יריעות שלמה יורה דעה חלק א יט

קודם דניתן עצם דהתיר' אבל בתנור אין דרך ליתן פ קודם היסק. נמצא לפ"ז בתנור אסור להשתמש בלי שום היסק וגם ליתן פת קודם היסק. א"כ קשה האיך קתני בברייתא בין חדש ובין ישן יוצן בחדא בבא דמשמע דחדש וישן דין אחר להם. ובאמת בישן מותר ליתן פת קודם היסק וגם להשתמש בו בלי שום היסק ובחדש אסור כנ"ל ומש"ה הוכיח רש"י לפרש טעמא דברייתא דיוצן משום דאין שבח עצים בתנור. ושפיר מותר חדש כמו ישן וק"ל: אולם באמת אנכי אמרתי דבר חדש אשר לא שערו בו ראשונים ואחרונים. דתנור חדש מיקרי זוז"ג אם היסק בעצי איסור מצד אחר. לפי מה דאית' בביצה דף ל"ד ת"ר תנור וכרים חדשים וכו' ואין מפיגן בצונן ופרש"י דע"י הפגת צונן נגמר התנור ומתקן מנא והקשה הרא"ש משמע הסקה קודם הפגה מותר ואמאי דהא אמרינן בקדיר' חדשה אסור ליתן ולשפות אצל אור משום ליבן רעפין נגעו בי' ותירץ שאני תנור שאינו נגמר בהסקה עד שיפג בצונן ולא הוי מתקן מנא בהסקה לבד ע"ש וכן פסקינן בש"ע או"ח סי' תק"ז ע"ש במג"א ס"ק יוד. ולפ"ז כיון דתנור אינו נגמר בהסקה לבד עד שיפג בצונן ולא מקרי מתקן מנא עד שיפג בצונן לא מקרי נגמר באיסור ע"י הסקת עצים רק זוז"ג דהא הפגת צונן ג"כ מסייע לגמור ובלעדי הסקה לבד לא מהני. וא"כ מיושב היטב קושי' תוס' אמאי תנור חדש יוצן הא זוז"ג אסור לכתחלה. ועפ"ז ניחא דתנור אינו נאסר כלל מכח הסקה וזה בוודאי מקרי דיעבד כיון דכבר הסיק בהן בשלמא אם עיקר זוז"ג מכח הסקת עצים דהתיר' שפיר קשה קושי' תוס' דהוי לכתחלה דהא הסקת עצים דהתיר' עדיין לא עשאו ומקרי לכתחלה אבל לפי הנ"ל מותר התנור גופי' מכח זוז"ג והוי כמו פת אם נאפה מכח זוז"ג דמותר בדיעבד וה"נ התנור כיון שנגמר ע"י הסקת עצים דאיסור והפגת צונן דהתיר' הוי זוז"ג ומותר ודו"ק היטב: והא דאמרינן קערות וכוסת וצלוחית אסורין היינו טעמא דהם באמת נגמרו בלי הפגת צונן כמו קדיר' כמבואר בביצה דף הנ"ל. אולם לפ"ז צריך לבאר אמאי אמר אביי תנור וקדיר' איכא בנייהו דהא בקדיר' שפיר נגמר באיסור לבד. אולם באמת אדרבה בזה יבואר לן היטב מה שנחלקו לישנ' קמא ולישנא בתר' דאוסר הקדיר' דהנה כבר בארתי לעיל בריש חילוקי דתירץ תוס' דחשיב דיעבד כיון שצריך להתיץ התנור זה שייך דווקא לפי שיטת תוס' לקמן דאבוקה כנגדו הוי רק איסור דרבנן ובאיסור דרבנן שפיר מבטלין איסור לכתחלה אם איכא הפסד. אך נתקשתי לעיל א"כ האיך פשיט מר"א דעצים הא שם בע"ז אף אפרן אסור ואיכא איסור דאורייתא באבוקה. אך עפ"י הנ"ל ניחא דתנור כל פעם מקרי זוז"ג מכח הפגת צונן דהתירא והא דקאמר אביי תנור וקדיר' איכא בנייהו היינו בשארי איסורין דאבוקה כנגדו אסור רק מדרבנן ושפיר מקרי זוז"ג ע"י שמבשל בעצים דהתירא וזאת חידש לן אביי במה דקאמר קדיר' איכא בנייהו. ובזה יובן לישנא בתרא דמחולק עליו וסברי כיון דמקבל בשולא מקמא דניתן עצים דהתיר' ופרש"י אבל פת אין דרך ליתן בתנור קודם היסק. אך עפ"י הנ"ל יובן בפשוט דתנור בל"ז מקרי זוז"ג מכח הפגת צונן דהתיר' אבל קדיר' נגמר באיסור לבד בלי הפגת צונן. ובזה מתורץ עוד מה דנתקשתי מאוד לפי שיטת רשב"ם שהובא בתוס' ע"ז והרמב"ן שהובא בר"ן שם שכתבו דהא דזוז"ג מותר היינו אם גרמים מתערובות כמו נבי' דאשיר' וזבל קרקע או אגוז של ערלה עם אילן של היתר. אבל צל אשירה וקרקע דהיתר' לא