל אחד אסורי נפל היינו אם נפל לים דאינו צריכן לדון על אחר שנפל אם איסורים או היתר אבל אם פירש אחד לא אמרינן דאיסורי פירש כיון דצריכן לדון גם על זה שפירש אם היתר או איסור וא"כ מאי חזית דהך איסור נימא דהא איסור כת"ד הקדושים וא"כ ה"נ הכא כיון דאין אנו צריכן לדון על אחר דאמרינן דאחר הוא מרובא דעלמא אבל אין אנו אומרי' איזה הוא א"כ אין אנו צריכן לדון על זה, וא"כ שפיר אמרינן דראובן בחזקת חי שעדיין חי ואותו אחר מת כיון דאין צריכן לדון עליו וזה נכון בסברה: ועוד ראיי' הבאתי לשיטת ב"ש הנ"ל דהנה הרשב"א בגיטן דף ס"ד תירץ על קושי' תוס' דחזקה שליח עושה שליחתו וא"כ קטנות שמתות אבוהן והי' אסורי לכל עולם נימא דלמא קדשה אבי' לשליח זה, ותירץ דאוקמינן על חזקת פנוי' והא דמשלח אסור משום דאמרינן דשליח קידש אחד מקרובי' ולא אמרינן דאוקמינן על חזקה כיון שאין אנו דנין עלי' אין יכולין לצרף חזקה שלה ע"ש וקשה האיך יוכל לאוקמי על חזקת פנוי' דהא חזקה שליח עושה שליחתו וא"כ בודאי קדשה אחת רק אנן לא ידעינן איזה היא והאיך שייך לאוקמי על חזקה רק בדברים הנ"ל כיון דאמרינן דאחת קידשה מרובא דעלמא וא"כ אינו אנו צריכן לדון עליו ולא שייך לאוקמי על חזקה. ס"ל. וזה ראי' ברורה: ולפ"ז היינו דמקשה הגמ' וליזל בתר רובא דעלמא דבאמת מבואר בפוסקים גבי בהמה דלא צריכן למבדקי' על י"ח משום דאוקמינן על חזקה ופירשו הפוסקי' דהיינו חזקה מכח רובא דרוב בהמות כשירות וא"כ באמת עיר הקרובה אל החלל יש לה חזקות כשרות וצדקת היינו דכל עיר הנשים שבו המה מרוב בני אדם דלאו רצחנים הם והיינו רובא ורוצח זה הוא מרובא דעלמא ולא שייך למימר דזה אחר ג"כ יש לו חזקות כשרות וצדקת, זה אינו כיון דאין אנו דנין אימתי הוא ואיזהו לא שייך חזקה ס"ל. וא"כ היינו דמקשה הגמ' וליזל בתר רובא דעלמא דהיינו דנימא דעיר זו הקרובה הוא מרוב אדם כשרות המה וזה נכון מאוד ומיושב קושי' פר"ח הנ"ל ודו"ק: אך באמת עדיין קשה דלמא קורב' דמוכח עדיף מתרי רובא וא"כ אע"פ שעיר זו הקרובה יש לה חזקות כשרות דהיינו רובא ס"ל אפ"ה עדיף, רק לפי הנ"ל אשר ביארתי לר "ח דסברתי דלא בעי תרי רובא בקורבא דלא מוכח וא"כ הא דאמר בנמצא הלך אחר רוב היינו אם רובא סביבת המדינה טבחי עכו"ם אזלינן בתר רובא כתירץ פלתי והא זה עיר הוא קורבא דמוכח רק כיון דהוא כנגד רובא וקורבא דלא מוכח אם נמצא סמוך לחנות נבלה. ס"ל. וא"כ מוכח עכ"פ קורבא דלא מוכח ורובא עדיף מקורבא דמוכח, ולר"ח קורבא דלא מוכח גרע מרוב. וא"כ מכ"ש תרי רובא עדיף מקורבא דמוכח, ושפיר מוכח לר"ח לר"ח לשיטתו דתרי רובא עדיף מקורבא דלא מוכח ושפיר מקשה הגמ' וליזל בתר רובא דעלמא ודו"ק היטב: אך לפי דידן כבר כתבתי לעיל די"ל דהא דקתני בנמצא הלך אחר רוב דהיינו רוב בשר, כיון דחיישינן לעורבים מבני ביתו. ס"ל, רק כבר כתבתי דלהרמב"ם לשיטתו לא שייך זאת דפסק כרב וע"כ בנמצא ביד עכו"ם רק י"ל כנ"ל דמש"ה בנמצא הלך אחר רוב דהיינו כל סביבי טבחי ישראל דליכא למיחש לעירו כל כך כמו שכתבתי באופן ראשון אך יותר נכון י"ל דבאמת כתבו הפסקים והובא בש"ך סי' ק"י ס"ק י"ח היכא דאינו נודע איזה חנות מוכרת בשר נבילה דהוי אינו ניכר גזרינן שמא יקח מן הקבוע. אך נראה לי היכא דאיכא תרי רובא דהיינו ג"כ רובא דעלמא בוודאי לא גזרינן שמא יקח מן הקבוע כמו לפי ה"א בנודע גזרינן שמא יקח מן הקבוע אפ"ה מתירו בתרי רובא וה"נ לפי האמת בלא נודע לא גזרינן שמא יקח מן הקבוע וזה נכון: ובאמת לפי האמת דאיירי בנמצא בידי עכו"ם קשה קושי' פר"ח נימא דמן טרפה לקח דמוזלי גביי' וע"כ כתירץ הפלתי דאיירי בלא נודע חנות טרפה וע"כ מוכח דאיירי בלא נודע, אבל הגמ' דהכא סבר דאף