יריעות שלמה יורה דעה חלק א קצא

כאן נמצא כאן הי' רק הא דחיישינן לתרי יב"ש היינו בנמצא בדרך והובא דבריו בב"ש בסי' קל"ב: וא"כ לפ"ז לרבא היינו דאמרינן דבשר שנמצא בעיר תלינן מאותו עיר אבל לא מעיר אחרת דהיינו מרובא דעלמא דאמרינן כאן נמצא כאן הי' וא"כ לפ"ז אביי לשיטתו אזיל דסבר דלא אמרינן כאן נמצא כאן הי' ומש"ה שפיר שייך תירץ הפלתי דמש"ה מצריך רוב דעלמא כשר דאל"כ אזלינן בתר רובא דעלמא ולא בתר קורבא אבל רבא לשיטתו אזיל דסבר דאמרינן כאן נמצא א"כ אף אם רוב טבחי עכו"ם ג"כ תלינן בעיר וא"כ למה מצריך תרי רובא וע"כ מטעם קורבא דהיינו שנמצא סמוך לחנות נבלה דהוי קורב' מש"ה מצריך תרי רובא ואף דבאמת דאמרינן כאן נמצא כאן הי' ולא תלילן ברוב' דעלמא היינו מ"מ מהני לסברת דרובא עדיף מקורבא כיון דאיכא בלא"ה רובא דעיר כשרות, וא"כ הוי תרי רובא ומש"ה מכשירן: ולפ"ז למאי דהדר רבא סבר נמי כאן נמצא כאן הי' ומש"ה צריך רובא דעלמא והא דסבר רבא שם דאמרינן כאן נמצא כאן הי' קודם חזרה, או י"ל בעגונה אקילו בי' כמו שכתב הרמב"ן ודו"ק היטב: ועפ"ז י"ל קושי' תוס' על ריב"ם דכתב מטעם תרי רובא מותר ומקשין מקשה מקרא ובדאורייתא ליכא חילק בין תרי רובא או חד רובא, וי"ל היטב, דבאמת אמרתי הוכחה להרמב"ם דלדידן אפי' באין יושבת בין ההרים ג"כ דתוס' מקשה קרא על ירושלים דהא כל עולם באין על ירושלים, ותרצו דאיכא מקומת שלא הי' באין שם דליכא מעבר דרך מעלמא רק עכ"פ קשה כיון דכל עולם באי' על ירושלים, ומשם יכולין לילך למקומת הללו כמו בני ירושלים רק זאת תלי בפלוגתא דאביי ורבא כמו ביצחק שהלך מקורטבא לאספמי' דאמרינן קאן נמצא כאן הי' ולא אמרינן שיצחק אחר הלך על קורטבא ומשם לאספמי' וה"נ הכא, כיון דע"כ מירושלים בא הרוצח ממילא סמרינן דהוי' מירושלים וזה נכון מאוד: וא"כ לדידן דפסקינן דלא כרבא דלא אמרינן כאן נמצא כאן הי' אף שפסקינן גבי יצחק כרבא פירש הר"ן שם משום עגונ' אקילו בי' ע"ש, וא"כ שפיר קשה קושי' תוס' וע"כ מוכח אף באין יושבת בין ההרים וק"ל: וא"כ לפ"ז מתורץ קושי' תוס' הנ"ל דבוודאי ר"ז ידע תי' הגמ' ביושבת בין ההרים, רק הי' קשה לו קושי' תוס' ל"ל קרא על ירושלים י"ל רק בל"ז הי' סבר כתירץ תוס' ואמרינן כאן נמצא כאן הי' אבל השתא דאמר ר"ח דלא בעי תרי רובא מדרבנן, וא"כ למה קתני בנמצא הלך אחר רוב וצ"ל דאל"כ הוי אזיל בהר רובא דעלמא אע"ג דכאן נמצא כאן הי' כיון דנמצא בעיר, וע"כ דלא אמרינן באין נמצא ושפיר קשה קושי' תוס' ומה שתירץ ביושבת בין ההרים ועל ירושלים כתירץ שני שבתוס' בימי חזקי' ואף בלא קושי' תוס' מירושלים ג"כ י"ל באופן זה דבודאי זה ידע דאיכא למימר באותו מקום שנמצא ההרוג אין מעבר דרך ואינן באין על דרך זה רובא דעלמא רק עכ"פ נימא שבאין מאותו עיר הקרובה אל מקום שנמצא ההורג, ותירץ ביושבת בין ההרים, ודו"ק היטב: (והנה עוד הבאתי ראי' כסברת ב"ש הנ"ל מכתובת דף.. דקתני איש פלוני וכהן הוא ומקשן שם אמאי נקט איש פלוני לנקט סתם דהיא אמרה דמכשר נבעלה, ועפ"ז ניחא כיון שאמרה מפלוני נבעל, וא"כ יש לפלוני חזקת צדקת שלו בעל אותה דהא איכא עבירה דרבנן עכ"פ או א"ד מטעם לאת הי' קדשה, וא"כ יש לפלוני חזקת צדקת, אבל אם אמרה סתם מכשר נבעלה כיון דאין אנו יודעין מי הוא לא שייך חזקה