מקרי זוז"ג כיון דפעולה שבושה צל אינו קרקע עושה והר"ן מסביר יותר דוקא אם גורמים מתערבים אבל אם כל חדא באפי' נפשי' קאי לא מקרי זוז"ג. ומה"ת כתב לחם משנה בפט"ו מהל' מ"א דבגד שצבעו בקליפי ערלה אסור אע"ג דאיכא גורם היתר דהיינו רק הפעולה שעושה אור אין עושה סמנים שזה עושה ופועל החמימות כדי שיקבל הצבע והסמנין עושין גוף צבי' ע"ש (ובאמת בזה יש ליישב קושית רשב"א בתורת הבית בית רביעי שער שני לשיטת תוס' דספק אחד בתערובות אסור א"כ למה לא קתני חוט שצבעו בקליפי ערלה ואם בבגד תדלק הבגד ולא קתני נתערב באחרים ע"ש ועפ"ז ניחא דבאיסור דרבנן כתבו הפוסקים דאפי' ספק אחד בתערובות וספק אחד בגופו מותר ושער מלך תירץ על קושי' לחם משנה הנ"ל בשם הר"ן בתשובה כמו דאמרינן יש שבח עצים בפת עדיף מזוז"ג ה"כ יש שבח סמנים בבגד עדיף מזוז"ג וכסף משנה באמת כתב דהא דיש שבח עצים בפת עדיף הוא רק חומר' דרבנן וא"כ מש"ה מותר בחוט שצבאו בקליפי ערלה ספק אחד בתערובות כיון דהוי רק איסור דרבנן וק"ל): וקשה א"כ אמאי מקרי תנור דאיסורא ועצים דהתירא זח"ג דהא פעולת תנור ופעולת עצים אינו מתערבים דהא עיקר פעולת תנור דהיינו הנאת תשמיש ליתן בו פת ולאפות בו וזה אינו משמשים עצים והפעולת אינו מתערבים. ותדע דהא אם נותנין פת בתנור קודם היסק ואח"כ מסיקן אסור כיון דאיכא הנאת תשמיש בגורם איסור לבד וכן בקדירה אסור א"כ אפי' אם מסיקן ואח"כ נותנין פת בתנור או נותנין קדירה אצל אש ואח"כ נותנין בו תבשיל דמותר כדכ' ש"ך בסי' קמ"ב ס"ק ט' א"כ אמאי יהיה מותר דהא עכ"פ איכא הנאת תשמיש שמועיל התנור והקדירה נהי דעושה רק לאפות מ"מ אינן מענין אחד וגרמים ופעולת אין מתערבים. ולפע"ד צע"ג. ולכאורה אביתי בזה לתרץ קושית פ"י על שמואל דקאמר חדש יותץ אע"ג דזוז"ג מותר. דהנה הר"ן מחולק עם הרמב"ן (וכן הרמב"ם והמחבר בסי' הנ"ל) והוכיח מדקאמ' הגמ' לדבריהם דרבנן קאמר ר' יוסי לדידכו דסברת זוז"ג אסור ע"כ מדקאמר אין זורעין ירקות בימות החמה וכ' הר"ן שם דהא דקאמר הגמ' בה"א דת"ק סבר זוז"ג מותר ותירץ דבה"א סבר באמת היכא דאינו גרמים מתערבים לא מקרי זוז"ג אבל לפי אמת דקאמר לדבריהם דרבנן קאמר חזר מסברא זו וסבר דאף אם אין ב' גורמים מתערבים מקרי זוז"ג ע"ש. ולפ"ז לתירץ ראשון דקאמר שם איפוך ר"י לרבנן ור"י ס' זורעין ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה א"כ לתירץ זה קאי אף לפי האמת סבר' זו דבעי' דוקא גרמים מתערבים דהא ר' יוסי סבר זוז"ג מותר ואפ"ה סבר אבל לא בימות החמה (לתירץ זה איפוך לא קשה שם קושי' הגמרא מן שדה תזרע כמובן) וא"כ מתורץ קושי' הנ"ל דסתם גמר' דקאמר הכא דתנור מקרי זוז"ג קאי לתירץ לדבריהם דרבנן קאמר ולא בעי גרמים מתערבים. אבל שמואל סבר כתירץ ראשון שם איפוך ובעי דוקא פעולת מתערבים ממילא לא מקרי תנור זוז"ג ושפיר תנור חדש יותץ והא דקתני בברייתא חדש יוצן אתי' כמ"ד אין ש"ע בתנור ופת ולא מנועם זח"ג. ודו"ק היטב: ולפ"ז ממילא מיושב קושי' תוס' על ר"ה ב"ח דסבר אליבא דר"א זוז"ג מותר מברייתא וכן היה ר"א אוסר בכל איסורים י"ל דר"ה ג"כ סבר כתירץ ראשון איפוך ולא מקרי תנור זוז"ג וכן היה ר"א אוסר קאי על תנור ולעולם סבר זוז"ג מותר. ודו"ק: אולם עדיין קשה לפי שיטת רמב"ן הנ"ל דפסק לכ"ע אמרינן דבעי דוקא גורמים מתערבים והא דקאמר