ס"ל ודו"ק היטב): והנה בפשוט י"ל דלפי האמת י"ל הא דקתני בנמצא הלך אחר רוב לפי מה דפסק הרמב"ם אף בנמצא ביד עכו"ם אסור מטעם בשר שנתעלם מעין, ומקשין מברייתא דקתני נמצא ביד הלך אחר רוב, אך צריך לומר כמו שכתב תוס' בחולין דף צ"ו ע"ב ד"ה אסיק תרי דהא דשרי כבדא וכליותא היינו מכל סביבה במקום שיוכלין עורבין להביאן הי' רוב טבחי ישראל, וא"כ ה"נ איירי ברייתא במקום שכל סביבה הי' רובן טבחי ישראל, וא"כ שפיר צריך למתני בנמצא הלך אחר רוב דהיינו כל סביבה הי' רוב טבחי ישראל ובזה הי' נראה לישב בפשיטות הרמב"ם הידוע דאינו מבי' תירץ יושבת בין ההרים ועפ"ז ניחא דבאמת קשה דלמא לא אמר ר"ח רק בקורב' שאינו דמוכח רק ממילא מוכח דאל"כ למה קתני בנמצא הלך אחר ברוב בשלמא אם בקורבא דשאינו מוכח ג"כ הולכין אחר הרוב א"כ שפיר צריך למתני בנמצא הלך אחר רוב משום דבעי תרי רובא אבל לפי ר"ח א"כ למה צריך תרי רובא וע"כ כתירץ הפלתי דאזלינן בתר רובא דעלמא אף דהוא קורב' דמוכח, אבל לפי האמת דפסקינן בתר שנתעלם מן העין אסור א"כ בקיצר בעי רוב סביבת המדינה טבחי ישראל דאל"כ הוי בשר שנתעלם מן עין. ס"ל ודו"ק: אבל זאת אינו נייח לי דברייתא מיירי במקום שיוכלין עורבין להביאן הי' רוב טבחי ישראל א"כ י"ל בפשוט דהנה הפלאה בכתובת כבר נתקשה למה אזלינן בתר רוב בשר דהיינו אם חניות נבלה איכא יותר בשר משאר כולי חניות להוי אמרינן כל דפריש ומה שתירץ כיון דמקולין הוי קבוע אין חילק בין הרבה או מעט, לא הבנתי תירוצו. אך ס' חוות דעת בסוף ספרו מחלק דהיינו טעמא דאזלינן בתר רוב חניות משום דספק אם עכו"ם לקח מן מוכר נבלה או מן מוכר בשר אזלינן בתר רוב מוכרין דאמרינן מסתמא אתי' מתשעה מוכרין נתן לעכו"ם בשר זה. ונכון הוא: רק סברתו ניחא אי לא חיישינן לעורבין אבל אם חיישינן לעורבין בודאי גבי עורבין אזלינן בתר רוב בשר דאמרינן עורבין ושרצים לקחו מן רוב בשר נבלה כמו בתשע ציבורין חמץ בפסחים דף ט' ולפ"ז לשיטת לוי דבשר שנתעלם מן עין מותר ופירש בדק הבית דטעמא דלוי דלא חייש לעורבין דעלמא אבל לעורבין מאותו עיר אסור ומטעם זה פסק אם נתעלם מביתו במקום שרוב טבחי עכו"ם אסור דאמרינן עורבי' החליפהו והביא' מאותו עיר, וא"כ אזלינן בתר רוב בשר אם נמצא בקרקע דאמרינן עורבין הביאו מאותו חנות נבלה שהוא רוב, וא"כ מיושב קושי' הפלתי לדידן דפסקינן כלוי שפיר קתני בנמצא הלך אחר רוב דהיינו רוב בשר רק הגמ' קאי הכא לרב ולרב ע"כ מיירי בנמצא ביד עכו"ם ואזלינן בתר רוב חניות, וא"כ למה קתני בנמצא הלך אחר רוב וע"כ כתירץ הפלתי דאזלינן בתר רובא דעלמא, ס"ל ודו"ק: אך על הרמב"ם עדיין אינו מיושב דהרמב"ם פסק כרב ולא כלוי ודברים הנ"ל ניחא לתרץ הטור דמביא סברה בחיתא דאשכח בפרדיס' דערלה אצנועי בגוי לא מצנעי ומקשן לדידן אזלינן בתר רוב אף בלא סברה זו, ועפ"ז ניחא לדידן דפסקינן כלוי אינו מוכח דאזלינן בתר רוב אף בקורבא דמוכח וק"ל: אך על הרמב"ם עדיין קשה אך י"ל דהנה באמת מה שהוכיח פלתי מדאזלינן בתר רובא דעלמא מוכח דאזלינן בתר רוב אף בקורבא דמוכח: ולפ"ז זה אינה הוכחה דשם מיירי בנמצא קרוב לחנות נבלה ונהי דהוי קורבא שאינו מוכח מ"מ הוי נגד רוב כשר קורבא שאינו מוכח נגדו ורוב דעלמא ותרווייהו בהדי הדדי בודאי עדיף מקורבא דמוכח לבד